המרד שכופף את הרפורמה: כך הפכה המחאה המשפטית למבחן שליטה בצבא
ההפגנות נגד "ההפיכה המשטרית" לא נותרו בזירה הפוליטית-משפטית, אלא זלגו ואיימו על כשירות צה"ל. בכך, הופנה הזרקור לסוגיה רחבה: מי מחזיק בהגה, וכיצד ניתן לפתור את המשבר החוקתי בלי לשחזר את כישלון העבר – שלווה בהתנהלות יהירה של יוזמי הרפורמה ובהצעות קיצוניות
המאמר מנתח את כישלון הרפורמה המשפטית שהוצגה בינואר 2023, ומצביע על כך שהסיבה המרכזית לכך הייתה המעבר של המחאה למאבק על כשירותו של צה"ל. המחאה, שהוגדרה כ"הפסקת התנדבות" אך תוארה כ"מרד פוליטי" בשל אופייה הקולקטיבי והמכוון להפעלת לחץ על הממשלה, השתמשה בכשירות הצבאית כמנוף.
אל"מ במיל' נוף ארז אמר זאת במפורש בריאיון ללוסי אהריש ב-1 באוקטובר 2023, שישה ימים לפני הטבח: המטרה, לדבריו, הייתה לגרום לחיל האוויר "לא לחזור לתפקוד מלא" כדי "ליצור לחץ על מקבלי החלטות".
המאמר מציין כי שימוש בכוח צבאי לסחיטה פוליטית חוצה קווים אדומים בדמוקרטיה, ומזכיר מקרים דומים בהיסטוריה של דמוקרטיות מערביות שבהם הדרג המדיני הגיב בחריפות. בישראל, לעומת זאת, נתניהו קרא לפעול בתקיפות אך נענה ב"התנהגות פסיבית ומכילה מצד הגנרלים".
- מסמכים שנתפסו בעזה הראו שמודיעין חמאס ניתח כבר בקיץ 2023 את הפגיעה האפשרית בלכידות ובכשירות הישראלית.
- ב-7 באוקטובר חיל האוויר לא היה אפקטיבי במשך שעות ארוכות, ונדרש הליך מזורז להשבת כשירות לחלק מאנשי המילואים.
הלקח המרכזי הוא שאסור לאיים בפגיעה בכשירות הצבאית כדי להכריע מחלוקת חוקתית, שכן הדבר פוגע בריבונות הדמוקרטית. המאמר קורא לפתור את המשבר החוקתי באסטרטגיה שונה, הכוללת חקיקת חוק יסוד: החקיקה וחוק יסוד: בית משפט חוקתי, כדי למנוע הישנות של מצב שבו הצבא קורס.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.