איום הרחפנים: מלבנון, דרך עזה – ועד מרכזי הערים בישראל?

איום הרחפנים, שכיכב השבוע בראש רשימת החיפושים בגוגל ישראל, הוא כבר מזמן לא עוד כותרת ביטחונית שולית. הוא הפך למציאות מרה, מחולל פציעות קשות ואף מוות, ומשנה את פני המערכה הצבאית והאזרחית כאחד. מהשדות הבוערים של לבנון ועד לדאגה מפני חדירה לתוך ערי ישראל, כלי הטיס הקטנים הללו מציבים בפנינו אתגר אסטרטגי-טקטי מורכב, הדורש מענה יצירתי ומהיר.

האנטומיה של פגיעת הרחפן: הקרב בצפון והלקחים הכואבים

הדיווחים מהשבועות האחרונים משרטטים תמונה עגומה של איום הרחפנים בזירה הצפונית. פציעתו הקשה של בועז סלוק מכוכב השחר, ששוחרר כעת מבית החולים רמב"ם לאחר 75 ימי אשפוז בעקבות פגיעת רחפן נפץ, היא תזכורת כואבת למחיר האנושי. סלוק, שנפצע ב-23 במאי, מצטרף לשורת נפגעים בולטת, ביניהם גם מפקד חטיבת שריון 401, אל"ם בידרמן, שנפגע אף הוא בראשו מרחפן נפץ. אירועים אלו מחייבים בדיקה מעמיקה של הפרוטוקולים המבצעיים.

התקרית הקשה בלבנון, בה נהרגו שני לוחמים לאחר כניסה למבנה ממולכד, מעלה שאלות קשות לגבי תהליכי קבלת ההחלטות והנהלים בשטח. שר הביטחון דרש לדעת מדוע נכנסו הלוחמים למבנה, ובצה"ל מתחקרים אם נשמרו הנהלים, כולל נוהל "זיכוי מבנה". נראה כי המדיניות המדגישה הרס מבני טרור ולא כניסה אליהם, לא תמיד מיושמת בפועל, וזהו פער קריטי שאיום הרחפנים רק מחריף. כאשר האויב מסוגל לפגוע מרחוק ובאופן מדויק, כל כניסה לשטח עוין, ובפרט למבנה, הופכת למסוכנת פי כמה, במיוחד אם הרחפן קדם לכניסה וזיהה את המטרה או אף חיכה לה.

האיום מתפשט: חשש משימוש ברחפנים בתוך ישראל

שר הביטחון כינס דיון דחוף בעקבות איום הרחפנים בתוך מדינת ישראל, והחשש במערכת הביטחון הוא ממשי. גורם ביטחוני הזהיר כי "יש עוד דרך ארוכה עד הגעה לפתרון יעיל של איום הרחפנים", והוסיף כי במערכת הביטחון מזהים עלייה משמעותית, הן ברצון והן ביכולת, של ארגוני הטרור להפעיל רחפני נפץ, כולל כאלה עם סיב אופטי, מתוך ערי ישראל ולכוון אותם למגוון יעדים. מדובר בפעילות מורכבת ושונה ממה שהכרנו עד כה, המאתגרת את תפיסות ההגנה המסורתיות.

דיונים במערכת הביטחון העלו כי נכון לעכשיו, אין פתרון מבצעי ממשי לאיום זה. זהו מצב מטריד, המצריך חשיבה יצירתית ופיתוח מהיר של טכנולוגיות הגנה. ההקשר ההיסטורי מלמד אותנו שוב ושוב כי כל טכנולוגיה חדשה, ולו הפשוטה ביותר, מוצאת את דרכה לשדה הקרב בדרכים בלתי צפויות. בעבר, הטילים והרקטות שינו את פני הלחימה, וכעת נראה שתורם של הרחפנים הגיע. יכולתם של הרחפנים לתמרן בשטח עירוני צפוף, לשאת מטעני נפץ קטנים אך קטלניים, ולפעול באופן שקט וקשה לזיהוי, הופכת אותם לכלי אידיאלי עבור ארגוני טרור המבקשים לפגוע באוכלוסייה אזרחית.

רחפנים בזירות אחרות: לקחים מגרמניה ומרוסיה

האיום אינו ייחודי לישראל. אנו רואים את ההשפעה ההרסנית של רחפנים גם בזירות לחימה אחרות. אסון נמנע בגרמניה, כאשר רחפן נפץ "רוסי" נחת ליד מטוס אוקראיני עמוס תחמושת בנמל התעופה בלייפציג. הרחפן נשא חומר נפץ עוצמתי, והיה עלול לגרום לאסון עצום. בתקרית זו, חבר פרלמנט גרמני האשים את מוסקבה, מה שמצביע על הפוטנציאל של רחפנים לשמש ככלי לפעולות טרור ופרובוקציה בינלאומיות.

