ה"חיה ותן לחיות" החדש

המאמר דן בשינוי ביחס הציבור הישראלי כלפי הציבור החרדי, במיוחד מאז אירועי 7 באוקטובר. בעוד שבעבר הייתה נכונות לעצום עין מול ההתבדלות החרדית, כעת, על רקע המלחמה וההתפתחויות הפוליטיות, התגברה הביקורת על חוסר השתתפותם בנטל הלאומי. המחבר מציין כי הסיפור על התורה התחזק, אך היחס לאלו ש"טוענים לבעלות על התורה ולבעלות על הגנה בשם התורה – ובאותה נשימה לא מוכנים לתת יד כשדם אחיהם נשפך" השתנה לרעה.

• האירועים האלימים סביב בית הקפה "בסמטה" בירושלים נתפסים כחלק ממאבק רחב יותר על זכות הקיום של הציבור הליברלי, ולא רק על צביון השבת.
• המחבר מדגיש כי "זו כבר לא רק זכותו של הציבור הליברלי לאספרסו ועוגת גבינה בשבת. זו זכותו לחיות בכלל. לא להישאר לבד בחזית. זה ה'חיה ותן לחיות' החדש."
• על אף העצב למראה שוטרים מכים יהודים לובשי בגדי שבת, מדד האמפתיה כלפי האוכלוסייה החרדית הלא-תורמת והאלימה השתנה.
• הפגנות אלימות, כמו אלו שהוזכרו, נתפסות כ"חוצפה בלתי נסבלת" כאשר הן מגיעות מציבור שאינו שותף לנטל הלאומי.

המאמר קורא לציבור החרדי להיות חלק מ"סיפור יותר גדול. סיפור שנוגע לעצם קיומה של המדינה. סיפור של שותפות וגורל ואהבת אחים".