האם הורדות הריבית בישראל בסכנה, והסקטור שמתחמם בוול סטריט

שבוע המסחר החדש ייפתח בצל הסלמה נוספת במזרח התיכון, כאשר לפנות בוקר ביצעה ארה"ב גל תקיפות נגד איראן זה הלילה השמיני ברציפות.
מחיר נפט מסוג ברנט מתקרב שוב לרף ה-90 דולר לחבית, בעוד מתפרסמים דיווחים על כך שהצבא האמריקאי מתגבר כוחות לקראת הרחבה אפשרית של הלחימה; זאת, לאחר ששני חיילים אמריקאים נהרגו בתקיפה איראנית על בסיס אמריקאי בירדן, וכן לאחר שאיראן התנערה באופן פורמלי ממזכר ההבנות שחתמה מול ארה"ב באמצע יוני.
המשקיעים גם ימשיכו לעקוב מקרוב אחר המתרחש בעולם ה-AI, ובפרט אחר מניות השבבים, שבשבוע שעבר נכנסו באופן רשמי לשוק דובי (ירידה של מעל 20% מאז השיא האחרון). שלושה דיווחים משמעותיים יעמידו השבוע את מגזר הטכנולוגיה למבחן: ביום רביעי הקרוב, שתיים מתוך "שבע המופלאות" יפרסמו את תוצאותיהן הכספיות לרבעון השני – אלפאבית (גוגל) וטסלה . למחרת, תדווח אינטל , שמנייתה זינקה במעל 150% מתחילת השנה.
בגזרת המאקרו, בארה"ב יפורסמו מדדי מנהלי הרכש של S&P Global במגזרי הייצור והשירותים, אך האירוע המרכזי השבוע יהיה החלטת הריבית בגוש האירו ביום חמישי, כאשר הבנק המרכזי האירופי צפוי להשאיר את הריבית על כנה ברמה של 2.25%.
המניות הדואליות יחזרו מוול סטריט בפתח יום שני עם פער ארביטראז' חיובי מזערי של פחות מ-0.1%. מניות השבבים קמטק וטאואר צפויות לעלות כ-1%, אנלייט ונייס יטפסו במעל 1% ופאלו אלטו תוסיף כ-2% (אם כי היא עדיין לא כלולה במדדי הבורסה). מנגד, מניית השבבים נובה תיחלש בכ-2.5%.
המתיחות הגאופוליטית ההולכת וגוברת לא הפריעה לבורסה המקומית לסגור את שבוע המסחר בטריטוריה חיובית. בסיכום שבועי, מדד ת"א 35 עלה בכ-2.1%, מדד ת"א 90 התקדם בכ-0.9% ומדד ת"א 125 הוסיף לערכו כ-1.9% .
את העליות הוביל מדד ת"א־נפט וגז, שקפץ בכ-5.5%, על רקע העלייה החדה שנרשמה במחירי הנפט בעולם; בנוסף, בערב יום חמישי האחרון, דיווחה ישראמקו כי חתמה על מזכר הבנות ליצוא גז למצרים, מה שהקפיץ את המניה למחרת, יחד עם מניות תמר פטרוליום וניו-מד אנרג'י . גם מדד הבנקים בלט לחיוב, עם עלייה של קרוב ל-4%, ואגב כך עבר מתשואה שלילית לתשואה חיובית של כ-2.3% מתחילת השנה.
כאמור, בניגוד לבורסה התל אביבית, שבוע המסחר בניו יורק ננעל בירידות, אותן הובילו שוב מניות השבבים. ה-S&P 500 נחלש בכ-1.6%, הנאסד"ק מוטה הטכנולוגיה נפל בכ-2.9% והדאו ג'ונס השיל מערכו כ-0.9%.
