הזירה שנשכחה חוזרת: המלחמה בתימן עולה מדרגה

זירת המלחמה בתימן תופסת שוב מקום מרכזי בסדר היום האזורי. חילופי המהלומות בין החות'ים לבין ערב הסעודית, ההחלטה לסגור את מיצרי באב אל-מנדב, דחיקת הכוחות בתמיכת האמירתים והחשש הישראלי מחידוש המתקפות על אילת, מוכיחים שוב שגם אם כולם מעדיפים לשכוח מתימן, היא תמיד שם להזכיר.

"הסבב הקודם של השינויים הפנימיים בתימן התרחש בדצמבר-ינואר", אומרת ל'דבר' ענבל נסים-לובטון, חוקרת תימן בפורום לחשיבה אזורית. נסים-לובטון מתארת את ההתרחשות שטלטלו את תימן בחודשים שקדמו לסבב הלחימה הנוכחי בין איראן לארה"ב: 'מועצת המעבר הדרומית' (STC), פלג בדלני בתמיכת איחוד האמירויות, פתחה במתקפה פתאומית והשתלטה על אזורים נרחבים בדרום תימן, כולל מחוז חצרמוות העשיר בנפט והעיר עדן.

בתגובה, ערב הסעודית תקפה מהאוויר משלוחי נשק מהאמירויות שהיו מיועדים ל- STCוהכריחה את האמירתים לסגת מכל תמיכה בפרוקסי שלהם. כוחות הממשלה התימנית המוכרת, בגיבוי סעודי, פתחו במתקפה מהירה, כבשו בחזרה את השטחים, והובילו לפירוק ה-STC, בריחת המנהיג אידרוס א-זוביידי, והוצאת האמירתים מהמגרש התימני.

המערכה הזו החזירה לממשלה התימנית שהקהילייה הבינלאומית מכירה בה את השליטה בדרום תימן, וכמעט בכל השטחים שאינם בשליטת החות'ים, אך הותירה אותה מוחלשת כלכלית ומפולגת פנימית. לעומתה השלטון החות'י בצפון שמר על יציבותו הצבאית והפוליטית.

ייתכן כי היציבות הזו, והתחזקותו היחסית של המשטר החות'י, הם חלק מהגורמים לכך שבצנעא לא מיהרו להצטרף למלחמת איראן 2026, או 'מבצע הבטחת האמת 4', כפי שכונתה בטהרן. אלא שהלחץ מצד איראן גבר, וכמה אירועים שהתרחשו החל מאפריל הובילו לשינוי.

"מרידה שבטית קטנה בשטחים שבשליטת החות'ים צברה תאוצה", מסבירה נסים-לובטון, "כנראה בעזרת האחים המוסלמים, אולי גם הסעודים. זה משהו שהתחיל כסיפור קטן עם איזה שיח׳ פדע׳ם משבטי דהם ברח מהשטח של החות'ים, אחרי שנעצר פעמיים ושוחרר, והתיישב על אם הדרך, בציר שדרכו מעבירים הרבה סחורות לתוך ומחוץ לטריטוריה החות'ית. מעצריו ועדותו על עינויים שעבר בכלא החות'י הובילו להתגייסות חמושה עצמאית של חלק משבטי דהם ולהקמת מחנה צבאי על הציר שדרכו החות'ים נהגו להעביר סחורות רבות".

האירוע ליבה את המתחים שכבר היו קיימים בין ההנהגות השבטיות לבין הממשל החות'י, ועורר מחדש את העימותים בין החות'ים לבין כוחות תימניים אחרים, עימותים שהיו נדירים מאז הפסקת האש של 2022. ביולי ביצעו החות'ים מתקפת פתע על חיילים מצבא תימן, באזור הר ג'בל דבאס, מדרום לעיר הנמל האסטרטגית חודיידה. החות'ים הרגו שם, לפי ממשלת תימן, 16 חיילים תימנים, ונהרגו להם כמה עשרות לוחמים. האירוע הזה היה הקטלני ביותר מאז הפסקת האש של 2022.

ואיפה ערב הסעודית נכנסת לתמונה?
"הסעודים הפסיקו לשלם משכורות לעובדי המדינה בחבל החות'י. הם טוענים שישלמו רק אם יובטח מנגנון מסודר שדרכו הם יכולים לדעת בוודאות שהכסף עובר לעובדי המדינה ולא לחות'ים. החות'ים מטילים על הסעודים את האחריות לתשלום המשכורות מתוקף טענות שערב הסעודית אשמה במצב של תימן, היא זו שמנעה מתושבי תימן גישה לנפט ולמחצבים, וגם בגלל המצור הימי והאווירי שהיא מטילה עליהם, ולטענתם על כל תימן".

מה לגבי איראן?
"גם לאיראן יש תפקיד בהסלמה. היא דוחפת את החות'ים להצטרף אליה במלחמה. ככל שחיזבאללה נחלש, ואיראן איבדה הרבה מיכולותיה, היא מגדילה את הלחץ על החות'ים. ראינו ביולי לראשונה זה שנים טיסות בין איראן לבין השטח של החות'ים. זה דבר שהם לא העזו לעשות לפני כן, וזה גרם לערב הסעודית להפציץ את נמל התעופה הבינלאומי בצנעא".

