אותם סקרים, פער של 10 מנדטים: למה המדגמים מציירים תמונת מצב שונה
מיליוני ישראלים צפויים להשתתף בבחירות ולהכריע מי יהיו חברי הכנסת והממשלה הבאה. אבל מי שנדבק למסכים בניסיון לדעת מעכשיו את התוצאה, צריך להסתפק בתשובות שמבוססות על כמה מאות עד כ־1,000 אזרחים בלבד. אותם אנשים, שנבחרו מתוך כלל האוכלוסייה בשיטות שונות, הופכים בסקרים לנציגים של מיליוני מצביעים – ומספקים את הנתונים שעליהם נבנות כותרות, פרשנויות ותחזיות פוליטיות.● החור השחור של הסקרים: אף אחד לא יודע מה יעשו מיליון מצביעים● המשרוקית של גלובס | מהדיפ־פייק ועד להפרות סדר: מה עלול לשבש את הבחירות, ומה הפתרונות?הנקודה היא שהסקרים אינם שואלים את אותם אנשים. כל מכון בונה מדגם משלו, מנסה להגיע לפלחי אוכלוסייה שונים ומשתמש בשיטות שונות כדי להפוך קבוצה קטנה לתמונה שמייצגת את החברה הישראלית כולה. התוצאה שמתקבלת היא שבאותו שבוע, מכונים שונים עשויים להציג תמונות שונות לחלוטין של מפת המנדטים.אז עד כמה הסקרים אכן מצליחים לייצג את מיליוני הישראלים שיצביעו בקלפי בעוד כשלושה חודשים, והאם ההבדלים בין הקבוצות שנדגמות יכולים להסביר את…
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.