הזחלים שנראים כמו חייזרים, גולגולות ומקלות חיים
רובנו לא מקדישים יותר מדי מחשבה לזחלים, חוץ אולי מהפעם ההיא שבה הקריאו לנו את "הזחל הרעב". אבל מתברר שבטבע יש זחלים שקיבלו הרבה יותר יצירתיות ממה שהיינו מצפים מיצור קטן שכל תפקידו, לכאורה, הוא לאכול עלים ולהפוך יום אחד לגולם ואז לפרפר או לעש.
יש בעלי חיים שנראים כאילו האבולוציה עבדה עליהם בעדינות, ויש זחלים שנראים כאילו מישהו פתח מגירה של רעיונות מוזרים והשתמש בכולם בבת אחת. קוצים רכים שמתחזים לשריון, עור שקוף שחושף את מה שקורה בפנים, גוף שנראה כמו מקל יבש, רעש שנשמע כמו יריקה סטטית ופרצוף מזויף של גולגולת – כל אלה לא נועדו להרשים אותנו, אלא לעזור ליצורים קטנים ורכים להישאר בחיים עוד יום אחד.
אצל זחלים, השלב הזה בחיים מסוכן במיוחד. הם איטיים, מזינים, כמעט חסרי הגנה, ובדיוק בגודל הנכון עבור ציפורים, עכבישים וחרקים טורפים. לכן חלקם פיתחו פתרונות שנראים קיצוניים אפילו ביחס לעולם החרקים: להיראות רעילים, להיעלם על עלה, להעמיד פנים שהם ענף, או להפוך את הגב למסכת אימה. הנה שישה זחלים שנראים כאילו הם לא היו אמורים להיות אמיתיים – אבל כולם קיימים לגמרי.
זחל עש קיסר עץ הכרוב (Cabbage tree emperor moth; Bunaea alcinoe) חי באפריקה הטרופית ושייך למשפחת השבתאיים, משפחה הכוללת כמה מהעשים הגדולים בעולם. בשלב הזחל שלו הוא נראה הרבה פחות כמו פרפר עתידי והרבה יותר כמו יצור שמישהו היה מנסה לברוח ממנו בסרט מדע בידיוני.
הזחל הזה יכול להגיע לאורך של כ-7 סנטימטרים ואף מוזכרים פרטים גדולים יותר. גופו כהה או צבעוני, ועליו בליטות קוצניות לבנות, צהובות או כתומות. המראה הזה עושה את העבודה: הוא נראה מסוכן, רעיל או לפחות משהו שלא כדאי לנגוס בו. בפועל, הקוצים שלו אינם כלי נשק של ממש. הם רכים יחסית, ונועדו בעיקר להרתיע טורפים.
רנו קפצ'ר החדשה: קטנה במידות, גדולה באופי
כאן מגיע הטוויסט: הזחל המאיים הזה נחשב באזורים מסוימים באפריקה למזון. בשל גודלו והערך התזונתי שלו, הוא נאכל כשהוא קלוי, מיובש או מבושל, ונחשב בחלק מהמקומות גם למשאב כלכלי. כלומר, מה שנראה כמו מפלצת קטנה עם שריון קוצני הוא למעשה מקור חלבון מקומי.
הזחלים עצמם אוכלים בכמויות מרשימות ויכולים לפשוט על עצים מארחים ולרוקן אותם מעלים בזמן קצר. כשהם מסיימים לגדול, הם יורדים מהעץ, מתחפרים בקרקע ומתגלמים. אחר כך יגיח מהם עש גדול וחום, עם כנפיים מעוטרות בדוגמאות מורכבות – הרבה פחות מפחיד, אבל עדיין מרשים.
זחל עש הספינקס נסוס (Nessus sphinx hawkmoth; Amphion floridensis) נראה במבט ראשון כמו עוד זחל חום-אדמדם, אבל כשהוא מרגיש מאוים הוא מפיק צליל הגנה מוזר שנשמע כמו שילוב בין נקישה, יריקה ורעש סטטי. רוב הזחלים שקטים למדי, חוץ מהקולות הקטנים שהם משמיעים כשהם מכרסמים עלים. הזחל הזה כבר פועל אחרת.
החלק המשונה באמת הוא שהוא עושה את זה בלי ריאות. אצל בני אדם ובעלי חוליות אחרים, קול נוצר בדרך כלל כשהאוויר יוצא מהריאות ועובר דרך מערכת הקול. לזחלים אין מערכת כזו. האוויר נכנס לגופם דרך פתחים זעירים בצדי הגוף, ולא דרך ריאות. לכן במשך שנים לא היה ברור איך הזחל הזה מצליח להפיק את הרעש המוזר שלו.
חוקרים מאוניברסיטת קרלטון בקנדה גידלו את הזחלים במעבדה, הציבו סביבם מיקרופונים וגרמו להם להגיב כאילו טורף תוקף אותם, באמצעות צביטה עדינה מאחורי הראש. המיקרופונים הראו שהקול חזק במיוחד ליד הפה, מה שרמז שהוא מגיע מתוך הגוף ולא משפשוף של הלסתות.
