גלי החום מכים בחקלאות האירופית ומאיימים לייקר את המזון

גלי החום הקיצוניים שפוקדים את אירופה מאז סוף מאי פוגעים בחקלאות ומעוררים חשש לצמצום אספקת המזון ולעליית מחירים. מגדלי תירס, חיטה, זיתים ופירות מדווחים על ירידה ביבולים, ובמשקי בעלי החיים ניכרות השלכות עומסי החום, ובהן תמותה נרחבת.

גל החום התעצם ביוני וביולי, ובמערב אירופה ובמרכזה נרשמו טמפרטורות הגבוהות ב-10–15 מעלות מהממוצע העונתי. בספרד נמדדו יותר מ-45 מעלות ובצרפת יותר מ-44 מעלות, וגם במזרח אירופה ובצפונה נשברו שיאי חום.

לצד הפגיעה בייצור החקלאי, החום הקיצוני תרם להתפשטותן של שריפות ענק והגביר את החשש מפגיעה בתשתיות.

דו"ח משותף של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) וארגון המטאורולוגיה העולמי (WMO) בנושא השפעותיו של חום קיצוני על החקלאות, שפורסם ביולי 2026, מגדיר את גלי החום כ"מכפיל סיכונים" למערכות ייצור המזון. לפי מחברי הדוח, החום אינו פוגע רק ביבול עצמו באופן ישיר, אלא גם מחמיר אירועי בצורת, מגביר את הסיכון לשריפות, מצמצם את זמינות המים, מעודד התפשטות של מזיקים ומחלות ופוגע גם במשקי בעלי החיים, בדיג ובבריאות העובדים החקלאיים.

מרכז המחקר המשותף של הנציבות האירופית (JRC) הזהיר בסוף יוני כי כמויות הגשמים המוגבלות והטמפרטורות הגבוהות מגבירות את דרישת הגידולים למים במערב אירופה ובמרכזה. האזורים שזוהו כנמצאים בסיכון הגבוה ביותר כוללים את מרכז-מערב צרפת, מזרח צרפת, דרום-מערב גרמניה, דרום צ'כיה, מערב סלובקיה, הונגריה, מערב רומניה ומערב אוקראינה ומרכזה. לפי דיווח של סוכנות רויטרס, במהלך גל החום שהתחולל באיטליה בסוף יוני ירדה בחדות זרימת נהר הפו, מה שאפשר למי הים לנוע עד 18 ק"מ במעלה הנהר ואילץ את סגירתן של תעלות השקיה באזור, כדי למנוע נזק ליבול בעקבות חדירת מי מלח למערכות ההשקיה.

מומחי האקלים של FAO מותחים בדוח ביקורת על האיחוד האירופי, שלטענתם השקיע בעיקר במדיניות להפחתת פליטות גזי חממה, אך הזניח את ההיערכות להשפעות שינויי האקלים שכבר מורגשות. גלי החום כבר אינם נתפסים רק כאירועי מזג אוויר חריגים, אלא כאחד האיומים המשמעותיים ביותר על החקלאות העולמית. כותבי הדוח מזהירים כי מדובר במגמה שתשפיע על ביטחון המזון העולמי ועל מחירי המזון בשנים הקרובות.

הפגיעה בגידולים כבר ניכרת בנתונים. לפי הדו"ח, כל עלייה של מעלה אחת בטמפרטורה מפחיתה בממוצע את יבול התירס העולמי ב-7.5% ואת יבול החיטה ב-6%. התחזיות מצביעות על כך שללא התאמה משמעותית של החקלאות לתנאי האקלים המשתנים, כל התחממות של מעלה נוספת בשנים הקרובות עלולה לגרום לירידה של עד 10% ביבולים. לפי הדוח, אפילו חשיפה קצרה לטמפרטורות גבוהות פוגעת בהיווצרות יבולי התירס והחיטה. הפגיעה מתרחשת בעיקר כאשר גלי החום מגיעים בשלבי ההתפתחות הרגישים ביותר של הצמח. גל החום השנה התרחש במקביל לשלב קריטי בהתפתחות החיטה באזורי הייצור העיקריים באירופה ולתקופת הפריחה של התירס, מה שמסכן את היווצרות הגרגירים.

התרחישים המתוארים בדוח כבר מתממשים באירופה. מפקחי הגידולים של האיחוד האירופי מזהירים מפני התגברות המחסור במים ברחבי מערב אירופה ומרכזה. צרפת, יצרנית התירס הגדולה ביותר באיחוד האירופי, נחשבת כיום לאחת המדינות הסובלות מהנזק החקלאי החמור ביותר. משרד החקלאות הצרפתי העריך כי גלי החום שפוקדים את המדינה עלולים להפחית את תפוקת התירס המקומית השנה ב-30%. לפי דיווחים של משרד החקלאות הצרפתי, חלק ממגדלי החיטה דיווחו על יבולים נמוכים וצופים ירידה של כ-50% בהכנסות. גורמי המקצוע במשרד החקלאות בצרפת מעריכים כי יבול התירס במדינה צפוי להיות הנמוך ביותר זה 50 שנה.

