היועמ"שית צפויה לקבוע שהאישומים בקטרגייט יכללו עבירות ביטחון
בחר פורום
———
סקופים
הזעקה
פוליטיקה
ביקורת תקשורת
מסמכים
הקפה
משפטים
בית המדרש
עיתונות זרה
מודיעין
להלן רצף השיבושים שהאטו את תהליך החקירה.
1. נזכיר כי מראש הוקם ציר כספים עוקף בשל המניעה להעסיק בלשכה את אנשי נתניהו היות ונכשלו בסיווג בטחוני. כך שהוקם צינור פיננסי עקיף: כספים הועברו ללוביסט האמריקאי-קטארי ג'יי פוטליק, ומשם לחברת "בירגר החזקות". חברה זו שימשה כמנגנון תשלום מוסווה למימון שכרו של אלי פלדשטיין בזמן שעבד בלשכת רה"מ, תוך עקיפת מגבלות הסיווג הביטחוני והסתתרות מעיני הרגולטורים.2. קבוצות וואטסאפ סודיות ותדרוכים זרים – ניהול הקמפיין מול הלוביסט הקטארי וקידום המסרים בוצעו דרך קבוצות סודיות (ובהן פלדשטיין, יונתן אוריך, שרוליק איינהורן ובירגר). במקביל, מסרים נוצרו בשיתוף גורמים הקשורים לקטאר הוזרקו לכלי התקשורת בישראל והוצגו כמידע המגיע מ"מקורות מדיניים וביטחוניים בכירים", במטרה להסתיר את מקור המימון וההשפעה הזרים.3. עם מעצרו של פלדשטיין באוקטובר 2024, החלו פעולות לאיפוס ומחיקת ראיות. בין היתר, יונתן אוריך מחק את כל המידע ממכשיר הטלפון הנייד שלו ואיפס אותו להגדרות היצרן יממה וחצי לאחר המעצר. בנוסף, שהייתו הממושכת של שרוליק איינהורן בחו"ל והקשיים בהסגרתו יצרו מכשולים במיצוי חומרי החקירה. גם את פוטליק לא הצליחו לחקור היות ובארה"ב לא שיתפו פעולה עם גורמי החקירה בישראל. מי שהעביר לנתניהו את הידיעה על מעצרו של פלדשטיין היה ראש השב"כ דאז , רונן בר. נזכיר שזו היתה טעות היות ופחות מייממה לאחר מכן מחק אוריך את הטלפון הנייד שלו.4. ראש הסגל של נתניהו, צחי ברוורמן ו"הפגישה הלילית" – על פי עדויות, סמוך לתחילת החקירה הסמויה, התקיימה פגישה חשאית באישון לילה בחניון בקריה בין ראש הסגל צחי ברוורמן לבין אלי פלדשטיין. ברוורמן שאל את פלדשטיין על מעורבותו בפרשת המסמכים והציג רשימת שמות, בחשד שניסה לברר את היקף הנזק ללשכה, לאסוף מידע רגיש מכוח תפקידו, ולנסות לכאורה "לכבות" את החקירה. ברוורמן נחקר באזהרה במשך שעות ארוכות ביחידת להב 433 בחשד לשיבוש מהלכי משפט, מרמה והפרת אמונים, ומסירת ידיעה רשמית ללא סמכות.5. פיטורי החוקרים בפרשה. במרץ 2025 הודיע נתניהו על כוונתו להדיח את ראש השב"כ רונן בר, בטענה של "חוסר אמון מתמשך". גורמים משפטיים, פוליטיקאים באופוזיציה וארגונים שונים טענו מיד כי הצעד נועד למעשה לבלום או לעצור את החקירות רגישות שהוביל השב"כ יחד עם המשטרה – ובראשן פרשת "קטרגייט" ופרשת המסמכים המסווגים, שבהן נחקרו מקורביו של נתניהו. ניסיון הדחת ראש השב"כ רונן בר (שנקבע על ידי בג"ץ כנגוע בניגוד עניינים בשל חקירות המקורבים). לאחר מכן ובאופן לא שיגרתי ובחופזה ולא לפי הנהלים מונה ראש שב"כ שאינו בהכרח מתאים לתפקיד אבל ראש שב"כ מטעם (על פי הודעתו בתקשורת שהוא סר למרות המלך ולא הממלכה) ואכן מאז פרשת קטארגייט סרה מהכותרות.הלחצים התרחבו גם לזירה המוסדית ונסיון פיטורי היועמ"שית גלי בהרב-מיארה על מנת לבלום בחופזה את מהלכי החקירה. . הגדיל לעשות ערוץ 14, ופרסם פרסומי נאצה סביב תפקודה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה וגורמי אכיפת החוק. מול מיארה התעצמו הפגנות ואיומים בשיח הדיגיטלי. 