בפעם הראשונה בהיסטוריה ה ACS. מכניס להמלצות הגיידליינס 2 בדיקות דם כסקרינג לסרטן מעי גס

בחר פורום
———
סקופים
הזעקה
פוליטיקה
ביקורת תקשורת
מסמכים
הקפה
משפטים
בית המדרש
עיתונות זרה
מודיעין

בדיקות הדם המדוברות מזהות פרמגנטים של DNA שמקורו בגידול הסרטני ושהגיעו לזרם הדם. 2 בדיקות הדם שגם אושרו על ידי ה FDA (הראשונה ב2024 והשנייה ביולי שעבר) לא מסוגלות לזהות סרטן בשלב 1, והם בעלי 10 אחוז של FALSE POSITIVE RATE (כלומר ב 10 אחוז מהמקרים יגידו שיש סרטן בזמן שאין) ועם יחס של 1 ל6 של FALSE NEGATIVE (כלומר 1 ל6 אנשים שיעשו את הסקריניג הבדיקה תגיד שאין סרטן בזמן שבמציאות יש). הסיבה לאישור היא להעלות את כמות האנשים שאמורה לעשות בדיקות סקר (מעל גיל 45). לפי הנתונים בארה"ב 30 אחוז מהאוכלוסייה מעל גיל 50 לא עושה בדיקות סקר, ובין הגילאים 45-49 60 אחוז מהאוכלוסייה לא עושה. סרטן מעי הגס הוא סיבת המוות השנייה מסרטן בארה"ב.

ממומן ביקורת על אוזניות הספורט האלחוטיות Choice AOC LP75: גיימינג, ספורט ועמידות במים בחבילה אחת? AliExpress לצפייה בביקורת ←

הדברים לקוחים מאחד הג'ורנלים היוקרתיים בעולם הרפואה- JAMAhttps://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/2853040

כתוב ש 10 אחוז יש להם FALSE POSITIVE, ולכן נוריד אותם מ ה 6000 ומכאן בערך 5400 יקבלו תשובה שלילית.

לפי הניסוח שלך 1 מתוך 6 מהם יש לו סרטן שזה 900 איש.אבל הניסוח האמיתי הוא ש 1 מתוך 6 מהחולים יקבל תשובה שלילית, וזה אומר 10 חולים מתוך ה 60 יקבלו שלילי.

הטקסט מבוסס היטב על כתבה שפורסמה אתמול, 14 באוגוסט 2026, ב JAMA, אבל יש בו כמה טעויות שכדאי לתקן. ()

1. הכותרת נכונה חלקית. זו אכן הפעם הראשונה שבה ACS מכניסה בדיקת דם להמלצות הסקר לסרטן המעי הגס, אבל היא הכניסה בדיקת דם אחת, Shield, ולא שתיים. ההנחיות פורסמו ב 27 במאי 2026. SimpleScreen קיבלה אישור FDA רק ב 24 ביולי 2026, כמעט חודשיים לאחר פרסום ההנחיות. נכון להיום יש שתי בדיקות דם כאלה המאושרות על ידי FDA, אבל אי אפשר לומר שה ACS הכניסה שתיים להנחיות. ()

2. גם המשפט שלפיו "הבדיקה המועדפת היא קולונוסקופיה" דורש דיוק. ACS מגדירה כיום את הבדיקות הוויזואליות, ובהן קולונוסקופיה, ואת בדיקות הצואה כקבוצת הבדיקות המועדפת. היא אינה אומרת שקולונוסקופיה עדיפה בהכרח על כל בדיקת צואה. בדיקות הדם נמצאות בדרגה נמוכה יותר ומומלצות רק לאנשים שאינם מוכנים או אינם מצליחים לבצע אחת מהבדיקות המועדפות. ACS אף הבהירה ביולי שאין לתעדף קולונוסקופיה על פני שאר הבדיקות בקבוצה המועדפת. ()

3. הטענה שבדיקות הדם "לא מסוגלות לזהות סרטן בשלב 1" אינה נכונה. הן בהחלט מסוגלות לזהות חלק ממקרי שלב 1, הבעיה היא שהרגישות נמוכה משמעותית. במחקר של Shield נמצאה רגישות של בערך 55 עד 65 אחוז בשלב 1, בהתאם לאופן סיווג השלב. במחקר שעליו התבססה SimpleScreen נמצאה רגישות של 57.1 אחוז בשלב 1. כלומר הן מפספסות חלק גדול מסרטני שלב 1, אבל לא את כולם. ()

4. לגבי false negative, המספר שכתבת נכון בקירוב עבור Shield אבל ההסבר אינו נכון. Shield מפספסת כ 17 אחוז מהאנשים שבאמת יש להם סרטן מעי גס, כלומר בערך אחד מכל שישה חולי סרטן. זה לא אומר שאחד מכל שישה מכלל האנשים שעושים את הבדיקה יקבל בטעות תשובה שלילית. עבור SimpleScreen הנתון גרוע מעט יותר, כ 21 אחוז מהחולים, כלומר בערך אחד מכל חמישה. ()בדיקת דם סמוי בצואה מסוג FIT טובה יותר כיום מבדיקת הדם החדשה כמו Shield, אם השאלה היא איזו בדיקת סקר עדיפה רפואית לאדם שמוכן לבצע את שתיהן.

ה ACS קובע שבדיקות צואה, ובהן FIT, הן בדיקות סקר מועדפות, ואילו בדיקות הדם נמצאות בעדיפות נמוכה יותר ומיועדות בעיקר לאנשים שאינם מוכנים או אינם מסוגלים לבצע בדיקת צואה או בדיקה ויזואלית כמו קולונוסקופיה.