לפי סקירה שפרסם עיתון "לה מונד" במהלך יולי, יבול הירקות הטריים בצרפת צפוי לרדת ב-15%–20%, כ-50% מגידולי הגזר בצפון צרפת אבדו, 60% משדות הכשות המשמשים לייצור בירה נפגעו מהחום ומהשריפות, וכ-20% מהמטעים במדינה נפגעו. האפונה בשדות "התבשלה" על הצמח, ובאזור הלואר נשרפו פירות הדומדמניות השחורות על השיח והיבול צנח בכ-70%.

לפי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), הפגיעה אינה מסתכמת בגידולי שדה ובתבואות. הדוח מתאר פגיעה רוחבית כמעט בכל ענפי החקלאות. גל החום של סוף יוני באירופה הגביר את הסיכון לפגיעה ביבול תפוחי האדמה השנתי בספרד. דווח על סימנים מוקדמים וברורים מאוד לאובדן יבול עקב החום.

איגוד יצרני תפוחי האדמה באזור קסטיליה ולאון, אזור ייצור תפוחי האדמה העיקרי במדינה, פרסם כי טמפרטורות גבוהות מ-30 מעלות צלזיוס האטו את התפתחות היבול והפחיתו את צמיחת הפקעות. עומס החום הגדיל את הביקוש להשקיה והאט את צמיחת הפקעות. הערכות עדכניות מצביעות על כך שהיבול עלול לרדת ב-10%–15% מהממוצע, העומד על כ-45 טון לדונם. השטח הזרוע באזור צפוי לרדת ב-10%–15% לעומת 2025, ובאזורים אחרים לא נזרעו שטחים בעקבות הסופות שהתחוללו באביב.

בספרד ובאיטליה, יצרניות שמן הזית הגדולות באגן הים התיכון, גובר החשש כי השילוב בין חום קיצוני לבצורת יפגע משמעותית ביבול הזיתים לקראת המסיק בסתיו הקרוב. עצי פרי וזיתים רגישים במיוחד לגלי חום בתקופת הפריחה והתפתחות הפרי. במקרים רבים העצים שורדים את עומס החום ואת המחסור במים, אך איכות היבול, גודל הפירות וכמותם נפגעים.

במשקי בעלי החיים, עומסי החום פוגעים בפוריות, מפחיתים את צריכת המזון של בעלי החיים ומעלים את שיעורי התמותה. הירידה בצריכת המזון גורמת לירידה בתנובת החלב. לפי פרסום של המועצה לפיתוח החקלאות AHDB, ארגון הגג של החקלאים בבריטניה, נרשמה ירידה של כ-20 מיליון ליטר בתפוקת החלב בממלכה במהלך גלי החום של מאי, יוני ויולי.

בתרחיש של התחממות גבוהה, כמעט מחצית מעדרי הבקר ומלהקות העופות בעולם צפויים להיות חשופים לעומסי חום מסוכנים עד סוף המאה. בצרפת, יצרנית העופות השלישית בגודלה באיחוד האירופי, אחרי פולין וספרד, דווח כבר הקיץ על מותם של מאות אלפי עופות בעקבות הטמפרטורות החריגות. לפי פרסום של ארגונים חקלאיים במדינה, החום הקיצוני הקשה על שירותי איסוף הפגרים, והרשויות שקלו לקבור אותם בחוות בשני האזורים הגדולים ביותר לייצור עופות.

גם ענף הדיג מושפע מגלי החום הקיצוניים. התחממות מי הים התיכון גורמת לתהליכים שפוגעים הן בדיג והן בחקלאות הימית. בין היתר, ההתחממות מביאה לירידה בריכוז החמצן במים, לתמותה של דגים ובעלי חיים ימיים, לנדידת אוכלוסיות דגים ולהתפשטות של אצות מזיקות.

אחת התובנות המרכזיות בדוח היא שהסיכון הגדול ביותר אינו נובע מגלי החום כשלעצמם, אלא ממה שהחוקרים מכנים "אירועים מורכבים" (Compound Events). מדובר במצבים שבהם גל חום, בצורת ושריפות מתרחשים במקביל. כאשר גל חום מייבש את הקרקע, היא מאבדת את יכולתה לקרר את הסביבה באמצעות התאדות מים. כתוצאה מכך, היא מתחממת עוד יותר, גל החום מתגבר והסיכון לשריפות גדל. במקביל, הבצורת מחמירה, והנזק המצטבר ליבולים גדול בהרבה מזה שהיה נגרם מכל אחד מהאירועים בנפרד.

