המדינה הפלסטינית שבדרך
הבעיה הבולטת במתווה אינה נוגעת למוקשים נקודתיים כוועדת האימות, אלא למהות, והיא הנחת התשתית למדינה פלסטינית עוינת. אפשר לתמוך או להסתייג ממדינה פלסטינית, כמובן, אבל מה שלא ניתן להסכים לו הוא הקמת ישות שתהווה איום ביטחוני כברירת מחדל. ולמקרא המתווה, נראה שכל המרכיבים כבר שם
המאמר מנתח את מתווה ההסכם לרצועת עזה שפורסם על ידי מועצת השלום, וטוען כי למרות הצהרות נשיא ארה"ב על פירוק חמאס וביטחון ישראל, המתווה טומן בחובו מוקשים רבים ומהווה תשתית למדינה פלסטינית עוינת. הכותב מציין כי "ועדת האימות" המוצעת, שזהות חבריה ודרך פעולתה אינן ברורות, תקבע מי מעכב את יישום ההסכם, וכי נוכחות קטארית או טורקית בה עלולה להעמיד את ישראל בעמדת נחיתות. הבעיה המרכזית, לטענתו, היא היעדר מנגנונים אפקטיביים למניעת השתלבות חמאס בגופי השלטון החדשים, כמו "המועצה הלאומית לניהול עזה" או "ממשלת הטכנוקרטים".
- המתווה קובע כי מועמדים ל"משטרה הפלסטינית" יעברו "תהליך מיון קפדני", אך אינו מפרט מי יגדיר או יבצע אותו.
- מועמד שלא יעבור את המיון יוכל לקבל "תפקיד אזרחי או פרישה בהתאם לדין הפלסטיני", מה שעלול לאפשר לחמאסניקים להשתלב במערכות השלטון.
- נשק פלסטיני "כבד" יועבר ל"ממשלת הטכנוקרטים" בלבד, ונשקים אישיים יותרו לפי "החוק הפלסטיני", ללא מנגנונים ברורים למניעת שימוש בו על ידי חמאס.
- אין מנגנונים לדה-רדיקליזציה במתווה.
הכותב מסכם כי המהלך הנוכחי, למרות כוונותיו הטובות לכאורה, רווי פרצות ועלול להוביל להקמת מדינה עוינת בעזה, כשלוש שנים לאחר טבח 7 באוקטובר.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.