המפכ״ל על תפיסת חוליית פרוטקשיין באשדוד: ״אם היינו יכולים להשתמש ברוגלות, התוצאות היו יכולות להיות הרבה יותר טובות״

בחר פורום
———
סקופים
הזעקה
פוליטיקה
ביקורת תקשורת
מסמכים
הקפה
משפטים
בית המדרש
עיתונות זרה
מודיעין

צמרת משטרת ישראל התייצבה הבוקר (11.8.2026) באשדוד למסיבת עיתונאים שעסקה במאבק בפשיעה המאורגנת ובסחיטת דמי חסות באזור הדרום, כאשר חלק משמעותי מהדברים התמקד בפעילות באשדוד ובסביבתה.

במסיבת העיתונאים השתתפו מפכ”ל המשטרה רב ניצב דניאל לוי, מפקד מחוז דרום ניצב חיים בובליל, מפקד מג”ב ניצב בריק יצחק ומפקד ימ”ר לכיש סגן ניצב שחר לוי. הארבעה הציגו את הפעילות המשטרתית הממושכת נגד גורמי פשיעה ואת המבצע שהבשיל לאחר יותר משנה של פעילות סמויה.

המפכ”ל דניאל לוי הבהיר, כי אחת המטרות המרכזיות של המשטרה היא המאבק בתופעת סחיטת דמי החסות מבעלי עסקים נורמטיביים.

“אנחנו נותנים דגש על פשיעה שעניינה סחיטת דמי חסות מבעלי עסקים נורמטיביים. זו סוג של מחלה שצריך לפתור אותה”, אמר המפכ”ל. לדבריו, הפעילות שנחשפה הבוקר היא תוצאה של יוזמה ותוכנית תקיפה במסגרת המלחמה שעליה הכריזה משטרת ישראל נגד התופעה.

המסר לאשדוד: ״ניסו להשתלט על העיר״

אחת האמירות המשמעותיות ביותר מבחינת תושבי אשדוד הגיעה כאשר המפכ”ל התייחס ישירות למתרחש בעיר ולניסיונות של גורמי פשיעה להרחיב בה את פעילות גביית דמי החסות.

“תושבי אשדוד יכולים להיות רגועים שאנחנו נלחמים בנושא גביית דמי החסות, ‘פרוטקשן’, שניסו להשתלט על העיר ואנחנו הצלחנו למנוע את זה”, אמר רב ניצב לוי.

הדברים מקבלים משנה חשיבות על רקע פעילות המשטרה נגד גורמים עברייניים באזור לכיש. במשטרה מבקשים להעביר מסר שלפיו המאבק אינו מסתיים במעצרים הנוכחיים, אלא צפוי להימשך גם בהמשך.

מפקד מחוז דרום, ניצב חיים בובליל, התייחס לפעילות ימ”ר לכיש ואמר, כי היחידה פעלה “ללא לאות” והובילה למעצרים במסגרת המאבק בארגוני הפשיעה במחוז.

לדבריו, הפעילות נעשתה בשיתוף פעולה עם משמר הגבול ובהתאם לתוכנית המבצעית שהוגדרה מראש. בובליל הדגיש כי מדובר רק בתחילת הדרך של החקירה וכי צפויות לה השלכות גם בהמשך.

בהתייחסו לגורמי הפשיעה הפעילים באזור אמר: “עבריינים שפעילים בתחום הפשיעה באשדוד, קריית גת, אנחנו באזור הבטוח וקיבלו מכה אנושה”.

שאלת ״אשדוד היום״ והאמירה על הרוגלות

במהלך מסיבת העיתונאים הפנתה תמי אברהמי, עורכת “אשדוד היום”, שאלה למפכ”ל בנוגע למשקלם של הכלים הטכנולוגיים בהצלחת המבצע ועד כמה השימוש בהם היה קריטי לחקירה.

המפכ”ל השיב, כי המשטרה מפעילה אמצעים שונים שעליהם לא ניתן לפרט, אך אז התייחס באופן ישיר גם לסוגיית הרוגלות ולמגבלות השימוש בהן.