קרן הסל SOXX , אשר עוקבת אחר סקטור השבבים הרחב, צנחה במעל 10% וסיכמה את השבוע הגרוע ביותר שלה מאז מרץ 2025. מעבר לחששות הכלליים לגבי הוצאות ההון העצומות על AI וללקיחת הרווחים לאחר שהמניות בתחום זינקו במאות אחוזים בשנה האחרונה, הצניחה בשבוע החולף באה על רקע חשיפתו של מודל שפה סיני חדש, Kimi K3. הסטארט-אפ שפיתח אותו, Moonshot AI, טען כי הוא מציג תוצאות טובות יותר מחלק מהמודלים של אנתרופיק ו-OpenAI.
ויווק אריה, אנליסט בבנק אוף אמריקה, העריך כי הירידות האחרונות בתחום השבבים משקפות "אתחול בתקופת הקיץ (במקור: summer reset), ולא היפוך מגמה פונדמנטלי". בהודעה ללקוחות, הוא ייחס את המגמה השלילית לחששות מפני אינפלציית עלויות בשבבי זיכרון, והן ל"תנודות מצב רוח עונתיות" של מדד ה-SOX, אשר לדבריו רשם ביצועי־חסר מול מדד ה-S&P 500 ברבעון השלישי ב-10 מתוך 16 השנים האחרונות. הוא הוסיף כי ביצועי החסר מגיעים מיד לאחר זינוק של 80% בסקטור ברבעון השני של השנה הנוכחית.
לצד מניות השבבים, בלטה לשלילה גם מניית נטפליקס , שצנחה במעל 7%. החברה דיווחה ברבעון השני על הכנסות שהגיעו מעט מתחת לצפי האנליסטים. בנוסף, היא צמצמה את טווח תחזית ההכנסות השנתית שלה והודיעה כי תפחית את תדירות פרסום דוח נתוני הצפיות החצי-שנתי שלה, כך שישוחרר פעם בשנה בלבד.
מניה נוספת שריכזה עניין היא SpaceX של אילון מאסק, שירדה עמוק יותר מתחת למחיר ההנפקה שלה, אשר עמד על 135 דולר. הסנטימנט השלילי החריף בסוף השבוע, לאחר שהחברה ביטלה ברגע האחרון את ניסיון השיגור השני של מערכת הטילים המשודרגת שלה, Starship.
לנוכח ההסלמה במזרח התיכון והירידות שנרשמו בוול סטריט, השקל נחלש בשבוע החולף בכ-1.3% מול הדולר, כך ששערו הרציף ננעל ברמה של 3.04 שקלים; זאת, על אף שמדד הדולר (DXY), אשר אומד את כוחו בעולם, דווקא ירד בכ-0.2%.
מחירי הנפט זינקו במעל 15% ונותרו ברמות שנראו לאחרונה רק לפני החתימה על מזכר ההבנות בין ארה"ב ואיראן. נפט מסוג ברנט ננעל במחיר של כ-88 דולר לחבית, בעוד נפט מסוג אמריקאי (WTI) ננעל במחיר של כ-82 דולר לחבית.
ברויטרס דיווחו כי חברת המחקר Rystad Energy עדיין רואה הסכם מוגבל בין וושינגטון וטהרן כתוצאה הסבירה ביותר של העימות, אם כי הביטחון בהערכה הזו נחלש לאחרונה – כך לפי יורג לאון, ראש תחום ניתוח גאופוליטי בחברה.
בהודעה שהוציא בסוף השבוע, לאון ציין כי לאיראן ולארה"ב עדיין יש סיבות כלכליות חזקות התומכות בהימנעות מקריסה מוחלטת של השיחות, שכן איראן תהסס לוותר על התמריצים הכלכליים וממשל טראמפ שואף להוריד את מחירי הנפט לקראת בחירות האמצע בנובמבר. "לטהרן יש חבילה כלכלית משמעותית על השולחן, לרבות גישה לנכסים מוקפאים ופטורים מסנקציות על יצוא, והיא לא מעוניינת לסגת מהן לצמיתות", אמר לאון.
