אכזבה לרשות המסים: היענות דלה לנוהל גילוי מרצון שעומד להסתיים

נוהל גילוי מרצון של רשות המסים יפקע בסוף אוגוסט, לאחר שהיה בתוקף בשנה האחרונה. מה קובע הנוהל? למי כדאי לעשות בו שימוש? כמה בקשות הוגשו עד כה ובאילו סכומים? והאם תהיה הזדמנות נוספת. גלובס עושה סדר.

● לידיעת שאול מרידור: האם הביג מק בישראל באמת כל-כך יקר? ● ביהמ"ש הכריע: האם חמות יכולה לסלק את כלתה מדירה לאחר הגירושים? ● אפליקציות היכרויות וריבים על הירושה: כשסבא וסבתא מחליטים להתגרש

הנוהל נועד למי שמבקש להסדיר דיווחים או ליהנות מחסינות פלילית. נוהל גילוי מרצון מאפשר לאזרחים לחשוף את הכספים ואת הנכסים שלא דיווחו עליהם, ולא שילמו מס בגינם, תוך קבלת חסינות פלילית. הנוהל מאפשר לעוסקים ויחידים שעברו עבירות על חוקי המס – לבצע הליך גילוי, לשלם את המסים המתחייבים כדין ובכך לקבל חסינות מהעמדה לדין.

המסלול שפונה במיוחד לשחקנים בזירת הקריפטו, לא כולל מסלול גילוי אנונימי כבעבר, אך כולל מסלול "ירוק" מהיר לדיווח על סכומים נמוכים, בהם רווחי קריפטו, ללא צורך בדיונים מול פקיד שומה.

מאז פורסם הנוהל ועד לשבוע האחרון הוגשו לרשות המסים 383 בקשות, בסכום הון כולל של כ־877 מיליון שקל והמס בגינן כ־57 מיליון שקל. מתוך זאת, 84 בקשות כללו רווחים מנכסים דיגיטליים, בסכום הון של כ־210 מיליון שקל והמס בגינן כ־18 מיליון שקל. לפני כחודשיים, בגלובס נחשף כי המדינה נערכה לגבייה של בין 2־3 מיליארד שקל.

בעשור הקודם הופעלו מספר נהלי גילוי. לשם השוואה, במסגרת הנוהל נחשף בשנת 2018 הון שחור בסך כ־3 מיליארד שקל, כאשר מתוך הסכום שדווח, נגבה מס בסך כ־40 מיליון שקל. בנהלים הקודמים היו הרבה דיווחים על חשבונות בנק בחו"ל. כיום כמעט ולא רואים דיווחים כאלו כי מדינת ישראל מקבלת מידע על חשבונות בחו"ל בעקבות הסדרה בנושא.

כל מי שיש לו הכנסה לא מדווחת, כולל מנכסים דיגיטליים. ההחזקה בנכסים דיגיטליים לא מחייבת בדיווח לרשות המסים אלא אם עושים המרה של המטבעות לשקלים, המרה בין נכסים דיגיטליים או רכישה במטבעות – אז נוצרת חבות במס. בעבר, היה חוסר בהירות בעניין וזו אחת הסיבות לפרסום הנוהל. לדברי עו"ד (רו"ח) רחלי גוז לביא, שותפה מנהלת וראש מחלקת מסים במשרד עמית פולק מטלון: "נוהל הגילוי מרצון הוא ההזדמנות האחרונה כמעט עבור מי שמחזיקים הון, הכנסות או נכסים שלא דווחו כדין להסדיר את מצבם ביוזמתם – לפני שהמידע יגיע לרשות המסים ממקור אחר".

גוז לביא מוסיפה כי "בעידן של חילופי מידע אוטומטיים, שקיפות פיננסית גוברת והעמקת האכיפה, היכולת להישאר 'מתחת לרדאר' הולכת ומצטמצמת. לכן, עבור מי שקיים בעניינו כשל דיווחי, מדובר לא רק במהלך מיסויי אלא בהחלטה אסטרטגית שעשויה להפחית חשיפה פלילית ולייצר ודאות. מי שיושב על הגדר וממתין, עלול לגלות שחלון ההזדמנויות נסגר בדיוק כשהסיכון מתחיל להתממש".

הנוהל הנוכחי פורסם למרות התנגדות במשרד המשפטים. כרגע לא מתוכנן נוהל גילוי מרצון נוסף על הפרק. אך ההערכה היא שבעתיד יפורסם נוהל נוסף.

לחיצה על הנושא תוסיף אותו לרשימת "הנושאים שמעניינים אותי", שםניתן לקרוא ולנהל את ההתראות כשמתפרסמת כתבה בנושא.

לצפייה בכתבות וניהול הנושאים, יש ללחוץ על כפתור בסרגל העליון