ברוב של 2 נגד 1: בג"ץ מקפיא את חוק מח"ש של לוין
בחר פורום
———
סקופים
הזעקה
פוליטיקה
ביקורת תקשורת
מסמכים
הקפה
משפטים
בית המדרש
עיתונות זרה
מודיעין
באמצעות היחידה הזו נעצרו באופן משפיל ונחקרו כמה מהמינויים הבכירים של בן גביר, במטרה לנטרל אותו, וככל שניתן, גם להפיל אותו-עצמו. מפכל המשטרה ושאר הקצינים הבכירים נמצאים בכל רגע במצב מאויים, ולכן לא יכולים להרשות לעצמם להיות נאמנים באופן מלא לתפקידם ולמדיניות השר הממונה עליהם.
אם יום אחד יתוקן חוק יסוד השפיטה וימונה בית משפט לחוקה, ויינתנו צווי מעצר הדדיים ליצחק עמית ודפנה ברק ארז, אל מול שופטי החוקה החדשים, המפכל / ראש השבכ (כנראה) הם שיצטרכו להחליט למי הם מצייתים – ופה יש עוד חשיבות לשאלה מי שולט במח''ש (כן, יש כיום שליטה, לא ניהול).
חוק מח”ש (המחלקה לחקירות שוטרים) של לוין הוא תיקון לפקודת המשטרה (מס’ 45), התשפ”ו–2026, שאושר סופית בכנסת ביוני 2026 (בקריאה שנייה ושלישית ברוב 43 מול 39). הצעת החוק יזם ח”כ משה סעדה (ליכוד, לשעבר סגן ראש מח”ש), וקודמה על ידי שר המשפטים יריב לוין ויו”ר ועדת החוקה שמחה רוטמן כחלק מהרפורמה המשפטית.
מה היה המצב הקודם?מח”ש חקרה עבירות פליליות של שוטרים והעמידה אותם לדין, ופעלה תחת פרקליטות המדינה (בכפיפות לפרקליט המדינה וליועצת המשפטית לממשלה). המבקרים טענו שזה יוצר ניגוד עניינים מובנה, כי הפרקליטות עובדת בשגרה עם המשטרה.
מה קובע החוק החדש?• העברה והפיכה לגוף עצמאי: מח”ש מועברת מפרקליטות המדינה ומוקמת מחדש כגוף עצמאי במשרד המשפטים, עם תקציב נפרד. היא מוסמכת לחקור שוטרים ולהעמידם לדין (כולל עבירות קלות).• מינוי המנהל: מנהל מח”ש מכהן תקופה אחת של 6 שנים. הוא ממונה על ידי ועדת מינויים שבראשה מנכ”ל משרד המשפטים (או נציגו). הרכב הוועדה כולל, בין היתר, עורך דין שמינה שר המשפטים, שופט בדימוס שמינה יו”ר הוועדה לביקורת המדינה, ואדם בעל ניסיון בחקירות. כך יש לשר/מנכ”ל השפעה משמעותית על המינוי.• תחילה: החוק נכנס לתוקף כ-8 חודשים מפרסומו (עם אפשרות דחייה קצרה), אך ועדת המינויים יכולה להתחיל לפעול מיד.• מח”ש נשארת כפופה להנחיות כלליות מסוימות של היועמ”ש/פרקליט המדינה, אך לא לכפיפות מלאה כמו קודם.לוין ותומכיו הציגו את החוק כתיקון עיוות היסטורי שמחזק את עצמאות מח”ש, מונע ניגודי עניינים ומשפר את אמון הציבור. המתנגדים (כולל הייעוץ המשפטי לממשלה, גורמים במערכת המשפט, ועתירות לבג”ץ מצד התנועה לאיכות השלטון, ניצבים לשעבר ואחרים) טענו שהמהלך מגביר פוליטיזציה, מכפיף את הגוף שמפקח על המשטרה לדרג הפוליטי, ועלול להפוך אותו לכלי בידי השלטון. בג”ץ קיבל עתירות ונתן צווים זמניים (למשל הגבלה על מינוי מנהל חדש בתקופות מסוימות).
החוק נחשב לאחד מנדבכי הרפורמה המשפטית של ממשלת נתניהו-לוין.
הימין מנצח בבחירות במדינת ישראל זה עשור רביעי, מנצח ולא מצליח למשול, לשלוט, לממש את ערכיו הלאומיים, את אמונותיו, את האידאולוגיה שבשמה הוא נבחר.
אחרי שראשי נבחרי הציבור של מפלגות הימין הצביעו תמיד על האשמים בכישלון מימוש הבטחותיהם לבוחר והאשימו את שופטי בית המשפט העליון, דרך היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה, ראשי מערכות הביטחון, הרמטכ"ל דרך ראש השב"כ וראש המוסד, ראשי האקדמיה, התקשורת, ועד לנשיא המדינה, הגיע הזמן לתבוע מהם משילות ומימוש הערכים אשר בשמם הם נבחרים.