“מפעילים אמצעים כאלה ואחרים שלא ניתן לפרט אותם. ככל שניתן להשתמש, הייתי שמח לקבל רוגלות ולהשתמש בהן, והתוצאות היו יכולות להיות הרבה יותר טובות”, אמר המפכ”ל.

מדובר באמירה בולטת, שבה קושר מפכ”ל המשטרה בין היכולת להפעיל כלים טכנולוגיים מתקדמים לבין האפקטיביות של המאבק בפשיעה המאורגנת. לדבריו, אילו עמדו לרשות המשטרה אפשרויות רחבות יותר לשימוש ברוגלות, בכפוף למסגרת המאפשרת זאת, ניתן היה לדבר על תוצאות טובות אף יותר.

המפכ״ל לארגוני הפשיעה: ״נרדוף אתכם עד לסוף העולם״

בהמשך החריף המפכ”ל את הטון והעביר מסר ישיר לארגוני הפשיעה. הוא הדגיש, כי פעילות המשטרה אינה מוגבלת לישראל וכי עבריינים שינסו להימלט לחו”ל לא ייהנו מחסינות.

לדבריו, המשטרה פועלת גם מחוץ לגבולות המדינה כדי להביא עבריינים בחזרה לישראל ולהעמידם לדין.

“נהיה אגרסיביים ואתם לא תברחו לחו”ל”, אמר המפכ”ל, והזכיר במפורש את משפחות וארגוני הפשיעה ג’רושי, מוסלי, בכרי וחרירי. “אין להם לאן לברוח. החלטתם לזרוק רימונים? נרדוף אתכם עד לסוף העולם”.

מפקד ימ”ר לכיש, סנ”צ שחר לוי, סיפר כי המבצע הוא תוצאה של יותר משנה של פעילות סמויה. לדבריו, במסגרת התופעה הופעלו איומים כלפי בעלי מסעדות וגורמים מארגוני פשיעה ניסו להשתלט על תחומי גביית דמי החסות.

“אחרי למעלה משנה של פעילות סמויה, מאיימים על בעלי מסעדות וראשי ארגוני פשיעה השתלטו על הקווים האלה. עשינו עבודה יצירתית וחריגה וכמו שציינו המפכ”ל, מפקד המחוז וכולם, הגענו להישג גדול. תודה לכל השותפים”, אמר.

גם מפקד מג”ב, ניצב בריק יצחק, הדגיש את שיתוף הפעולה המבצעי ואמר כי משמר הגבול והמשמר הלאומי הם חלק בלתי נפרד מהמאבק. “זו לא הפעולה הראשונה וכמובן לא האחרונה. התוצאות מצוינות”, אמר.

מסיבת העיתונאים באשדוד הסתיימה במסר חד מצד צמרת המשטרה: המאבק בארגוני הפשיעה ובסחיטת דמי החסות באזור הדרום, ובאשדוד בפרט, רחוק מסיום. לצד הצגת הישגי המבצע, דבריו של המפכ”ל בנוגע לרוגלות העלו פעם נוספת לסדר היום את שאלת הכלים הטכנולוגיים העומדים לרשות המשטרה ואת השפעת המגבלות על השימוש בהם במאבק בפשיעה המאורגנת.

מקור: אשדוד היוםhttps://ashdodhayom.co.il/?p=106899

1. למה בכלל צריך חוק חדש

רוגלה משטרתית דוגמת פגסוס יכולה להשתלט בחשאי על טלפון ולספק למשטרה מידע בהיקף עצום. כאן נוצרה בעיה משפטית חשובה מאוד.

חוק האזנת סתר נכתב לעולם שבו המשטרה מאזינה לתקשורת שמתרחשת מרגע מתן הצו ואילך. אבל טלפון חכם הוא למעשה ארכיון של חייו של האדם. יש בו הודעות ישנות, תמונות, מסמכים, היסטוריית שיחות ומידע מאפליקציות.

צוות מררי קבע שהמסגרת המשפטית הקיימת אינה נותנת למשטרה סמכות כללית לבצע חיפוש סמוי מרחוק במידע שכבר אגור בטלפון. כלומר, יש הבדל משפטי בין האזנה לתקשורת לבין כניסה חשאית לטלפון וחיפוש בתוכנו. ()

זו למעשה ליבת הבעיה.

