"ההתחדשות העירונית נכנסת לשלב ההתפכחות"

שוק ההתחדשות העירונית בישראל נכנס לשלב של התפכחות, כאשר מומחים בענף מצביעים על שינוי מהותי בכלכליות הפרויקטים. בעבר, ההנחה הייתה שמחירי הדירות ימשיכו לעלות, מה שהפך כמעט כל תוכנית לכדאית. אולם, כיום, עם התייצבות מחירי הדיור ועלייה בעלויות הבנייה והמימון, פרויקטים רבים שהיו כלכליים בעבר אינם רווחיים עוד.

"היום נדרש איזון חדש בין האינטרס הציבורי, צורכי הרשויות המקומיות והיכולת של היזם להוציא פרויקט לפועל."

הדבר דורש שינוי גישה מכלל הגורמים המעורבים: יזמים, בעלי דירות, רשויות מקומיות והמדינה. יש צורך בגמישות תכנונית וכלכלית, קיצור הליכי תכנון ורישוי, והבנה שדרישות מופרזות מצד הרשויות או ציפיות גבוהות מדי מצד הדיירים עלולות לטרפד פרויקטים חיוניים.

• בעלי הדירות צריכים להבין שעידן התמורות המפליגות חלף, ולהסתפק בתמורות צנועות וריאליות יותר.
• הרשויות המקומיות נדרשות לוותר על חלק ניכר מהיטלי ההשבחה, המטלות הציבוריות והאגרות כדי להשאיר את הפרויקטים בחיים.
• המדינה צריכה להיכנס מתחת לאלונקה במקומות שבהם המענה הכלכלי לא יכול להגיע מהתכנון בלבד, ולאפשר יותר זכויות וגמישות תכנונית.
• פתיחת חוזים קיימים עם דיירים צריכה להיעשות בזהירות ובחוכמה, רק במקרים שבהם הפרויקט איבד את כלכליותו, ולא כפתרון קל על חשבון הדיירים.

ההתחדשות העירונית נתפסת כצורך לאומי למיגון וחידוש תשתיות, ולכן יש חשיבות עליונה למציאת פתרונות שיאפשרו את המשך קידומה.