בהמשך, החוקרים הגיעו להסבר מפתיע: הזחל כנראה דוחף אוויר דרך מעבר צר בין שני חלקים במערכת העיכול הקדמית שלו. במובן הזה, המנגנון מזכיר קצת קומקום שורק – ואפילו הושווה למנוע רקטי קטן, בגלל זרימת האוויר דרך חלל צר. התעלומה שעוד נשארה פתוחה היא איך בדיוק הזחל מצליח למשוך אוויר פנימה ולדחוף אותו החוצה. מה שבטוח: עבור טורף קטן, יצור רך שפתאום משמיע רעש מוזר מהפה הוא לא טרף כל כך פשוט.
זחל הדלגן הברזילאי (Brazilian skipper; Calpodes ethlius), שמוכר גם בשם Larger canna leafroller, נפוץ מדרום פלורידה ודרום טקסס דרך האיים הקריביים ומרכז אמריקה ועד ארגנטינה, וניזון בעיקר מצמחי קנה הודית. הוא לא הזחל הכי גדול ברשימה, אבל הוא כנראה אחד המטרידים ביותר למראה.
מה שהופך אותו לאחד הזחלים המוזרים בעולם הוא לא הגודל שלו, אלא מה שרואים דרכו. בשלב הזחל, העור שלו שקוף למחצה, עד שאפשר להבחין בחלק מהמערכות הפנימיות שלו. הקו הכהה שנע לאורך גבו אינו קישוט: זהו כלי הדם הגבי, שמתפקד אצל חרקים כמו לב פשוט ודוחף את נוזל הגוף שלהם.
המראה הזה יכול להיות מהפנט ומעט מטריד בו זמנית. במקום גוף ירוק וחלק כמו אצל זחלים רבים אחרים, כאן מתקבלת הצצה אל מה שקורה מתחת לפני השטח. אצל מי שלא רגיל לראות חרקים מקרוב, זה נראה כמעט כמו צילום רנטגן חי.
אבל הזחל הזה לא מסתמך רק על שקיפות. הוא גם יודע לבנות לעצמו מחסה. הוא ניזון מעלי קנה הודית, ובדרך כלל מקפל או מגלגל חלק מהעלה כדי ליצור לעצמו מעין אוהל קטן. במהלך היום הוא מסתתר בפנים, ובלילה יוצא לאכול. זו אסטרטגיה פשוטה ויעילה: פחות חשיפה לטורפים, יותר זמן לגדול בשקט.
A post shared by Bart Coppens (@coppensb)
בסוף התהליך הוא יהפוך לפרפר ממשפחת הדלגניים, עם מוטת כנפיים של כמה סנטימטרים. אבל השלב שבאמת גונב את ההצגה הוא דווקא הזחל – שקוף, פגיע למראה, ובכל זאת מתוחכם מספיק כדי להסתתר בתוך העלה שהוא אוכל.
זחל העש המפולפל (Peppered moth; Biston betularia) הוא אחד המקרים המרשימים ביותר של הסוואה בטבע. העש עצמו מוכר מאוד בעולם המדע בזכות סיפור מפורסם על פרטים שהתכהו באזורים מתועשים, וכך השתלבו טוב יותר בגזעי עצים שכוסו בפיח. אבל הזחל שלו ראוי לסיפור נפרד לגמרי.
במבט ראשון הוא פשוט נראה כמו ענף קטן, יבש ולא מעניין. וזה בדיוק הרעיון. גופו מאורך, לא אחיד, עם בליטות קטנות שמזכירות מפרקים ופגמים של מקל טבעי. כשהוא עומד בתנוחה הנכונה, הוא מצמיד את קצה גופו לענף ומותח את עצמו החוצה, כאילו הוא שלוחה קטנה של העץ. ציפור שמחפשת ארוחה עלולה לעבור לידו בלי להבין שיש שם משהו חי.
אבל זה לא נגמר בצורה. במחקר שפורסם ב-Communications Biology נמצא כי זחלי העש המפולפל מסוגלים להתאים את צבע גופם לרקע שעליו הם נמצאים. החלק המדהים יותר: הם עשו זאת גם כאשר עיניהם כוסו. החוקרים הסיקו שחלק מהיכולת לחוש צבעים או גוונים אינו מוגבל לעיניים בלבד, אלא קשור גם לרקמות אחרות בגוף, כולל העור.
Blindfold a caterpillar?!? Sense color with their skin?!? Peppered moths are often used in units as an evolutionary instance of directional color change – do their caterpillars have something to do with that story?? #ngss #ngsschat pic.twitter.com/oF7mwohaQq
במילים אחרות, הזחל הזה לא רק נראה כמו מקל. הוא גם "קורא" את הסביבה שלו בצורה שמאפשרת לו לבחור רקע מתאים ולשנות את צבעו בהדרגה. זה פתרון הישרדותי כמעט מושלם ליצור שאינו יכול לברוח במהירות: אם אי אפשר לנצח את הטורפים, עדיף לגרום להם לא לראות אותך בכלל.
