ברכה או קללה: מיהו ביביסט?
הבחירות לכנסת ה-26 מתקרבות, ובדומה למערכות בחירות קודמות, מה שילווה אותנו הוא מחנה נתניהו אל מול מחנה "אנטי-ביבי". עבור האחרונים, הכינוי "ביביסט" הפך קללה, אך הוא גם סממן לנאמנות של מחנה הימין, לו היו עד כה רק ארבעה מנהיגים לאורך ההיסטוריה
המאמר דן במונח "ביביסט" ובמשמעותו במערכת הפוליטית הישראלית, במיוחד לקראת הבחירות לכנסת ה-26. המונח, שנתפס כקללה על ידי מחנה "רק לא ביבי", משקף חרדה של קבוצה סוציולוגית מסוימת, שכינה פרופ' ברוך קימלינג "אחוס"לים", מפני שינוי במבנה הכוח בישראל. קבוצה זו, שראתה עצמה כיורשת הטבעית של ישראל הממלכתית, איבדה בהדרגה את השליטה האלקטורלית אך שמרה על עמדות כוח במוסדות שונים.
הביטוי "ביביסט" משקף גלישה של הוויכוח הפוליטי משאלת ההתאמה של נתניהו לראשות הממשלה אל המצביעים עבורו.
המאמר מציין כי תהליך זה הוביל להעברת כוח מהמוסדות הנבחרים למוסדות ה"מומחים", בהם האחוס"לים דומיננטיים. הימין, ובמיוחד הקבוצות הסוציולוגיות המרכיבות אותו כיום, אינו מוכן לקבל זאת יותר ופועל לפרק את ה"משפטיזציה של הפוליטיקה".
כאשר נוה דרומי שאלה את רזי ברקאי האם "ביביסטים" אינם בעצם "הצ'חצ'חים של פעם", היא הצביעה בדיוק על המטען הזה.
המאבק על המונח "ביביסט" הוא למעשה מאבק על שליטה ועל חלוקת הכוח הפוליטית בין הקבוצות הסוציולוגיות השונות בישראל, ועל זכותם של המזרחים המסורתיים להחזיק במפתחות המדינה כאזרחים שווי זכויות.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.