מטר המטאורים: מה בעצם רואים בשמיים כשכוכב נופל? מומחה מסביר
מערכת וואלה תיירותעודכן לאחרונה: 12.8.2026 / 17:49מדי חודש אוגוסט, רבבות ישראלים אורזים מחצלות, עוזבים את זיהום האור של הערים הגדולות ונוהרים לנגב או לגולן כדי לצפות במטר הפרסאידים – המוכר לרובנו בשם העממי "מטר מטאורים" או "כוכבים נופלים". אלא שמאחורי הפלא הלילי הזה, שנראה כמו מופע זיקוקים שקט של הטבע, עומדת פיזיקה קוסמית מרתקת.בפרק מיוחד של הפודקאסט "תל אביב 360" מבית אוניברסיטת תל אביב, התארח מיכאל צוקראן – מנהל תחנת הקרקע למעקב אחר לוויינים ותקשורת לייזר במרכז הקוונטום באוניברסיטה, מרצה לאסטרונומיה וצלם חלל מוערך. בשיחה עם המנחה ורד לבקוביץ', צלל צוקראן אל המדע שמאחורי התופעות המרהיבות בשמיים – החל מהחלקיקים הזעירים שנשרפים באטמוספירה ועד לטכנולוגיות המתקדמות ביותר שנבנות כיום בישראל לתקשורת קוונטית בחלל.אל תפספסו:מטר המטאורים 2026: כל אירועי הכוכבים שמתקיימים החודש"כוכבים, בהגדרה מדכאת אולי, לא באמת נופלים", מבהיר צוקראן. "מה שקורה בפועל הוא שכדור הארץ במסלולו סביב השמש חוצה ענן של חלקיקי אבק וסלע שהותירו אחריהם שביטים עתיקים".צוקראן עושה סדר…
מיכאל צוקראן, מנהל תחנת הקרקע למעקב אחר לוויינים באוניברסיטת תל אביב, הסביר בפודקאסט "תל אביב 360" על תופעת מטר המטאורים, המוכרת גם כ"כוכבים נופלים". לדבריו, "כוכבים, בהגדרה מדכאת אולי, לא באמת נופלים", אלא מדובר בחלקיקי אבק וסלע שמותירים אחריהם שביטים עתיקים, וכאשר כדור הארץ חוצה ענן של חלקיקים אלו, הם נשרפים באטמוספירה ויוצרים פס אור.
- מטאוריד: סלע או גרגיר אבק בחלל החופשי.
- מטאור: רגע כניסת האבן לאטמוספירה ויצירת פס אור.
- מטאוריט: גוף ששורד את המסע באטמוספירה ופוגע בקרקע.
צוקראן תיאר את התפתחות האסטרונומיה מטלסקופ גלילאו וניוטון ועד לטכנולוגיות מתקדמות לצילום חלל ותקשורת לייזר קוונטית, המאפשרות מעקב אחר עצמים מהירים כמו תחנת החלל הבינלאומית. הוא גם סיפק טיפים לצפייה במטר המטאורים, כולל הגעה לפני השקיעה, שימוש בתאורה אדומה, והמלצה לצפות בעין ערומה בשל שדה הראייה הרחב.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.