2. מה קרה אחרי פרשת פגסוס

אחרי הפרסומים בשנת 2022 נבדק השימוש שעשתה המשטרה ברוגלות. צוות מררי לא מצא בסיס לרבות מהטענות החמורות ביותר שפורסמו, ובפרט לא נמצאה אינדיקציה לכך שהמשטרה התקינה את הכלי בטלפונים ללא היתר כדין, פרט לארבעה ניסיונות התקנה שלא הצליחו ולא הניבו מידע. אבל הצוות כן מצא בעיות ממשיות ביכולות הכלים, בכך שהם היו מסוגלים להפיק מידע שהמשטרה לא הייתה מוסמכת לקבל. ()

מבקר המדינה חזר לנושא בדוח שפורסם ב 20 בינואר 2026 ומצא ליקויים מערכתיים משמעותיים בהסדרה המשפטית, באישור הכלים ובפיקוח עליהם. מסקנת המבקר מעניינת משום שהיא פועלת בשני הכיוונים: מצד אחד, אסור לתת למשטרה כלים פולשניים כאלה בלי בסיס חוקי ופיקוח הדוק; מצד שני, היעדר ההסדרה מצמצם את יכולתה להשתמש בטכנולוגיה מודרנית נגד פשיעה חמורה. ()

3. מה הציע חוק הרוגלות של צביקה פוגל

חבר הכנסת צביקה פוגל הגיש בשנת 2024 את הצעת חוק המשטרה, חדירה לחומר מחשב, פ/4707/25.

הרעיון היה לאפשר לבית המשפט לתת למשטרה צו לחיפוש סמוי במחשב או בטלפון, בלי שהחשוד יודע שהחיפוש מתבצע. הדרישה הייתה שהחיפוש יהיה נחוץ לחקירת פשע חמור ושחיפוש גלוי יסכל את מטרת החקירה. ההצעה נועדה במפורש לתת למשטרה כלי משמעותי נגד ארגוני פשיעה. ()

הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ב 13 בנובמבר 2024 ברוב של 58 מול מתנגדת אחת. רוב האופוזיציה כלל לא השתתפה בהצבעה, בין היתר במחאה על אופן העלאת החוק לסדר היום. ()

ופה מתחילה המחלוקת הגדולה.

בגרסה שהדרג הפוליטי ביקש לקדם, עבירת השוחד ועבירות שחיתות שלטונית לא נכללו בסמכות השימוש ברוגלות.

וזו הבחנה חשובה מאוד: לא כתוב שפוליטיקאים חסינים מרוגלות.

נניח שחבר כנסת ייחשד ברצח, בסחר בסמים או בעבירה אחרת שנכללת בחוק. עצם היותו פוליטיקאי אינה אמורה להגן עליו.

ולהפך, אם עובד ציבור שאינו פוליטיקאי חשוד בקבלת שוחד, ההחרגה עשויה לחול עליו.

לכן הניסוח המדויק הוא: הדרג הפוליטי ביקש להחריג קטגוריה של עבירות שחיתות, ולא ליצור חסינות אישית לנבחרי ציבור. בפועל, כמובן, לעבירות האלה יש זיקה מיוחדת לפוליטיקאים ולעובדי ציבור. ()

5. למה היועצת המשפטית והפרקליטות התנגדו

הטענה שלהם פשוטה למדי.

אם המדינה מחליטה שרוגלה היא אמצעי חקירה הכרחי בגלל שעבריינים מנהלים את חייהם הפליליים בטלפונים ובאפליקציות מוצפנות, אין הצדקה מקצועית לכך שרוצח, סוחר סמים או ראש ארגון פשיעה יהיה חשוף לכלי, ואילו מי שמנהל מערכת שוחד באמצעות אותם טלפונים ואותן אפליקציות יהיה חסין ממנו.

בהרב מיארה הזהירה שהחרגת השוחד תהפוך את המרחב הדיגיטלי למעין "עיר מקלט" לעברייני שחיתות שלטונית. המשנה הבכיר ליועצת, שרון אפק, טען שהסמכות צריכה לחול באופן אחיד על העבירות החמורות שנקבעו, ולא ליצור חריג לטובת שחיתות שלטונית. ()

6. ומה הטענה של לוין, בן גביר ותומכי ההחרגה

הטענה בצד השני אינה בהכרח ש"שוחד לא חשוב".