הסיבה העיקרית היא שבדיקות הדם מפספסות יותר סרטן מוקדם, ובמיוחד מפספסות הרבה יותר נגעים טרום סרטניים מתקדמים.

FIT מחפשת כמויות זעירות של דם בצואה שמקורן במעי. לכן היא יכולה להיות חיובית גם כאשר יש פוליפ מתקדם שעדיין לא הפך לסרטן. בדיקות הדם כמו Shield מחפשות בדם סימנים מולקולריים שמקורם בגידול. ככל שהגידול קטן ומוקדם יותר, כך קשה יותר לזהות את הסימנים האלה.

מבחינת גילוי סרטן בשלב 1, FIT בדרך כלל עדיפה. מבחינת גילוי נגעים טרום סרטניים, היתרון של FIT משמעותי עוד יותר. אחת החולשות המרכזיות של בדיקות הדם היא שהן מפספסות את הרוב הגדול של הנגעים הטרום סרטניים המתקדמים.

מבחינת נוחות, דווקא לבדיקת הדם יש יתרון ברור. מדובר בלקיחת דם רגילה, בעוד שבדיקת FIT דורשת לקחת דגימת צואה בבית. FIT נעשית בדרך כלל אחת לשנה. בדיקת הדם יכולה להיעשות בתדירות נמוכה יותר, בהתאם להנחיות.

לכן, אם אדם אומר שאין לו בעיה לעשות FIT מדי שנה, אין כיום יתרון רפואי לעבור במקומה ל Shield. מבחינת יעילות הסקר, FIT היא הבחירה הטובה יותר.

היתרון הגדול של Shield הוא אחר. היא יכולה לגרום לאנשים שלא היו עושים בכלל בדיקת צואה או קולונוסקופיה לבצע לפחות בדיקת סקר כלשהי. מבחינת בריאות הציבור, בדיקה פחות טובה שאנשים באמת מוכנים לבצע יכולה להיות עדיפה על בדיקה טובה יותר שהם לא יעשו בכלל.

חשוב גם לזכור שבין אם FIT חיובית ובין אם בדיקת הדם חיובית, השלב הבא הוא קולונוסקופיה. שתי הבדיקות הן בדיקות סקר ולא בדיקות שמאבחנות בוודאות סרטן.

5. גם לגבי false positive כדאי לשנות את הניסוח. הספציפיות של שתי הבדיקות היא בערך 90 אחוז, כלומר בערך 10 אחוז מהאנשים ללא הממצא הרלוונטי עלולים לקבל בדיקה חיובית. אבל בדיקה חיובית אינה אומרת "יש לך סרטן". זו בדיקת סקר. המשמעות היא שיש צורך בקולונוסקופיה כדי לברר את התוצאה. ACS מדגישה שכל בדיקת דם או צואה חיובית חייבת להיות מלווה בקולונוסקופיה. ()

6. החולשה הגדולה אפילו יותר אינה רק גילוי סרטן בשלב 1, אלא גילוי נגעים טרום סרטניים מתקדמים. לפי JAMA, Shield עלולה לפספס עד 88.7 אחוז מהנגעים הטרום סרטניים המתקדמים ו SimpleScreen עד 87.5 אחוז. זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שה ACS אינה רואה בבדיקות הדם חלופה שוות ערך לקולונוסקופיה או לבדיקות הצואה. ()

7. המשפט "הסיבה לאישור היא להעלות את כמות האנשים שעושים בדיקות סקר" מערבב שני דברים. FDA מאשר בדיקה על בסיס הראיות לגבי בטיחות וביצועים. הסיבה המרכזית לכך ש ACS החליטה בכל זאת לכלול בדיקת דם בהמלצות, למרות הביצועים הנחותים, היא התקווה להגיע לאנשים שאחרת לא היו עושים שום בדיקת סקר. מחברי ההנחיות אומרים במפורש שבדיקת דם עדיפה על אי ביצוע סקר בכלל. ()

8. נתוני ההיענות שכתבת נכונים. בערך 30 אחוז מהאמריקאים בני 50 ומעלה אינם מעודכנים בבדיקות הסקר, ובקרב בני 45 עד 49 השיעור הוא יותר מ 60 אחוז. ()

9. גם המשפט על התמותה נכון. סרטן המעי הגס והחלחולת הוא כיום הגורם השני בשכיחותו למוות מסרטן בארצות הברית. ()

10. עוד דיוק קטן: ACS היא American Cancer Society, כלומר האגודה האמריקאית לסרטן. היא אינה "האגודה האמריקאית האונקולוגית". בנוסף, האמירה שהמלצותיה משפיעות מאוד על המדיניות הישראלית והאירופית רחבה מדי. הן בהחלט בעלות השפעה מקצועית בינלאומית, אבל לישראל ולאירופה יש גופי הנחיות ומדיניות סקר משלהם.

ולגבי המקור שלך, הוא אכן JAMA, אחד מכתבי העת הרפואיים החשובים בעולם. אבל הכתבה הספציפית מ 14 באוגוסט 2026 היא כתבת Medical News של JAMA ולא מחקר מקורי שעבר את המסלול הרגיל של מאמר מחקר. היא מסתמכת בין היתר על ההנחיות של ACS, נתוני FDA והמחקרים הקליניים של שתי הבדיקות. ()

השגיאה החשובה ביותר בטקסט שלך היא אפוא הכותרת. ניסוח מדויק יהיה:

"לראשונה, ה ACS מכניסה בדיקת דם להמלצות הסקר לסרטן המעי הגס. נכון להיום כבר קיימות שתי בדיקות דם המאושרות על ידי FDA, אך ההנחיות שפורסמו במאי 2026 התייחסו ל Shield בלבד."

ואין לי כח להתייחס לשאר הטעויות שלו, כי הם מינוריות