אובדן משילות מוחלט: מדוע המדינה מפסידה במלחמה בפשיעה בחברה הערבית?
הנתונים המבהילים של מקרי הרצח הם כבר מזמן לא בעיה פנימית של "המגזר", אלא איום על מדינת ישראל כולה. מדוע נלקחו מהמשטרה הכלים הדרושים, ואיך הגענו למצב שבו איש אינו נדרש לתת דין וחשבון לציבור
המאמר דן באובדן המשילות החמור במאבק בפשיעה בחברה הערבית בישראל, כפי שעולה מריאיון עם עו"ד רואי כחלון, ראש המטה למלחמה בפשיעה במשרד ראש הממשלה. כחלון מתאר מצב שבו ארגוני פשיעה חמושים שולטים ביישובים שלמים, בעוד שמערכת אכיפת החוק אינה מספקת למשטרה את הכלים הנדרשים. שיעור הנרצחים בחברה הערבית גבוה פי עשרה מזה שבחברה היהודית, עם עלייה של 12.5% במספר הנרצחים במחצית הראשונה של 2026 לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
- הגורמים למצב כוללים הזנחת מנגנוני הגנה מפני חדירת ארגוני פשיעה, היחלשות מסגרות חינוך ותעסוקה בעקבות הקורונה, וצמצום יכולות טכנולוגיות של המשטרה לחדור לרשתות עברייניות בעקבות פרשת הרוגלות.
- המאמר מטיל אחריות משמעותית על מערכת התביעה והייעוץ המשפטי, ובפרט על היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בטענה שהיא "הרמטכ"ל" של המאבק אך מסרבת לקבל אחריות מקבילה.
- נטען כי עיכוב בהסדרת השימוש ברוגלות נגד ארגוני פשיעה, בשל כריכתו בחקירות שחיתות שלטונית, משקף סדר עדיפויות מעוות.
- המאמר מזהיר כי הפשיעה בחברה הערבית אינה "בעיה של המגזר" בלבד, וכי ארגוני פשיעה חמושים עלולים להפנות את נשקם בעתיד גם נגד עסקים, מוסדות שלטון ואזרחים יהודים.
"עצמאות בלי אחריות אינה שלטון חוק, אלא שהיא שלטון הפקידים. ועל שלטון כזה כבר יש דם על הידיים."
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.