החשש שמוצג הוא מפני שימוש בכלי חקירה יוצא דופן נגד נבחרי ציבור. אחרי פרשת הרוגלות והליקויים שנחשפו, הם חוששים שהיכולת להשתלט בחשאי על טלפון של פוליטיקאי תעניק לגופי החקירה כוח עצום.

לפי התיאור של המחלוקת בפברואר 2026, הדרג הפוליטי חושש שהכלי עלול לשמש להפעלת לחץ על פוליטיקאים, לרבות במצבים שבהם העובדות עדיין מצויות בתחום אפור ואין תשתית ראייתית מספקת. מנגד, הפרקליטות רואה בטיעון הזה הצדקה בלתי מספקת ליצירת חריג לעבירות שחיתות. ()

כלומר, יש כאן שאלה אמיתית של איזונים: איך נותנים למשטרה נשק חקירתי אדיר בלי לאפשר לה להשתמש בו באופן פולשני או פוליטי.

אבל אפשר כמובן לפתור את החשש גם באמצעות סף ראייתי גבוה יותר, שופט בכיר, אישור של גורם משפטי נוסף ופיקוח חיצוני, במקום באמצעות איסור גורף על שימוש ברוגלה בחקירות שוחד.

7. אז מי בעצם "תוקע" את החוק

כאן חשוב במיוחד לדייק.

הטענה שלפיה "האופוזיציה לא מוכנה להעביר את החוק בלי שיחול גם על פוליטיקאים" נותנת תמונה מטעה.

הממשלה והקואליציה אינן זקוקות להסכמת האופוזיציה כדי להעביר חוק רגיל אם יש להן רוב בכנסת. יתרה מזאת, ב 2024 ההצעה עברה בקריאה טרומית עם 58 תומכים כאשר רוב האופוזיציה נעדרה. ()

המחלוקת המעשית הייתה שהיועצת המשפטית והפרקליטות התנגדו להסדרה שמוציאה החוצה שוחד ושחיתות שלטונית, ואילו הדרג הפוליטי סירב להסדרה המקצועית הכוללת גם אותן. לכן המאמצים לקדם הצעת חוק ממשלתית נכשלו, והמסלול עבר להצעת החוק הפרטית של פוגל. ()

גם בפברואר 2026 תוארה המחלוקת כוויכוח בין הדרג המקצועי לדרג הפוליטי על השאלה האם לאפשר רוגלות בחקירות שחיתות ציבורית. ()

8. ומה קרה לחוק עצמו

וזה החלק המדהים למדי.

נכון לעדכון הפרלמנטרי האחרון שמצאתי, הצעת החוק הכללית פ/4707/25 עדיין מסומנת "בהליך", בשלב של ועדת הכנסת לקביעת הוועדה המטפלת. כלומר, מאז הקריאה הטרומית בנובמבר 2024 היא אפילו לא הגיעה לקריאה ראשונה. ()

כך שהוויכוח שנראה בתחילה כמו ויכוח על סעיף אחד הפך למעשה לחסם של חקיקה שלמה.

9. אבל בשנת 2026 נוצר מסלול נוסף

זה פרט חשוב מאוד שמשנה מעט את התמונה שקראת.

במקביל לחוק הרוגלות הכללי, קודמה בשנת 2026 הצעה אחרת בשם הצעת חוק סמכויות מיוחדות למאבק בארגוני פשיעה.