אז אפשר להכריז שנגמרה הפסקת האש של אפריל 2022?
"אירועי יולי מאותתים על סיומה של הפסקת האש בין ערב הסעודית והממשלה התימנית המוכרת לבין החות'ים. הפוטנציאל הוא לא רק חידוש מלחמת האזרחים בתוך תימן, אלא מערכה הרבה יותר גדולה. זה אירוע גדול, כי המלחמה שם בין 2014 ל-2022 הייתה זירה שעיצבה הרבה את המזרח התיכון, וגם גרמה לסבל ומוות המוני".

לדברי נסים-לובטון, החות'ים מציגים את הכול כחלק ממה שהם קוראים לו 'המערכה לשבירת המצור האווירי והימי'. "מבחינתם העיקרון הוא עין תחת עין. מצור ייענה במצור. תקיפה של שדה תעופה תיענה בתקיפה של שדה תעופה. לכן הם סגרו את מיצרי באב אל-מנדב, תקפו את הנמל הסעודי בינבוע, וחסמו את נתיבי הסחר של ערב הסעודית למזרח".

במציאות החדשה שנוצרה ערב הסעודית לכודה. חופיה המזרחיים במפרץ הפרסי חסומים במצרי הורמוז, וחופיה המערביים במפרץ ים סוף חסומים במצרי באב אל-מנדב. נתיב השיט היחיד שנותר לה הוא דרך תעלת סואץ, מה שמקשה על הסחר עם מדינות המזרח, ובראשן הודו וסין.

נסים-לובטון סבורה שבסבב הלחימה הבאה בין איראן לארה"ב החות'ים לא יהססו להכניס את ישראל למעגל התקיפות. מבחינתם הם חלק מציר ההתנגדות, והם תמיד במוכנות לשגר טילים לעבר ישראל. אומנות התעמולה שלהם היא להשאיר את המאבק נגד ישראל תמיד על להבה מספיק נמוכה, שתקנה להם זמן להשהות תקיפה אם יחליטו, אבל מספיק גבוהה שתיתן לגיטימציה לשגר טילים על ישראל.

הדינמיקה הזו בין ערב הסעודית לחות'ים דומה לדינמיקה בין איראן לארה"ב?
"זו דינמיקה דומה במובן של צעד קדימה שני צעדים אחורה, אבל כל אחת מהמלחמות האלה היא בפני עצמה. אומנם הדברים כרוכים זה בזה, אבל מבחינת החות'ים הם רוצים תמיד להראות שהם מחליטים לבד. אין ספק שהם שואבים השראה מאיראן. למשל, הם מדברים כבר כמה חודשים על לגבות מיסוי על המעבר בבאב אל-מנדב".

מיסים בבאב אל-מנדב? כמו שאיראן רוצים לגבות בהורמוז?
"הם אומרים שלפוליטיקאים התימנים בעבר היה פחד לקום ולדרוש את מה שמגיע להם. עכשיו הם ידרשו את זה. 'הגיע הזמן שניקח את מה ששלנו'. הם מחברים את זה לנרטיב של שוד הנפט הגדול של הסעודים. משתמשים הרבה בשיח פטריוטי לאומי שיושב על המאבק נגד עושק ונגד שחיתות, שזה שיח עקרוני דתי. תמיד יש אצלם גם את הרטוריקה הדתית השיעית וגם את הפטריוטיות הלאומית התימנית. אידאולוגיות משלימות".

איפה נכנסים האמירתים?
"האמירתים הורידו הילוך בתימן, ומשקיעים במקום זה בפרויקטים אחרים שלהם, אבל עדיין רואים את מנהיגי 'מועצת המעבר הדרומית' (STC) חוסים באיחוד האמירויות. לא הייתי ממהרת להספיד את זה. הסעודים יצרו תנועה דרומית אלטרנטיבית, והם מנסים להראות שהם קשובים לבעיה הדרומית, ולהפוך את הקואליציה נגד החות'ים ליעילה יותר, אבל על הדרך הם תוקעים טריז בקרב השבטים הדרומיים. אנשי המועצה הדרומית ממשיכים לצאת נגד הסעודים ברשתות, מנסים לעשות להם דה-לגיטימציה. המאבקים האלה מחלישים את השבטים שמציבים אלטרנטיבה למשטר החות'י".

ומה עם איראן? היא לוחצת לתקוף את ישראל?
"איראן בעמדה לא נוחה, וחיזבאללה מוחלש, אז החות'ים והמיליציות בעיראק הם העתודה המרכזית שלהם כרגע. אבל אנחנו יודעים שהחות'ים הם לא פרוקסי קלאסי, הם עצמאים, ויש להם את סדרי העדיפויות שלהם. אני חושבת שאיראן הייתה שמחה לראות אותם מצטרפים מוקדם יותר, זה היה יכול ליצור אפקט חזק יותר בזמן המלחמה. המעורבות הראשונה שלהם הייתה חודש אחרי תחילת המלחמה – הם שיגרו טילים לאילת. הייתה עוד תקיפה בתחילת אפריל, וזהו. הם חיברו את המתקפה הזו ליום ציון 11 שנים למלחמה שלהם נגד הקואליציה בהובלת ערב הסעודית. הם מחברים את כל הסיפורים. אומרים שכמו העמידה האיתנה של התימנים נגד התוקפנות של אמריקה ושלוחיה הסעודים, ככה העמידה של הפלסטינים ולבנון נגד ישראל. הם מחברים את הנקודות, אבל תמיד בראש ובראשונה ההקשר המקומי – החות'ים בתימן".