אוכל, סביבה וקיום משותף: 36 בני נוער יהודים וערבים נפגשו במחנה 'מבשלים שלום'
בחדר ממוזג עם מטבחון על יד שולחן מכוסה מפה עם נקודות יושבות חבורה של נערות יהודיות ומכרסמות קרקרים עם טחינה וסלט מעשה ידיהן. לידן רוקדים דבקה לצלילי מוזיקה ערבית עדכנית חבורה של בני נוער ערבים. אלו וגם אלו הם חניכם וחניכות במחנה 'מבשלים שלום' של 'הרשת הירוקה' שנערך בכפר הנוער בן שמן בקיץ האחרון.
הארוחה הוכנה במהלך סדנה 'אוכל זה יותר מאוכל' בה החניכים למדו על בריאות, תזונה וסביבה. "משהו בעבודה המשותפת, שאני חותכת ירקות וההיא מערבבת את הסלט, מאפשר קרבה מהירה יותר מכל שיחה שננסה לקיים", אומרת רותם גרונוולד מרחובות, העולה לכיתה י"ב. היא מספרת שערב קודם לכן נערכה סדנת הכנת עציצים "שלא היינו חייב להשתתף בה", לדבריה, "ושמענו שירים שאנחנו אוהבים, בעיקר באנגלית".
המחנה נערך חמישה ימים, והשתתפו בו 36 חניכים, מתוכם 20 יהודים ו-16 ערבים. 11 אנשי צוות ליווי את המחנה, מתוכם ארבעה מדריכים – שניים יהודים ושניים ערבים. המחנה כלל סדנאות בישול, מפגשי לימוד על אקלים וסביבה, מעגלי שיח, פעילויות חברתיות ועוד. גולת הכותרת של המפגש הייתה התנסות מעשית עם שפים מובילים במטבחים של מסעדות בירושלים.
הרעיון נולד כתוצאה משינוי הגישה של 'הרשת הירוקה' בשנים האחרונות. "אנשים מתחברים יותר למשבר האקלים, בפריזמה של תזונה בריאה", אומרת מרים דרמוני שביט האחראית על תחום חיים משותפים ברשת. "הלמידה וההתנסות במטבח מובילות אותנו בסופו של דבר לאדמה שחשובה לכולנו. מתוך חשיבות האדמה אפשר לכונן חיים משותפים".
למחנה, מציינת מאראם יונס, גם היא מ'הרשת הירוקה', היה קושי בגיוס בני הנוער הערבים, על אף שלרוב לתוכניות של מפגשי יהודים ערבים נרשמים יותר חניכים מהמגזר הערבי. "ההורים מפחדים. סייע לנו האישורים הפורמליים – משרד החינוך וכולי – שהיינו צריכים בשביל לקיים את המחנה ,בשביל לשכנע אותם לשלוח את הילדים. כלומר שזה מחנה שהמדינה יודעת על קיומו והוא לא מתקיים במחתרת".
הפעילויות במחנה מועברות בשתי שפות, עברית וערבית. "העובדה שאנחנו לא מדברים טוב את השפה אחד של השני היא ממש מחסום". אומרת גאיה רינת העולה לי"א מעומר. "אבל לומדים איך לעקוף את המחסום. תנועות ידיים, שפת גוף. כמובן שזה עוזר שכולנו יודעים אנגלית".
ביום השלישי של המחנה התקיימה משבצת בשם 'הסיפורים שלנו' שבה החניכים משוחחים על סוגיות חברתיות כמו ה-7 באוקטובר, אלימות בחברה הערבית ועוד, דרך הסיפורים האישיים שלהם. יום קודם לכן גרונוולד, רינת, ואביגיל סוקולר מזיכרון יעקב, שעתידה לעלות לכיתה ט', אמרו כי הן אינן חוששות משיחות על הנושאים ה"כבדים" יותר.
"אני מגיעה מהנגב". אומרת רינת. "ויש פה חבר'ה קרובים אליי, מהפזורה ומרהט, שהחיים שלהם שונים לחלוטין משלי. מעניין אותי איך הם תופסים את החיים בנגב, ומה הם חושבים שצריך לעשות בשביל להפוך אותם לטובים יותר עבור כולנו". כשהיא נשאלת מה יקרה אם השיחה תתפוצץ, אומרת גרונוולד: "אנחנו לא מדברים לבד. יש לנו מדריכים שמנחים את השיחה וידאגו לשמור על הגבולות". סוקולר מוסיפה: "אנחנו צריכים לקיים שיחות כאלו כי יום אחד אנחנו נהיה המבוגרים כאן".
חלק מהמשבצות במחנה עוברות בקבוצות מעורבבות המחולקות לפי גיל, וחלקן מחולקות לקבוצות של יהודים וערבים. "יש תחושת הקלה כשאת לא צריכה לשבור את הראש שלך על איך את מעבירה את מה שאת רוצה להגיד", אומרת גרונוולד. רינת מסבירה שגם החדרים מחולקים ליהודים לערבים, וכי גם במקרה הזה, יש יתרונות: "בסוף זה שיחות פשוטות שאת רוצה שיקרו מהר". שלושתן מסכימות שייתכן שהיה צריך לערבב גם בחדרי השינה בשביל ליצור אינטימיות.
אחרי ארוחת הצהריים, ובזמן ההתארגנות לסדנת 'פרסקו אקלים' העוסקת בקשר בין פליטת גזי חממה ובזבוז מזון להרגלי התזונה האישיים, דיברנו עם נוראן ותאלין, בנות 15 מעכו, ולין מרהט על מחשבותיהן על המחנה עד כה.
"אדם הוא אדם. בין אם הוא מוסלמי או יהודי", אומרת לין. "מה שחשוב היא השלום ביננו". תאלין מחזקת את דבריה ואומרת: "אנחנו לא שונים, יהודים וערבים, אבל צריך לקחת אחריות בשביל לשבור את המחסום ביננו".
מחנה 'מבשלים שלום' של 'הרשת הירוקה' אירח 36 בני נוער יהודים וערבים בכפר הנוער בן שמן, במטרה לקדם קיום משותף דרך בישול ושיח. המחנה בן חמישה ימים כלל סדנאות בישול, מפגשי לימוד על אקלים וסביבה, מעגלי שיח ופעילויות חברתיות, כולל התנסות במטבחים מקצועיים בירושלים. הרעיון נולד מתוך גישה חדשה של 'הרשת הירוקה' המקשרת בין משבר האקלים, תזונה בריאה וחשיבות האדמה כבסיס לחיים משותפים.
רותם גרונוולד מרחובות ציינה כי "משהו בעבודה המשותפת, שאני חותכת ירקות וההיא מערבבת את הסלט, מאפשר קרבה מהירה יותר מכל שיחה שננסה לקיים".
החניכים דנו גם בנושאים רגישים כמו אירועי ה-7 באוקטובר ואלימות בחברה הערבית, תוך שימוש בסיפורים אישיים. למרות קשיי גיוס בני נוער ערבים עקב חששות הורים, אישורים רשמיים סייעו לשכנע אותם. הפעילויות התנהלו בעברית ובערבית, כאשר החניכים למדו להתגבר על מחסומי שפה.
אחת החניכות, אביגיל סוקולר, הדגישה את חשיבות השיחות הללו באומרה: "אנחנו צריכים לקיים שיחות כאלו כי יום אחד אנחנו נהיה המבוגרים כאן".
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.