ברקע ההסלמה עם איראן: כך נתקע רכש המטוסים הקריטי לחיל האוויר

עודכן לאחרונה: 19.7.2026 / 16:25

לפני שלושה חודשים התריעו במשרד הביטחון ובצה"ל, בדגש על חיל האוויר, על החשש לאבד את המיקום של ישראל בקווי הייצור של התעשיות הביטחוניות האמריקניות. כדי לקבע את המיקום של ישראל – על מנת לקבל את כלי הטיס מוקדם ככל הניתן – ישראל צריכה לקדם את העסקה מול משרד ההגנה האמריקני. על הפרק: 12 מסוקי קרב מסוג אפאצ'י דגם: "אקו", מסוקי הפרא (ch53k) שיחליפו את היסעורים הוותיקים, טייסות מטוסי קרב מסוג F-35 ו-F-15 (שאושרו בוועדת שרים לפני כחודשיים), שני מטוסי תדלוק ומערכים מסווגים נוספים. הדד ליין האחרון להגשת הבקשה למשרד ההגנה האמריקני היה ב-30 ביוני. כל כלי הטיס הללו הוגדרו על ידי קצינים בכירים בחיל האוויר כ"רגישים ללוחות זמנים" וכל חודש שעובר ללא חתימה פוגע בבניין כוח קריטי לצה"ל. במשרד הביטחון וצה"ל פנו למל"ל בבקשה לתווך את הרגישות לראש הממשלה בנימין נתניהו מאחר והסיכום על תקציב ה-350 מיליארד שקלים שהובטח לצה"ל נעשה רק על הנייר ולא יוצא אל הפועל, זאת מאחר ובמשרד האוצר טוענים כי אין מקור תקציבי. אך בפורומים הרגישים ביותר נאמר על ידי מקורות בחיל האוויר כי יש קריטריונים לכלי טיס שרגישים ללוחות זמנים. לוואלה נודע כי האמריקנים הסכימו להאריך את המיקום בפסי הייצור למרות פניות של מדינות נוספות לרכש כלי הטיס למעט מסוקי האפאצ'י שבנושא זה סרבו האמריקנים מאחר והלחץ והביקושים גדולים יותר.

שתי הדחיות בהסכמה של האמריקנים אירעו לפני כשלושה שבועות, בעוד שבחיל האוויר מתריעים על פגיעה בבניין הכוח וסיכון מבצעי לצה"ל בהגנה ובהתקפה. כמו כן, מתריעים גורמים באגף התכנון כי המחירים של כלי הטיס יתייקרו וכל זה עוד לפני האי-נעימות וחוסר הרצינות והמקצועיות המתבטאות כלפי האמריקנים. זאת מכיוון שחלק מהרעיון הוא להצטרף לעסקה של ה"ארמי" האמריקני מול התעשייה האמריקנית. היה מי שהגדיר בצה"ל את המצב כ"קטסטרופה". כאמור, בחלק מהמערכים התכוונו בחיל האוויר להוציא מהסד"כ כלי טיס מאוד ישנים והעיכובים הללו בחתימה על ההסכמים מול האמריקנים מונעים זאת, ומחייבים את חיל האוויר להאריך חיי מטוסים תוך סיכון ברמת הבטיחות או במקרים קיצוניים לגרוע מסד"כ כלי הטיס לפני שנכנסו מטוסים חדשים ובכך לפגוע בכושר המבצעי של צה"ל.

רנו קפצ'ר החדשה: קטנה במידות, גדולה באופי

בתוך כך, לפני כשלושה שבועות, הנחה ראש הממשלה להוסיף ל-350 מיליארד השקלים, תוספת של 40 מיליארד לביטחון, ואמר כי עד שיוסדר התקציב, יש להקצות לצה"ל 131 מיליארד שקלים מתוך ה-350 מיליארד גם אם לא נסגר המקור התקציבי. לפי מקורות בצה"ל, לפני כשבועיים התכנסה ועדת השרים לדון בתקציב של כ-85 מיליארד שקלים לטובת תחמושת לחיל היבשה, תחמושת אווירית לשנים הבאות, תוכנית חלל בעלות של כ-12 מיליארד שקלים בהנחיית שר הביטחון ישראל כ"ץ, מימון לטייסת מסוקי הקרב ורכישת מסוקי "פרא" נוספים. הוועדה סיימה את הדיונים שלה לפני כשבועיים, אך נציגי האוצר אמרו כי אין מקור תקציבי למרות סיכום בנושא של נתניהו. כך למעשה כל תהליכי הרכש תקועים והמחירים צפויים לעלות עם עיכובים במסירה לצה"ל.

השאלון שיעשה לכם סדר – מי המפלגה שהכי מתאימה לעמדות שלכם?