הגרעין הקשה

איראן מתמודדת עם מצב כלכלי קשה, הכולל זינוק בשער החליפין, עלייה חדה במחירים, וגידול של 16 מיליון בני אדם מתחת לקו העוני בין 2018 ל-2026, כפי שפורסם על ידי הכלכלן מסעוד נילי. למרות המצור הימי האמריקאי והסנקציות, ההנהגה האיראנית מקשיחה את עמדותיה ואינה מראה נכונות לחזור למזכר ההבנות עם ארה"ב. איראן דורשת כעת מימוש התחייבויות אמריקאיות, כולל הפשרת כספים והקלה בסנקציות, כתנאי מקדים לפתיחת מצר הורמוז, וכן הפסקת אש בזירה הפלסטינית והלבנונית.

מאמר פרשנות שהתפרסם בסוכנות הידיעות “פארס” המקורבת למשמרות המהפכה הציג את הוספת הדרישה להפסקת אש בזירה הפלסטינית כמהלך אסטרטגי שנועד לחזק את ההרתעה ולהבהיר לאויב כי בכל פעם שיכפה על איראן מלחמה חדשה, ייתקל בדרישות רבות ובתנאים מחמירים יותר מאלה שהוצבו ערב המלחמה.

במקביל, שורת מינויים חדשים שביצע מוג'תבא ח'אמנהאי, כולל מיזוג מפקדות ביטחוניות ומינוי חוסיין טאא'ב למפקד הבסיג', מצביעים על מעבר לדוקטרינה התקפית יותר והיערכות לעימות ממושך, תוך חיזוק השליטה הפנימית והמוכנות לדיכוי מחאות. איראן נחושה לעגן את הישגיה ולמנוע תקיפה נוספת, גם במחיר הסלמה.