זחל עש תת-הכנף הוורודה (Pink underwing moth; Phyllodes imperialis) חי באזורים שבין צפון-מזרח אוסטרליה, ניו גינאה ואיים סמוכים. העש הבוגר קיבל את שמו בגלל כתמים ורודים בולטים בכנפיים האחוריות, שבדרך כלל מוסתרות כשהכנפיים סגורות. אבל הזחל שלו הוא הכוכב האמיתי.
כשהוא צעיר הוא נראה חום וצנוע יחסית, צבע שעוזר לו להיבלע בסביבה. בהמשך, כשהוא גדל, מופיעים על גופו שני כתמים גדולים שמזכירים עיניים, וסימונים לבנים שנראים כמו שיניים. התוצאה הסופית מזכירה מסכת גולגולת מצוירת – לא בדיוק הדבר שהייתם מצפים לראות על גב של זחל.
וזו הנקודה החשובה: אלה לא העיניים האמיתיות שלו. למעשה, כשהזחל מרגיש מאוים הוא מקמר את גופו, מכניס את הראש פנימה ומותח את העור כך שהסימונים על הגב נחשפים במלואם. לטורף שמגיע מולו זה יכול להיראות כאילו יצור גדול ומוזר בוהה בו עם עיניים ענקיות ושיניים חשופות.
A post shared by Mary Cairncross Scenic Reserve (@marycairncross_scenicreserve)
הטריק הזה נקרא לעיתים "ראש מזויף", והוא נועד להפוך את הזחל הקטן והפגיע למשהו שנראה מסוכן, מבלבל או לפחות לא שווה את הסיכון. במקום לברוח, הוא משחק אותה מפלצת.
המין עצמו נחשב נדיר ומעניין במיוחד, וחלק מאוכלוסיותיו תלויות בצמחים מארחים מסוימים ביערות גשם. כך שהזחל שנראה כמו אביזר מסרט אימה הוא למעשה חלק ממערכת אקולוגית עדינה בהרבה – אחת שבה אפילו מסכת גולגולת לא תמיד מספיקה כדי לשרוד.
A post shared by WandrLust x Critterpedia (@wandrlust.global)
זחל הברון המצוי (Common baron; Euthalia aconthea) הוא שלב הזחל של פרפר ממשפחת הנימפיתיים, שנפוץ בהודו, סרי לנקה ודרום-מזרח אסיה. הבוגר הוא פרפר חום-ירקרק לא מאוד צעקני, אבל הזחל שלו הוא שיעור מתקדם בהיעלמות.
הוא חי בין השאר על עלי מנגו, ושם בדיוק הוא כמעט בלתי נראה. גופו ירוק, במרכז הגב עובר קו בהיר, ומהצדדים יוצאות שלוחות דקיקות שמזכירות קוצים או סיבים של העלה. כשהוא מתיישב לאורך העורק המרכזי של עלה מנגו, הקו שעל גבו ממשיך את קו העלה, והשלוחות משתלבות עם המרקם סביבו. גם כשמביטים בתמונה ויודעים שיש שם זחל, לוקח רגע להבין איפה הוא נגמר והעלה מתחיל.
בניגוד לזחל הקוצני מאפריקה או לזחל עם מסכת הגולגולת, הברון המצוי לא מנסה להפחיד אף אחד. הוא בוחר באסטרטגיה שקטה יותר: לא להיות שם. מבחינת טורף, זהו יתרון עצום. ציפור לא צריכה לחשוב שהזחל מסוכן – היא פשוט לא צריכה למצוא אותו.
הנקבה מטילה ביצים על צדו התחתון של עלה מנגו, והזחל הצעיר מתחיל את חייו בדיוק במקום שבו ההסוואה שלו תהיה הכי שימושית. כשהוא גדל, המבנה שלו נעשה מותאם עוד יותר לרקע. לבד, על משטח ניטרלי, הוא נראה מוזר למדי. על עלה מנגו, הוא כמעט מושלם.
זו אולי התחפושת הכי פחות דרמטית ברשימה, אבל גם אחת היעילות שבהן. בלי רעש, בלי צבעי אזהרה ובלי פרצוף מפחיד – רק זחל קטן שהצליח להפוך את עצמו לחלק מהעלה.
הכתבה סוקרת שישה זחלים בעלי מנגנוני הגנה והסוואה יוצאי דופן, המאפשרים להם לשרוד למרות פגיעותם. זחלים אלו פיתחו מראה חיצוני מטעה, יכולות הסוואה מורכבות, ואף הפקת קולות אזהרה, כדי להרתיע טורפים.
- זחל עש קיסר עץ הכרוב: נראה כחייזר קוצני ומאיים, אך קוציו רכים ונועדו להרתיע. באזורים מסוימים באפריקה הוא נאכל כמקור מזון.
- זחל עש הספינקס נסוס: מפיק צליל הגנה ייחודי הנשמע כהתקציר נוצר אוטומטית על בסיס הכתבה המקורית; הציטוטים לקוחים מהמקור.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.