הנתון יוצא הדופן שיכול לבשר על מערכת בחירות חריגה
סקר הסקרים של גלובס חוזר. ישראל הולכת לבחירות, וגם הפעם נלווה את המערכה. נביא את הסקרים העדכניים ביותר מכלי התקשורת המובילים ונבחן מי מתחזק, מי נחלש ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה.
● מהרשת לרחוב: למה ישראל מתקשה לבלום את אלימות הנוער?● עד כמה יושפע שיעור מס הכנסה מגיוס חרדים?
מה הנתונים? בדומה לשבוע הקודם, גם הפעם הליכוד עם 25, ישר בראשות איזנקוט 23 וביחד בראשות בנט 12. הדמוקרטים וישראל ביתנו עם 10 כל אחת.
יהדות התורה, ש"ס ועוצמה יהודית עם 8 מנדטים כל אחת, חד"ש תע"ל עם 6 ורע"ם והציונות הדתית עם 5 כל אחת. נשארו מתחת לאחוז החסימה: מפלגתם של טרופר והנדל, כחול לבן בראשות גנץ והמפלגה החדשה בראשות ארדן ואדלשטיין.
מה המסקנה? גוש האופוזיציה ללא המפלגות הערביות נותר עם 56 מנדטים בממוצע הסקרים, המפלגות הערביות עדיין עם 11 וגוש הקואליציה נותר נשאר עם 54.
מאחורי המספרים: אם התרגלנו לסטטיות מסוימת בתמונת הגושים, בשבוע הנוכחי אנחנו עדים לאירוע שיכול להיות ייחודי הרבה יותר: סטטיות גם ברמת המפלגות. כמעט כל המפלגות נשארו על מספר מנדטים זהה לזה של השבוע שעבר, כשגם אם יש שינויים – הם מתבטאים בעיקר בספרות שאחרי הנקודה העשרונית.
למה זה יותר ייחודי? כפי שהראינו בעבר, כשמסתכלים על הגושים, הסקרים בדרך כלל משקפים תמונת מצב די דומה למה שקורה בסופו של דבר בבחירות. אך כשעושים "זום-אין" ומסתכלים על כל מפלג בנפרד – שם הפערים גדלים. כפי שהסבירה לנו ד"ר מינה צמח, הדבר נובע מכך שבשלב מסוים אצל המצביעים כבר נפלה ההחלטה באיזה גוש לבחור, אולם הם עדיין מתלבטים לאיזו רשימה ספציפית להצביע. לכן, יהיה מעניין לעקוב בשבועות הבאים כדי לראות האם הפעם ההעדפות הספציפיות של הבוחר הישראלי יהיו יותר מחודדות.
הנתון הנוסף: אף שבישראל מצביעים לרשימות ולא מועמדים, נדמה שהשאלה שהכי מעסיקה את הפוליטיקה הישראלית היא דווקא פרסונלית: מי יהיה ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל? מדי שבוע הסקרים מבקשים להתחקות אחר הרצון של דעת הקהל – ושואלים את הנסקרים על מידת ההתאמה לראשות הממשלה.
והתשובה? תלוי את מי שואלים – או בעצם: תלוי מי שואל. בהתמודדות ישירה בין המועמדים המובילים – נתניהו ואיזנקוט – גם הסקר של כאן חדשות וגם הסקר של חדשות 14 מעניקים לנתניהו את הבכורה, עם פער שעומד על 7-10%. לעומת זאת, בסקרים של חדשות 12, חדשות 13 ומעריב – איזנקוט מוביל בפער של 5-13%.
כלומר, אנחנו רואים בין הסקרים שונות די גדולה באמידת העדפת הציבור בנוגע לזהות ראש הממשלה – כשההבדלים חריפים יותר מנתוני המנדטים של הגושים. ואולם, חשוב לזכור שדווקא הנתון האחרון הוא זה שיקבע בישראל מי מהאישים יאחוז במושכות השלטון בסוף השנה. המסקנה: עם כמה שהאינפוגרפיקות של ה"ראש בראש" האלה מושכות, יש לקחת את המספרים הללו בפרופורציות הנכונות.
לחיצה על הנושא תוסיף אותו לרשימת "הנושאים שמעניינים אותי", שםניתן לקרוא ולנהל את ההתראות כשמתפרסמת כתבה בנושא.
לצפייה בכתבות וניהול הנושאים, יש ללחוץ על כפתור בסרגל העליון
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.