6. ביטול מעצרים ופקפוק בעבירות: השופט מנחם מזרחי דחה פעם אחר פעם בקשות של המשטרה להאריך את מעצרם של המעורבים המרכזיים בפרשה (בהם יונתן אוריך ואלי פלדשטיין), הורה על שחרורם ואף שחרור ממעצר בית, תוך שהוא טוען בחלק מהמקרים כי המעצרים בוצעו "בלא סמכות" וש"לא ברור מה העבירה הנחקרת". במקביל, העימותים המשפטיים בבתי המשפט (כולל פסיקותיו של השופט מנחם מזרחי ששחרר חשודים והורה להחזיר את אוריך ללשכה, להחזיר מכשירי טלפון, כל אלו פסיקות שהתהפכו בבית המשפט המחוזי) גרמו לרבים במערכת המשפטית להרים גבה.במהלך הדיונים המשפטיים, השופט מנחם מזרחי אף חשף כי אלי פלדשטיין ניהל מגעים ומשא ומתן עם רשויות האכיפה כדי להפוך לעד מדינה. חשיפה כזו חורגת מגבולות החקירה והפיקוח המשפטי הראוי. כמו כן, השופט מנחם מזרחי, נשיא בתי משפט השלום במחוז המרכז דאז, יזם ומשך את התיקים אליו ומינה עצמו למלא תפקיד מרכזי במהלך הדיונים המשפטיים והמעצרים בפרשת "קטרגייט".7. התקשורת עסקה בעיקר בהצגה מגמתית של חומרי חקירה: גופי תקשורת מסויימים בחרו להציג את פרטי הפגישות או ההתקשרויות כחלק מפעילות פוליטית לגיטימית, גופים אחרים הציגו זאת כחריגה חמורה מנהלים וקשרים אסורים. ההתמקדות היתה בדרך העסקה של דמויות בלשכת ראש הממשלה במקום במעשיהם הנלוזים, תוך הימנעות ממתן במה מספקת לחקירת השפעה של מעשיהם החמורים בשעת מלחמה.
פרשת "קטרגייט" ושרשרת האירועים שנחשפו סביבה – החל מצינורות המימון הזרים, ההסתרה, דרך שיבושי ראיות והליכי משפט, פגישות ליליות, חשיפת מגעים לעד מדינה, פגיעות בחוקרים ובחקירות, ועד לעימותים חסרי תקדים מול שומרי הסף, השב"כ – מציירים תמונה עגומה של מי שאמון על בטחוננו, על טוהר המידות והפיקוח הדמוקרטי בישראל ובמיוחד על העומד בראשה שפעם נשבע אמונים למדינת ישראל ואמור היה להגן על בטחונה.כל בר דעת יכול כבר להבין מי האדם שהכי לחוץ מהפרשה וגם יכול להפעיל את כל כובד משקלו על מנת לשבש מהלכי חקירה בכל הקשור לקטרגייט. תחשבו מי זה יכול להיות.
https://x.com/kraitzer/status/2087043579914952800?s=61&t=gK_ZZIoIYvMU7YzmVPh8xQ
כל המטרה הפלת ממשלת נתנייהו
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, צפויה לקבוע כי האישומים בפרשת 'קטרגייט' יכללו עבירות ביטחון, זאת בעקבות שורה של שיבושים והתפתחויות בחקירה. הפרשה עוסקת בהעברת כספים מקטאר דרך לוביסט אמריקאי-קטארי לחברת 'בירגר החזקות', ששימשה למימון שכרו של אלי פלדשטיין בלשכת ראש הממשלה תוך עקיפת סיווג ביטחוני ורגולציה. בנוסף, נחשפו קבוצות וואטסאפ סודיות לתיאום מסרים עם גורמים קטאריים, מחיקת ראיות על ידי יונתן אוריך לאחר מעצרו של פלדשטיין, וקשיים בחקירת מעורבים נוספים.
- ראש הסגל של נתניהו, צחי ברוורמן, נחקר בחשד לשיבוש מהלכי משפט לאחר פגישה חשאית עם פלדשטיין.
- היו ניסיונות להדיח את ראש השב"כ רונן בר ואת היועמ"שית, וכן ביטול מעצרים ופקפוק בעבירות על ידי השופט מנחם מזרחי.
- התקשורת עסקה בהצגה מגמתית של חומרי החקירה, תוך התמקדות בדרך העסקה של דמויות במקום במעשיהם.
שרשרת האירועים מצביעה על ניסיונות לשיבוש חקירה ופגיעה בטוהר המידות ובפיקוח הדמוקרטי.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.