המלאי אוזל – היעדים נשארו: הדילמה החדשה של טראמפ מול איראן
ארבעה יעדים נבחנים בארה"ב למקרה שטראמפ יורה לפעול שוב. אמנם לנשיא יש עדיין יכולת להרחיב את התקיפות, אך כל לילה נוסף של לחימה עלול לצמצם את מלאי מיירטים. ההחלטה אינה רק אילו מטרות אפשר לתקוף – אלא כמה מיירטים יידרשו כדי להתמודד עם התגובה
דוח של המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) חושף כי מלאי המיירטים האמריקני, ששימש במערכה האווירית וההגנתית מול איראן, שחוק באופן משמעותי, וכי חלק מהמלאים לא יחזרו לרמתם הקודמת לפני 2029 ואף 2030. מצב זה יוצר "חלון פגיעות" עבור ארצות הברית, במיוחד אם תידרש להתמודד במקביל עם מלחמה במערב האוקיינוס השקט. הבעיה חמורה במיוחד במערכות פטריוט ו-THAAD, כאשר קצב הייצור הנוכחי אינו מספק להשלמת המלאים במהירות.
- מיירטי THAAD: צבא ארה"ב ביקש להזמין 857 מיירטים נוספים בתקציב 2027, אך המשלוחים צפויים להתחיל רק באמצע 2029. קצב הייצור הנוכחי עומד על כ-96 מיירטים בשנה.
- מיירטי פטריוט: קצב הייצור של דגם PAC-3 MSE הוא כ-650 טילים בשנה, אך רק כמחציתם מיועדים לארה"ב, והיתר נשלח לבעלות ברית.
למרות החשש משחיקת המלאים, ממשל טראמפ ממשיך לבחון יעדים אפשריים לתקיפה באיראן, במקרה של מתקפה רחבת היקף נוספת. בין היעדים הנבחנים: מתחם המנהרות "הר פיקאקס" (הר קולאנג) ליד נתנז, אתר "טלגאן 2" במתחם הצבאי פרצ'ין, וכן מתקנים בפורדו, איספהאן ונתנז שנפגעו בעבר אך שוקמו חלקית. הדילמה הניצבת בפני טראמפ היא כפולה: "לארצות הברית נותרו מטרות משמעותיות שבאמצעות פגיעה בהן ניתן לעכב את שיקום תוכנית הגרעין האיראנית, אך כל תקיפה כזאת עלולה לגרור תגובה נרחבת - ולחייב שימוש נוסף במיירטים שמלאיהם כבר הידלדלו".
התקציר וההקשר בעמוד זה נכתבו במערכת דין אונליין על בסיס הכתבה במקור; ציטוטים, אם ישנם, מובאים מהמקור. הכתבה המלאה וכל הזכויות עליה שמורות למקור. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.