ההצעה הזאת הרבה יותר ממוקדת בארגוני פשיעה. היא מוצעת כהוראת שעה לשלוש שנים ומאפשרת, בין היתר, חיפוש סמוי בחומר מחשב. ()

לפי הנוסח, נשיא בית משפט מחוזי יוכל, בעקבות בקשה של קצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה, לאשר חדירה לחומר מחשב, חיפוש בו והעתקתו בלי ידיעת בעל המחשב. ()

הסמכות מיועדת בעיקר לעבירה במסגרת ארגון פשיעה שעונשה שבע שנות מאסר ומעלה, וכן לרצח, רצח בנסיבות מחמירות, ניסיון לרצח, גביית דמי חסות ועבירות נשק חמורות מסוימות. ()

בית המשפט אמור גם להגדיר את היקף החומר שבו מותר לעיין, ואם מספיק חיפוש חלקי אסור לתת חיפוש רחב יותר. תוקפו של צו לחיפוש סמוי במחשב מוגבל לשלושים יום, ויש חובת דיווח תקופתית ליועצת המשפטית ולוועדה לביטחון לאומי. ()

אבל גם החוק הזה עדיין לא חוק. נכון לעכשיו הוא הונח על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה. ()

10. ולכן האם נכון לומר ש"ארגוני הפשיעה חוגגים"

ככותרת עיתונאית, כן. כעובדה מדעית מוכחת, צריך להיות זהירים יותר.

יש בסיס עובדתי חזק לטענה שהמצב הנוכחי פוגע במשטרה. המשטרה עצמה מסרה למבקר המדינה כי השעיית הכלים הטכנולוגיים פגעה ביכולתה להתמודד עם פשיעה חמורה ובפרט עם הפשיעה בחברה הערבית. מבקר המדינה עצמו קבע שאי ההסדרה החקיקתית גורמת גם לצמצום יכולתה של המשטרה למצות את כלי האכיפה. ()

גם בדברי ההסבר להצעה החדשה מ 2026 נאמר במפורש שארגוני פשיעה משתמשים בדרכי פעולה שמקשות על חיפוש גלוי ושהיכולת לערוך חיפוש סמוי יכולה למנוע שיבוש חקירות ואף לסייע במניעת פשעים מתוכננים. ()

אבל אי אפשר לומר בצורה מבוססת שבלי הרוגלות התרחשו מספר מסוים של רציחות שאחרת היו נמנעות. זה כבר קשר סיבתי שקשה מאוד להוכיח.

11. ויש גם צד שלישי בוויכוח

ארגוני זכויות אזרח והסנגוריה אינם בהכרח מקבלים את ההנחה שצריך פשוט להחזיר למשטרה את פגסוס.

הם מזהירים שרוגלה היא אמצעי חיפוש חריג בעוצמתו. חדירה לטלפון אינה דומה לחיפוש במגירה. היא יכולה לחשוף שנים של תקשורת, מידע רפואי, קשרים אישיים, תמונות, אנשי קשר ומידע על אנשים שאינם חשודים כלל.

לכן הדרישה שלהם היא לא רק לצו שיפוטי, אלא גם להגדרת גבולות טכנולוגיים ברורים, צמצום המידע המותר לאיסוף, הגנות על חיסיון מקצועי, ביעור מידע עודף, תיעוד, שקיפות ופיקוח חיצוני אמיתי. מבקר המדינה עצמו הדגיש את הצורך באיזון הזה. ()

אבל יותר מדויק לומר שהקונפליקט הוא הדרג הפוליטי מול גורמי המשפט והאכיפה, ולא פשוט קואליציה מול אופוזיציה. וגם לא מדובר בחסינות פורמלית לפוליטיקאים, אלא בהחרגת סוגי עבירות שמטבען רלוונטיות במיוחד לפוליטיקאים ולעובדי ציבור.

ובינתיים נוצר בשנת 2026 פתרון חלקי ונפרד, שמנסה לתת למשטרה סמכות לחיפוש סמוי במחשבים בעיקר נגד ארגוני פשיעה. גם ההצעה הזאת עדיין לא השלימה את החקיקה. ()

היא לא רוצה חקירה.

גם איציק גולדפינגר לא רוצה חקירה. והרי נשבעת שתקיים כל מה שאיציק או תואמיו פוסקים.ןמיארה חברה של השופטים שירקו עליך ועל השוטרים ה"חלאות".

קח עצה – שב בשקט. נשבעת אמונים לשופטים. המתן לסוף הקדנציה שלך. אולי הבא אחריך יהיה חכם יותר ואמיץ יותר. או פחות דביל.