מנגד, רוסיה עצמה סובלת מתקיפות רחפנים אוקראינים. רחפנים אוקראינים פגעו במפעל הזיקוק של יארוסלבל באזור יארוסלבל ברוסיה, אחד מבתי הזיקוק הגדולים במדינה. מאז תחילת 2026, המתקן עלה באש לפחות שש פעמים כתוצאה מתקיפות כאלה. אירועים אלו ממחישים את היכולת של רחפנים לגרום נזק אסטרטגי למתקני תשתית קריטיים, ומהווים תזכורת לכך שאף מדינה אינה חסינה לחלוטין מפני איום זה.

הרובד שרוב הסיקור מפספס: חפיר של פופוליזם והאשליה המבצעית

בתוך כל העיסוק ברחפנים ובפתרונות הטכנולוגיים, ישנו רובד שלם שרוב הסיקור התקשורתי מפספס – הפער בין הצורך בחדשנות לבין הפיתוי לפופוליזם ביטחוני. טור דעה ב-Ynet, שכותרתו "חפיר של פופוליזם: כשהביטחון הלאומי חזר לתקופת האבן", מתאר את הנסיגה הטכנולוגית והאשליה המבצעית הנובעת מפתרונות פרימיטיביים כמו "הצבת תנינים", במקום להשקיע במערכות בינה מלאכותית, רחפנים, מכ"מים היקפיים, חיישנים תרמיים וסנסורים תת-קרקעיים. זוהי ביקורת חריפה על תפיסות אבטחה מיושנות, המאפשרות לאיום הרחפנים לשגשג.

האינטרס הציבורי מחייב שהמנהיגות הביטחונית והפוליטית תתמקד בפתרונות יצירתיים וטכנולוגיים מתקדמים, ולא בהתחפרות בפתרונות מעידן הביניים. העיסוק בפופוליזם ביטחוני, במקום התמודדות אמיצה עם אתגרים טכנולוגיים כמו איום הרחפנים, עלול לעלות בחיי אדם ובפגיעה אסטרטגית. ההיסטוריה מלמדת שוב ושוב כי מלחמות אינן ננצחות באמצעות פתרונות נוסטלגיים, אלא באמצעות חדשנות והתאמה מתמדת לאיומים המשתנים. הניסיון בלבנון ובעזה, כמו גם הדאגה מפני חדירה לתוך ישראל, מחייבים אותנו לא רק להבין את האיום, אלא גם לחשוב מחוץ לקופסה ולפתח מענים מהירים ויעילים.

• מורכבות האיום: הרחפנים אינם רק כלי נשק, אלא משנים את כללי המשחק, מצריכים חשיבה מחודשת על הגנה ומודיעין.
• הצורך בחדשנות: הפער בין הטכנולוגיה הקיימת לאיומים המתפתחים דורש השקעות אדירות במחקר ופיתוח.
• אינטגרציה מערכתית: פתרונות צריכים להיות אינטגרטיביים, המשלבים מודיעין, הגנה אקטיבית ופסיבית.
• אתגר אזרחי: האיום אינו רק צבאי, אלא גם אזרחי, ומחייב היערכות של העורף ושל כוחות הביטחון האזרחיים.
• היבט פוליטי: הפופוליזם הביטחוני וההתחפרות בפתרונות מיושנים עלולים לעלות ביוקר, וחיוני שההנהגה תתמקד בחדשנות.

"יש עוד דרך ארוכה עד הגעה לפתרון יעיל של איום הרחפנים." – גורם ביטחוני

"היה לי ברור שאני חוזר מיד." – אל"ם יואב שניידר, מח"ט 401, על הקריאה לחזור מחו"ל לאחר פציעת מפקדו מרחפן נפץ.

למה לשים לב עכשיו?

ההתמודדות עם איום הרחפנים אינה עניין של מה בכך. היא דורשת שילוב של מודיעין מדויק, טכנולוגיות יירוט מתקדמות, ובעיקר, שינוי תפיסתי עמוק בצורת הלחימה וההגנה. יש לשים לב להתקדמות בפיתוח מערכות הגנה אקטיביות נגד רחפנים, ובמקביל, לבחון את הליכי ההכשרה וההנחיות לכוחות בשטח, במיוחד באזורים המועדים לפגיעת רחפנים. האם מדיניות של הרס מבנים, במקום כניסה אליהם, תיושם באופן מחמיר יותר? ומה לגבי היערכות העורף האזרחי? השאלה הגדולה היא, האם נצליח להקדים את הרחפנים – או שנמשיך לרדוף אחרי איום שכבר התבסס בתוכנו?