החרב והמגל, גרסת 2026: הוויכוח שקורע את התנועה הקיבוצית סביב מפת ההתיישבות
לאחר 40 שנה שבהן לא הוקם קיבוץ חדש, התנועה החליטה לחזור אל מלאכת ההתיישבות – אולם בדרך למימוש היעד מתפתח דיון על זהותה של התנועה הקיבוצית שתמציתו: האם מתיישבים רק בגבולות הקו הירוק או האם בקעת הירדן היא יעד התיישבות ראוי של התנועה הקיבוצית?
התנועה הקיבוצית, לאחר הפסקה של 40 שנה, חוזרת להקים קיבוצים חדשים, מה שמעורר ויכוח פנימי סוער סביב מפת ההתיישבות הרצויה. תא"ל (מיל') גל שוחמי מוביל גרעין של 25 משפחות להקמת יישוב חקלאי יצרני בבקעת ערד שבנגב, אך נתקל בקשיים מול רשויות התכנון המעדיפות יישובים קהילתיים שאינם יצרניים.
אילן גזית, יו"ר מחנות העולים, מוביל מהלך להקמת קיבוץ חדש בבקעת הירדן, מתוך תפיסה של התיישבות חקלאית "שוחרת שלום" שתחזק את הגבול המזרחי ותשמר את הקשר עם הפלסטינים.
לעומתו, איתי גונאל מתנגד להקמת יישובים בבקעת הירדן וטוען כי הדבר עלול להכשיל הסכם שלום עתידי ולפגוע בפלסטינים, ומעדיף התיישבות בנגב ובגליל. הוויכוח מזכיר דיונים קודמים בתנועה הקיבוצית על התיישבות ברמת הגולן, כאשר מזכ"ל התנועה, ליאור שמחה, תומך בהקמת קיבוץ חדש בבקעה. במקביל, התנועה הקיבוצית ומשרד הביטחון מקימים מחדש גרעיני נח"ל, כאשר עשרות נח"לאים כבר החלו "פרק משימה" ב-11 גרעינים שונים, וצפויים להצטרף עוד כ-800 צעירים וצעירות שיחזקו יישובים לאורך הגבול המזרחי.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.