על אף שהאינפלציה בישראל התמתנה לקצב שנתי של 1.6% – וביססה עצמה מתחת למרכז טווח היעד של בנק ישראל (בין 1% ל-3%) – יוני פנינג, האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות, מעריך כי צפוי בקרוב "היפוך מגמה אינפלציוני, שעשוי להשפיע על הציפיות לריבית בנק ישראל".
בסקירתו השבועית, הוא מציין כי "הרבה מהרמה הנוכחית היא תוצאה של סיום הלחימה העצימה, כולל השפעתה על התיסוף בשקל. יתרה מזאת, האינפלציה הגבוהה ברכיבי השכירות והטיסות בקיץ מרמזות על צפי אינפלציוני רוחבי לעתיד הקרוב".
בחטיבה הכלכלית של בנק הפועלים נקטו בגישה דומה והעריכו כי "למרות שקצב האינפלציה השנתי צפוי להיוותר נמוך בחודשיים הקרובים, נראה תהליך הדרגתי של עלייה בציפיות לאינפלציה. זה עדיין יאפשר לבנק ישראל להפחית את הריבית לרמה של 3.25%, אך בהמשך הדרך, התמונה הופכת להיות פחות ברורה והיא תלויה במשתנים רבים ובעיקר בשער החליפין". עוד ציינו בבנק כי שוק הנגזרים החל לגלם רק הפחתת ריבית אחת נוספת השנה והתייצבות של הריבית ברמה של 3.25%.
בלידר שוקי הון התייחסו גם לחדשות הטובות שהגיעו לאחרונה מכיוון הגירעון (שירד לרמה של 3.3% מהתוצר) והוסיפו כי "למרות הנתונים הפיסקליים החיוביים עד כה, ייתכן שמדובר בתופעה זמנית כתוצאה מהכנסות גבוהות בגין וויז, אנבידיה ועוד".
בארה"ב, השווקים עדיין מתמחרים לפחות העלאת ריבית אחת עד סוף השנה הנוכחית, על אף שמרבית בנקי ההשקעות הגדולים צופים שהריבית תישאר ללא שינוי. חריג בנוף הוא בנק אוף אמריקה, שמעריך כי הפדרל ריזרב יעלה את הריבית שלוש פעמים עוד השנה, במחזור הידוק מוניטרי שיחל בספטמבר.
ובכל זאת, משקיעים שוקלים את האפשרות שיו"ר הפד הטרי קווין וורש יפתיע את השווקים ויעלה את הריבית כבר בהחלטה הקרובה, הן לנוכח גישתו הדוגלת בצמצום האיתותים שמספק הפד לגבי המדיניות שלו הלאה, והן לנוכח התבטאויות של בכירים בפד מהשבוע האחרון.
נשיאת הפד בדאלאס, לורי לוגאן, אמרה בנאום ביום חמישי כי "אני מאמינה כרגע כי רמות ריבית מעט גבוהות יותר יאזנו יותר טוב את התחזית ואת הסיכונים למנדט הכפול של הפד (אינפלציה נמוכה ושוק עבודה חזק, ר"מ)". בנוסף, נשיאת הפד בקליבלנד בת' האמאק, כתבה לאחרונה בפוסט בלינקדאין כי היא שומעת מעסקים שמפצירים בפד להעלות את רמות הריבית כדי למתן את האינפלציה, וכן מצרכנים שמתקשים לעמוד בהוצאותיהם וחווים תחושה גוברת של ייאוש לגבי המחירים הגבוהים יותר.
כאמור, הבנק המרכזי האירופי יתכנס השבוע ביום חמישי כדי לפרסם את החלטת הריבית שלו, שם הוא צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 2.25%. עם זאת, באתר הכלכלי של חברת המחקר Morningstar מדווחים כי השווקים צופים העלאת ריבית של רבע אחוז בספטמבר בהסתברות של 85%. מייקל פילד, אסטרטג שווקים אירופיים ראשי ב-Morningstar, אמר כי "יש כל כך הרבה חלקים נעים כרגע, כולל היעדר ראוּת מוחלט לגבי האם המלחמה נגד איראן תימשך, וכמובן האם מחירי הנפט, ומכאן גם האינפלציה, יטפסו שוב בחודשים הקרובים".
