הוראות פתיחה באשליות: מה נשאר מההבטחות של בן גביר

הכתבה בוחנת את פעילותו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, כשלוש וחצי שנים לאחר הקמת הממשלה, תוך התמקדות בפער בין הבטחותיו לבין התוצאות בפועל. בעוד בן גביר קידם בהצלחה הרחבת רישיונות נשק, הגדלת תקציבים, הסדרי שכר לשוטרים, חקיקה נגד פרוטקשן ושינוי מדיניות כליאת אסירים ביטחוניים, חלק מהתחייבויותיו, כמו חוק חסינות לחיילים ושוטרים ושינוי נרחב בהוראות הפתיחה באש, לא מומשו במלואן.

• עונש מוות למחבלים: חוקק, אך יישומו המשפטי נחשב למורכב וקשה, וטרם נוצרה פסיקה שתלמד כיצד יופעל.
• סמכויות השר: תיקון פקודת המשטרה חיזק את מעמד השר בהתוויית מדיניות, אך בג"ץ הגביל את התערבותו בתחום החקירות ובמתן הוראות מבצעיות פרטניות.
• המשמר הלאומי: הוקם ופועל, אך ללא התוויה רשמית או נהלים ייעודיים שפורסמו לציבור, ולא במתכונת העצמאית שהובטחה.
• ביטחון אישי: למרות הגדלת התקציבים והסמכויות, מספר קורבנות הרצח הפלילי בישראל הוכפל, ובחברה הערבית הנתונים קשים במיוחד, מה שמצביע על כישלון מהותי במבחן התוצאה המרכזי שבן גביר הציב לעצמו.

כפי שצוטט בן גביר:

"מתחייב אני לעשות הכל להחזרת המשילות בצפון ובדרום. מתחייב אני לקדם את שינוי נהלי הפתיחה באש."

למרות זאת, הכתבה מציינת כי "הנתון המרכזי שעליו ביקש להיבחן, הביטחון האישי אינו מצביע על שיפור מקביל: מספר קורבנות הרצח הפלילי הכפיל עצמו."