"חיפוש סמוי" הוא למעשה חיפוש בתוך הטלפון או המחשב של אדם בלי שהוא יודע שמתבצע החיפוש, באמצעות חדירה מרחוק למכשיר.

האזנת סתר זה שהמשטרה מקבלת, בכפוף לצו שיפוטי, גישה לתקשורת שמתבצעת מרגע הפעלת ההאזנה והלאה, למשל שיחות או הודעות בזמן שהן מועברות.

חשוב להבין את ההבדל. גם היום ניתן להשתמש ברוגלה לצורך האזנת סתר, בכפוף לצו ולמגבלות החוק.

הרוגלה מותקנת בטלפון בלי ידיעת החשוד, אבל עצם ההתקנה הסמויה שלה לא הופכת את הפעולה ל"חיפוש סמוי". השאלה היא מה המשטרה עושה באמצעותה.

אם הרוגלה קולטת שיחות או תקשורת שמתבצעות מרגע ההאזנה והלאה זו האזנת סתר.אם באמצעות הרוגלה המשטרה נכנסת למידע שכבר היה שמור בטלפון ושואבת, למשל, הודעות ישנות, תמונות ומסמכים זה "חיפוש סמוי", וליכולת הזאת נדרשת הסדרה מפורשת בחוק.

כלומר, הוויכוח הוא לא על עצם התקנת הרוגלה, אלא על מה מותר למשטרה לעשות באמצעותה לאחר שהותקנה.

מה קרה עם החקיקה ?בדיון בוועדה לביטחון לאומי בכנסת אמרה עו"ד גבריאלה פיסמן ממשרד המשפטים כי כבר גובש נוסח בתיאום עם המשטרה, ואמרה: "דרך המלך היא הסדרת הסמכויות בתיקון חקיקה מתאים. מזה למעלה משנה, ישנו נוסח מוסכם להצעת חוק ממשלתית לחיפוש סמוי ושימוש בכלים מיוחדים לביצוע האזנות סתר, שגובשה בתיאום עם המשטרה. הסיבה היחידה שההצעה לא קודמה היא דרישת השרים להחריג עבירות שחיתות שלטונית וטוהר מידות מהצעה זו. אלמלא התנגדות זו, ניתן היה לקדם את ההצעה הממשלתית בכנסת בפרק זמן קצר. על כן, הדברים מצויים לפתחו של המחוקק".כלומר הממשלה רוצה לתת למשטרה כלי חזק מאוד נגד ארגוני פשיעה, אבל מתעקשת שלא ניתן יהיה להשתמש באותו כלי גם בחקירות של שחיתות שלטונית.אפשר להתווכח אם נכון לאפשר רוגלות בחקירות כאלה, אבל אי אפשר להתעקש על ההחרגה הזאת ואז לספר לציבור שהכל תקוע רק בגלל היועמ"שית.מי שרוצה לתת למשטרה רוגלות שיחוקק חוק מסודר. הממשלה והקואליציה הן אלה שצריכות להעביר אותו, והן בשלטון כבר יותר משלוש וחצי שנים. וכשרוצים באמת לקדם חקיקה, כבר ראינו שיו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן יודע היטב איך לקדם חוקים במהירות…

כלומר הממשלה רוצה לתת למשטרה כלי חזק מאוד נגד ארגוני פשיעה, אבל מתעקשת שלא ניתן יהיה להשתמש באותו כלי גם בחקירות של שחיתות שלטונית.

אפשר להתווכח אם נכון לאפשר רוגלות בחקירות כאלה, אבל אי אפשר להתעקש על ההחרגה הזאת ואז לספר לציבור שהכל תקוע רק בגלל היועמ"שית.

מי שרוצה לתת למשטרה רוגלות שיחוקק חוק מסודר. הממשלה והקואליציה הן אלה שצריכות להעביר אותו, והן בשלטון כבר יותר משלוש וחצי שנים.

וכשרוצים באמת לקדם חקיקה, כבר ראינו שיו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן יודע היטב איך לקדם חוקים במהירות…

אם יש אמצעי – משתמשים בו כנגד כולםאבל לבן גביר נוח להציג את זה כאילו היועמשית היא שאוסרת למרות שהוא זה שעושה בלאגן