הזכות לברוח לא פוטרת מאחריות להשלכות

היעלמותן של שתי נשים מירושלים, שהובילה למסע חיפושים נרחב ויקר, מעלה שאלות לגבי אחריותן של הנעדרות להוצאות שנגרמו. אף שאדם בגיר רשאי לבחור להיעלם, חירות זו אינה פוטרת אותו מאחריות להשלכות, במיוחד אם ידע על החיפושים. הכתבה טוענת כי הייתה להן חובה מוסרית, ואולי אף משפטית, להודיע שהן בחיים כדי להקטין את הנזק ולמנוע בזבוז משאבים ציבוריים.

הודעה קצרה — “אנחנו בסדר. אל תחפשו אותנו” — הייתה יכולה להספיק.

השתיקה המודעת של הנשים, בהנחה שידעו על החיפושים, מצדיקה דיון בחובת השבת הוצאות החיפוש, שכן הציבור לא אמור לשלם על בחירה אישית כזו. עו"ד ברוך (בוקי) כצמן מציין כי יש לדעת מתי לחפש ומתי להפסיק, וכי אם אדם בחר מרצונו להיעלם ואינו בסכנה, יש לכבד את חירותו, אך הוא מחויב לכל הפחות להודיע על כך.