בני ברית לגורל המדינה

העוברים יחד בשער הסכנה מגלים מה שאזרחותם הפורמלית אינה מבטאת: בני אדם שאינם בני אותו עם או לאום עשויים לקבל עליהם אחריות הדדית לקיומו של ביתם המדיני, להפקיד את חייהם זה בידי זה ולשאת יחד במחיר קיומו. כך נוצרת ברית גורל מדינית
הצבתו של יוסף חדאד, ערבי ישראלי ולוחם גולני שנפצע במלחמת לבנון השנייה, במקום השני ברשימת ״כלל ישראל״ של תא״ל (מיל׳) עופר וינטר, מעוררת דיון עמוק בנוגע למעמד הלא-יהודים בהנהגת המדינה. בעוד הרב שלמה אבינר מתנגד עקרונית להפקדת תפקידי הנהגה בידי מי שאינו בן לעם היהודי, באמרו כי:
"הנהגת המדינה היא הנהגת האומה, ומי שאינו בן לעם היהודי אינו יכול להשתתף בה"ארגון רבני צהר טוען כי האיסור ההלכתי על מינוי מלך נכרי אינו חל בדמוקרטיה מודרנית.
- וינטר מדגיש את שותפות הגורל של דרוזים, בדואים ונוצרים שנלחמו ונפצעו למען המדינה, וטוען כי הם ראויים להנהיג.
- המאמר מציע כי מעשהו של וינטר, המגיע מבית מדרש חרד"לי, מבטא תפיסה של "ברית גורל מדינית" שבה אזרחים המקבלים אחריות לקיום המדינה, גם אם אינם יהודים, יכולים להיות שותפים בהנהגתה.
- הצבת חדאד מלמדת כי בעיני וינטר, נאמנות מדינית אינה נקבעת רק על ידי זהות לאומית, אלא על ידי מחויבות, הכרעות ונכונות לסכן חיים למען המדינה.
- הכותב מציין כי אם וינטר יעניק למעשהו ניסוח ועומק, הדבר עשוי לתרום למשנתה המדינית של הציונות הדתית ולחוסנה של המדינה היהודית.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.