בג"ץ הקפיא את הסעיפים המיידיים בחוק התקשורת של קרעי

בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, הוציא הבוקר (ראשון) צו ארעי המעכב כניסה לתוקף של חלק מההוראות בחוק התקשורת. צו זה ניתן על ידי שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף בעקבות הגשתן של ארבע עתירות חדשות נגד הליכי אישורו של החוק, שמוזגו יחד עם עתירות קודמות אשר היו תלויות ועומדות בפני בית המשפט.

ההחלטה מורה כי סעיפי החוק שתחולתם הוגדרה כמיידית עם פרסומו יעוכבו, ולא ייושמו עד שתתקבל החלטה סופית בבקשות השונות שהוגשו למתן צווי ביניים. בית המשפט קבע כי המשיבים, שכוללים בין היתר את הממשלה, הכנסת, משרד התקשורת והשר שלמה קרעי, נדרשים למסור את תגובתם עד לתאריך 26 ביולי 2026. יצוין כי החלטה זו מצטרפת להוצאת צו ארעי נוסף על ידי בג"ץ קודם לכן, שהקפיא גם את חוק הפטור ממעצרים למשתמטים מגיוס.

גרוסקופף דחה את הבקשות השונות להקפאה מלאה של החוק באמצעות צו ביניים כללי, והסביר כי "בהינתן שהתחולה של עיקר הוראות חוק התקשורת אינה מיידית, לא ראיתי לתת צו ארעי לגבי החוק בכללותו". עם זאת, ביחס לסעיפים המיידיים, נימק השופט כי הצו הוענק עקב חשש לקושי מהותי להשיב את המצב הקיים לקדמותו אם ההוראות ייכנסו לתוקף, וזאת לנוכח השפעתו הרחבה של החוק על שוק התקשורת. בהחלטתו קבע השופט: "העתירות מעלות טענות כבדות משקל הן בעניין הליך חקיקתו של חוק התקשורת והן בעניין חלק מההסדרים שנקבעו בחוק התקשורת או בוטלו מכוחו".

חוק התקשורת אושר ביום חמישי האחרון במליאת הכנסת. האישור הסופי, שהתקבל בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 53 תומכים מול 48 מתנגדים, התרחש שעות ספורות בלבד טרם פיזור הכנסת. תהליך החקיקה בוצע באופן מזורז דרך ועדה מיוחדת, וזאת בניגוד לעמדתה המקצועית של יועמ"שית הכנסת אשר התריעה על פגמים רבים ומהותיים בחקיקה.

הרפורמה מיועדת לבטל את הרשות השנייה ואת המועצה לשידורי כבלים ולוויין, להחליפן בגוף פיקוח מצומצם, לאפשר רישיונות שידור לערוצי חדשות כמעט ללא רגולציה, להיטיב עם ערוץ 14, ולבטל את ההפרדה המובנית בין בעלי הערוצים לחברות החדשות. במקור, החוק כלל סעיף שנועד להקים יישומון ממשלתי חינמי לשידור ערוצים, אך זה הוסר בעקבות חשש המפלגות החרדיות מהפעלתו בשבת ומתכנים לא צנועים.

לאחר אישור הצעת החוק, פנה שר התקשורת קרעי לראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר נכח במליאת הכנסת, והודה לו במילים: "המשימה שהטלת עליי לפני ארבע שנים הושלמה". שר התקשורת גם פרסם תגובה ניצחת לאישור החוק והכריז כי "ניצחנו את הדיפ-סטייט". קרעי הוסיף ואמר: "אחרי מאבק נחוש מול כל גורם אפשרי מהדיפ-סטייט, טייקונים, יועמ״שים, פקידים, וערוצי תבהלה שניסו לעצור את הרפורמה בכל דרך, הצלחנו להעביר את רפורמת הימין בתקשורת".

שורת גורמים עתרו לבג"ץ, ובהם ארגון זולת, האקדמיה למען ישראל דמוקרטית, התנועה לאיכות השלטון, ארגון העיתונאים והעיתונאיות, יו"ר סיעת הדמוקרטים ח"כ אפרת רייטן, ושר התקשורת לשעבר ח"כ איתן גינזבורג. מארגון העיתונאים נמסר בתגובה: "החוק לפגיעה בעיתונות שעבר בכנסת לא ייכנס לתוקף לעולם. הארגון כבר עתר נגד הפגמים בחקיקה ועכשיו הארגון יעתור לבג״ץ נגד תוכן החוק שמבקש להעלים את האתיקה העיתונאית ולהפעיל לחץ מסחרי על עיתונאים, וגם נגד הדרך שבה נחקק תוך רמיסת כל נוהל, תקנה וחוק אפשריים. אין לנו ספק שבית המשפט יקבע כי החוק פסול. העיתונות החופשית תישאר לעמוד זקופה מול המתקפה הממשלתית הנוכחית כפי שעמדה עד כה למרות הנסיונות החוזרים ונשנים לרסק אותה. ניצחנו את הממשלה בכל מאבק עד כה – ננצח גם במאבק הזה".

חברי הכנסת העותרים, רייטן וגינזבורג, מתחו ביקורת נוקבת וביקשו לבטל את החוק: "הפגום והלא-חוקי שנחקק תוך פגיעה אנושה בעצמאות הכנסת, בזכויות הח"כים, בהשתתפותם ובעקרון הפרדת הרשויות. קרעי והממשלה ניסו להימנע מביקורת מקצועית של ועדת הכלכלה בכנסת, ולשם כך הקימו במיוחד ועדה שכל תפקידה היה לאשר את רצונות השר. הדיונים בוועדה הזו היו למראית עין בלבד. בפועל, השר ואנשיו ניהלו את הישיבות, הכתיבו את הנוסחים מאחורי הקלעים, והתעלמו לחלוטין מחברי הכנסת ומהערות הציבור".

השניים הוסיפו בחריפות על הליך החקיקה: "מופע בריונות של שר שהחליט שהוא גם הממשלה, גם הכנסת וגם החוק עצמו. קרעי ודיסטל הפכו את הכנסת לקרקס והכל כדי לחלק הטבות לערוצי הטלוויזיה שמשרתים את הממשלה ולהנדס את תודעת הציבור. מדובר בניסיון השתלטות עוינת על התקשורת הישראלית ופגיעה אנושה בדמוקרטיה, ואנו עומדים, ונמשיך לעמוד, כחומה בצורה מולו. הגשנו את העתירה הזו כדי להציב קו אדום ברור: הכנסת היא לא הרכוש הפרטי של קרעי והתקשורת החופשית בישראל היא לא למכירה. גורל החוק הזה להיפסל בבג"ץ".