תרחיש של "אירוע מורכב" כזה נראה הקיץ באירופה, שם גלי החום התרחשו במקביל לבצורת ממושכת ולשריפות ענק: יותר מ-1,500 שריפות גדולות פרצו עד כה ברחבי האיחוד האירופי ושרפו יותר מ-4,350 דונם של יערות ושטחים חקלאיים. מדובר ביותר מפי שניים מהממוצע הרב-שנתי.

הדוח מקדיש לראשונה פרק שלם גם לעובדי החקלאות. לפי מומחי הארגונים העולמיים, חום קיצוני מקצר את שעות העבודה האפשריות, מפחית את תפוקת העובדים, מגדיל את הסיכון למכות חום ומקשה על ביצוע עבודות חיוניות כמו קטיף, גיזום והאבקה. ככל שגלי החום מתארכים ומתעצמים, נפגעת לא רק היכולת לגדל מזון, אלא גם היכולת האנושית לעבוד בשדות.

לפי הדוח, השלכות הפגיעה אינן נעצרות בשער המשק החקלאי. הירידה ביבולי התירס והחיטה צפויה להביא להתייקרות המספוא לבעלי חיים, ובהמשך להתייקרות מוצרי המזון מן החי, כמו בשר, חלב וביצים. במקביל, הפגיעה בזיתים, בפירות ובענף היין עלולה לצמצם את היצע התוצרת האירופית בשווקים העולמיים ולפגוע במיוחד ביצוא ממדינות הים התיכון. מחירי החיטה הצרפתית טיפסו במהלך יוני לשיא של שלושה חודשים ועוררו חששות מפני עקה ביבולים ואובדן פוטנציאלי של יבול.

ב-FAO מזהירים לא רק מפני אובדן יבול מקומי ומחסור עולמי מיידי, אלא גם מפני האפשרות שאירועי חום קיצוניים יתרחשו בו-זמנית בכמה אזורי ייצור מרכזיים בעולם ויהפכו את הזעזועים בשוק המזון לתכופים ולחריפים יותר. בתרחיש כזה, הפגיעה בייצור עלולה לצמצם את היצע המזון העולמי, להגביר את התנודתיות במחירי הסחורות החקלאיות ולהכביד במיוחד על מדינות התלויות ביבוא מזון. החוקרים מזהירים מפני טלטלה בשוקי המזון שתשפיע על שרשראות האספקה העולמיות.

לפי הערכת משרד החקלאות האמריקאי (USDA), אף שיבולי החיטה והתירס העולמיים עדיין נחשבים לגבוהים, הפחתת היבול השנה מצמצמת את שולי הביטחון בשווקים ומדגימה את השפעתם הרבה של אירועי אקלים אזוריים על המחירים העולמיים.

עם זאת, מדינות רבות באפריקה ובמזרח התיכון, ובהן ישראל, תלויות ביבוא דגנים. כאשר אירופה מייצאת פחות או כאשר המחירים העולמיים עולים, עלויות היבוא שלהן גדלות. ישראל מייבאת חלק ניכר מהפירות מחוץ לעונה, כמו ענבים בחורף, וכן מוצרים מעובדים כמו שמן זית. פגיעה ממושכת ביבולים באירופה עלולה להתבטא בחודשים הקרובים גם בהתייקרות של חלק ממוצרי המזון המיובאים ובשינויים בדפוסי היבוא של רשתות השיווק.

הארגונים הבין-לאומיים מדגישים בדוח המשותף כי יש להאיץ את התאמת החקלאות לעולם חם יותר, ולא להסתפק רק בהפחתת פליטות גזי החממה. בין ההמלצות להתאמת החקלאות המוצגות בדוח: פיתוח זנים עמידים לחום, ניהול יעיל יותר של מים, התאמת מועדי הזריעה, הצללה וקירור לשיפור תנאי הרווחה של בעלי החיים, והרחבת מערכות ההתרעה המוקדמת והמידע המטאורולוגי לחקלאים.

עם זאת, מחברי הדוח מזהירים כי יש גבול ליכולת ההסתגלות. ככל שהטמפרטורה העולמית הממוצעת תמשיך לעלות מעבר ל-1.5 מעלות צלזיוס, גם מערכות חקלאיות שיאמצו טכנולוגיות מתקדמות יתקשו להתמודד עם עוצמתם ותדירותם של גלי החום.

האירועים המתרחשים הקיץ באירופה אינם עוד חריגה חד-פעמית, אלא סימן למציאות חדשה שבה שינויי האקלים הופכים לגורם מרכזי המעצב את היקף ייצור המזון ואת ביטחון המזון בעולם.