לאחר תקופה של ביצועי־חסר, סקטור הבריאות בארה"ב חוזר למרכז הבמה – ובבנק סיטי מעריכים שזה יימשך גם בטווח הזמן הקרוב. בחודשיים האחרונים (מאז ה-19 במאי), קרן הסל XLV , אשר עוקבת אחר הסקטור, זינקה במעל 10% והכתה את ה-S&P 500, שרשם באותה תקופה עלייה זעומה של כ-0.7%.
במגזין Barron's הוסיפו כי כל חמש האחזקות הגדולות בקרן הסל עקפו בפער את התשואה של ה-S&P 500 בחודשיים האחרונים – אלי לילי עם כ-20%, ג'ונסון אנד ג'ונסון עם כ-10%, אבווי עם מעל 20%, יונייטד הלת' גרופ עם כ-9%, ומרק עם כ-13%.
לצד הרוטציה ממניות הטכנולוגיה לאזורים פחות יקרים של השוק, העליות האחרונות בסקטור הבריאות מיוחסות להתפתחויות מבטיחות בתחום הביופארמה (במיוחד בשוק התרופות להרזיה) ולשיפור בסנטימנט כלפי מבטחות הבריאות הגדולות; זאת, בין היתר, לנוכח ההתאוששות בעסקיה של יונייטד הלת' גרופ – המבטחת הגדולה ביותר בארה"ב – שמנייתה זינקה במעל 60% מאז סוף מרץ.
ג'ף מיצ'ם, ראש תחום מחקר הבריאות העולמי של סיטי, כתב בהודעה ללקוחות בסוף השבוע שעבר כי "האופי הדפנסיבי המסורתי של סקטור הבריאות סוף סוף תפס אחיזה". הוא הוסיף כי אי היציבות הגאופוליטית המוגברת "דוחפת לאחרונה את המשקיעים לחפש נכסים יחסית יציבים יותר, אחרי מחצית ראשונה שהונעה על־ידי תיאבון לסיכון במגזר הטכנולוגיה". מיצ'ם העריך כי רווחי החברות ברבעון השני ימשיכו לתדלק את המומנטום החיובי בסקטור.
בנק סיטי אינו היחיד שאופטימי לגבי סקטור הבריאות. גם בג'יי. פי מורגן ובגולדמן סאקס פרסמו לאחרונה סקירות שמתארות את הסקטור כאיתן, דינאמי ובשל לעסקאות של מיזוגים ורכישות.
אסד היידר, ראש תחום ביטוחי בריאות ופארמה בארה"ב בגולדמן זאקס, ציין לאחרונה כי "הרבה חברות ביופארמה גדולות עקפו השנה בקלות שמות מובילים בתחום הטכנולוגיה. דבר אחד שאני חושב שמשקיעים צריכים להעריך הוא מומנטום מחזור המוצרים בתחום הבריאות. החדשנות הולכת לזכות לתגמול".
במבט ספציפי על תחום התרופות להרזיה, בגולדמן זאקס העלו לאחרונה את תחזית מכירות תרופות ההשמנה הגלובליות שלהם לשנת 2030 ב-15%, ל-114 מיליארד דולר, כאשר תרופות הניתנות בבליעה צפויות להוות 40% מהשוק העולמי. בבנק ציינו כי מה שבולט באבולוציה של שוק ההשמנה הוא שהוא מונע הן על־ידי צרכנים והן על־ידי מטופלים רפואיים. "השוק הזה לא מתנהג כמו שום שוק תרופות אחר שראינו אי פעם", אמר היידר.

לחיצה על הנושא תוסיף אותו לרשימת "הנושאים שמעניינים אותי", שםניתן לקרוא ולנהל את ההתראות כשמתפרסמת כתבה בנושא.
לצפייה בכתבות וניהול הנושאים, יש ללחוץ על כפתור בסרגל העליון
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.