אלטלנה: החשש ממלחמת אזרחים שמסרס את הימין
עודכן לאחרונה: 26.8.2026 / 8:10אחרי 78 שנה נמצאה האלטלנה בעומק הים מול חופי ישראל. אבל האמת היא שאלטלנה מעולם לא באמת שקעה. היא נשארה עמוק בתודעה של הימין הישראלי, ולא רק כאירוע היסטורי אלא כטראומה פוליטית: הרגע שבו מחלוקת פנימית כמעט הפכה למלחמת אחים.ביוני 1948 היו במדינה שזה עתה קמה שני מחנות חמושים, היו נשק, ירי והרוגים. החלטתו של בגין להורות לאנשיו שלא להשיב אש הייתה החלטה היסטורית נכונה. מדינה אינה יכולה להתקיים כאשר לכל מחנה פוליטי יש כוח חמוש משלו. במובן הזה, אלטלנה הייתה אחד מרגעי היסוד של הממלכתיות הישראלית, שכן היא ביטאה את המעבר מן היישוב המפוצל למדינה ריבונית המחזיקה במונופול על השימוש המאורגן בכוח.אבל מה שהיה חוכמה היסטורית ב־1948 הפך ברבות השנים לרפלקס שמסר את הימין. בכל פעם שהימין מגיע לעימות אמיתי עם מוקדי כוח שאינם נבחרים, נשלפת אלטלנה מן המצולות התודעתיות: אל תחריפו, אל תלכו עד הסוף, אל "תשברו את הכלים", כי עוד רגע תהיה מלחמת…
המאמר דן באירוע אלטלנה מיוני 1948, שבו ספינת נשק של האצ"ל הוטבעה על ידי צה"ל, ומנתח את השפעתו המתמשכת על התודעה הפוליטית של הימין בישראל. בעוד שההחלטה של מנחם בגין שלא להשיב אש נחשבת כרגע מכונן בממלכתיות הישראלית, שכן מנעה מלחמת אזרחים וביססה את מונופול המדינה על הכוח, המאמר טוען כי החשש ממלחמת אחים הפך לרפלקס המשתק את הימין בעימותים עם מוקדי כוח לא נבחרים.
הכותב מבחין בין אלטלנה, שעסקה בשאלת קיום שני צבאות, לבין מחלוקות כמו הרפורמה המשפטית, שעסקו בשאלת סמכות קביעת הכללים החוקתיים. הוא מדגיש כי ממלכתיות אינה פסיביות, אלא מאבק דמוקרטי על כוח בתוך כללים, וכי "ממלכתיות אמיתית אינה פסיביות מול מוסדות המדינה; היא מאבק על כך שהמדינה עצמה תישאר כפופה לריבון הדמוקרטי." המאמר קורא לימין ללמוד מאלטלנה "לא יורים באחים", אך לא להימנע ממאבק דמוקרטי לשינוי מבני, תוך שמירה על גבולות של אי-אלימות.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.