דווקא בימים אלה, חודשיים טרם הבחירות, גוש הימין חייב להתכנס, להקים וועדה מיוחדת, ראשונה מסוגה בישראל, וועדה שתמפה אנשי איכות, מקצועיים, בעלי אידאולוגיה שמרנית, הרואה עין בעין עם האידאולוגיה והערכים הימניים.
תפקידה של הוועדה יהיה להציע נשים וגברים הראויים לאייש את הפקידות המקצועית הבאה, מעגלים מעגלים של התאמות ואלטרנטיבות ראויות.
מיפוי המתאימים לתפקידי מפתח כמו שופטי עליון, מפכ"ל, מבקר, יועץ משפטי, מבקר המדינה, פרקליט מדינה, רמטכ"ל, ראשי מערכות צבאיות, שגרירים.
על הוועדה למפות נושאי תפקידים ציבוריים אשר יעמדו בקריטריונים של וועדות האיתור, לבחור את אנשי המקצוע המתאימים ביותר שלא דבק בהם רבב, שלא נמצא בהם דופי.
לרשות ממשלת ישראל הבאה, אשר תיבחר באופן דמוקרטי, יעמוד מאגר של אנשי מקצוע ראויים, הממשלה תוכל לא רק להיבחר אלא גם למשול במינוי הפקידות המתאימה, אשר תסייע לממשלה לממש את ערכיה ואמונותיה אשר בשמם היא נבחרה.
המציאות בה ממשלה נבחרת אך מסונדלת ומחושקת על ידי פקידות מקצועית המוטה פוליטית ופועלת מפוזיציה, המעקרת את יכולותיהם של נבחרי הציבור לממש את רצון בוחריהם, היא בלתי נסבלת, מאגר הפקידות המקצועית יאפשר לממשלה הנבחרת, מיומה הראשון, להציב את הפקידות המאפשרת במשרדים השונים לטובת אזרחי מדינת ישראל.
שוו בנפשכם היכן הייתה נמצאת מדינת ישראל אם חלק מהפקידות המקצועית לא הייתה מציבה חסמים, מערימה קשיים, מייצרת מהמורות.
שוו בנפשכם להיכן היו מופנים המאמצים, המשאבים וההשקעה הרבה במקום להתעסק במאבק בפקידות לעומתית, לאלו השיגים הייתה מדינת ישראל מגיעה.
מדינת ישראל של אחרי ימי ניסיונות ההפיכה הצבאית, החברתית שנבלמה ברגע האחרון, מדינת ישראל של אחרי טבח שבת שמחת תורה, אחרי הפגיעה המופקרת וחסרת האחריות בלכידות החברתית, בחוסן הלאומי, בחוסן הביטחוני, חייבת לצאת מהסחרור, ממעגל השיסוי, הקיטוב, החרמות והשנאות.
ביום הראשון שלאחר הבחירות, ביום רביעי, על ראש הממשלה הנבחר לכנס את הפקידות המקצועית מתוך כבוד והערכה, להרים עימם כוסית לרגל בחירת הממשלה החדשה, להודות להם על הירתמותם לעבודה למען המדינה, להעניק להם שי צנוע, להציע למעוניינים להצטלם עימו ולצאת בראש זקוף מדלת המשרד, מפנים את המקום לבאים במקומם.
תם עידן הלעומתים, תם עידן מפזרי החסמים, עכשיו הזמן למשול.
הציפייה מממשלת ישראל הנבחרת היא מינוי הפקידות החדשה, מינוי אנשי המקצוע שיהיו לקביים לממשלת ישראל לקידומה ולפיתוחה.
אם ביבי לא רוצה/מסוגל.
הימין חייב לבוחריו רפורמה
מאחל לבן גביר וגוטליב הצלחה רבה בבחירות הבאות.
בג"ץ הקפיא ברוב של שני שופטים מול אחד את חוק מח"ש של שר המשפטים יריב לוין, אשר נועד להפוך את המחלקה לחקירות שוטרים לגוף עצמאי במשרד המשפטים, במקום כפיפותה לפרקליטות המדינה. החוק, שאושר בכנסת ביוני 2026, יזם על ידי ח"כ משה סעדה וקודם כחלק מהרפורמה המשפטית, במטרה לחזק את עצמאות מח"ש ולמנוע ניגודי עניינים.
המתנגדים טענו שהמהלך מגביר פוליטיזציה, מכפיף את הגוף שמפקח על המשטרה לדרג הפוליטי, ועלול להפוך אותו לכלי בידי השלטון.
ההחלטה מגיעה על רקע עתירות שהוגשו לבג"ץ על ידי גורמים שונים, כולל התנועה לאיכות השלטון, שטענו כי החוק החדש מעניק לשר המשפטים השפעה משמעותית על מינוי מנהל מח"ש ועלול לפגוע בעצמאותה. ההקפאה הזמנית משקפת את המאבק המתמשך בין הממשלה למערכת המשפט בנוגע לרפורמה המשפטית.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.