אחת החידות הגדולות של מגילות מדבר יהודה אולי סוף סוף נפתרה
מחקר חדש באוניברסיטת תל אביב מציע פתרון לחידה היסטורית שהעסיקה חוקרים במשך עשרות רבות של שנים: האם לוח השנה הייחודי של כת קומראן, המבוסס על שנה בת 364 ימים, שימש בפועל את חברי הכת, או שמא היה מודל רעיוני בלבד? המחקר מציע כי הלוח אכן היה בשימוש מעשי בראשית ימי הכת ואף עמד במרכז המחלוקת…
מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב, שפורסם בכתב העת תרביץ על ידי פרופ' אשבל רצון, מציע פתרון לחידת לוח השנה של כת קומראן. המחקר קובע כי לוח השנה הייחודי, בן 364 ימים, שימש בפועל את חברי הכת בראשית דרכה והיה גורם מרכזי בהתבדלותה מהממסד הירושלמי, אך ננטש בהמשך עקב בעיות אסטרונומיות מצטברות והתקרבות להנהגה החשמונאית.
לוח השנה של קומראן נתפס במשך שנים כאחד המאפיינים המרכזיים של הכת, אך גם כאחת החידות הגדולות בחקר מגילות מדבר יהודה.
הלוח, שהתחלק באופן מושלם לשבועות וקבע את החגים באותם ימים קבועים, נתפס כביטוי לסדר אלוהי מושלם וכמרכיב מרכזי בזהותם הדתית של חברי הכת. אולם, הסטייה של יום ורבע בשנה ביחס לשנה האסטרונומית האמיתית גרמה לכך שלאורך זמן החגים היו זזים באופן משמעותי ביחס לעונות השנה, מה שהפך אותו לבלתי ישים עבור קהילה שקישרה את חגיה לאירועים חקלאיים. פרופ' רצון מסכמת כי:
המחקר מציע שהוויכוח אינו חייב להיות בין לוח מעשי ללוח תיאורטי: ייתכן שהלוח שימש בפועל בתקופה מסוימת, אך עם התמורות הפוליטיות איבד את תפקידו המעשי והפך לאידיאל דתי וסמל זהות.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.