הנתון שהופיע בארה"ב לראשונה זה שני עשורים ומרמז על סערה בשווקים

נתון כזה שוק החוב העולמי לא ראה כבר קרוב לשני עשורים: תשואות האג"ח של ממשלת ארה"ב ל־30 שנה זינקו ל־5.3%. במילים פשוטות, כל משקיע יכול כעת לנעול תשואה שנתית של מעל 5% ב"נכס הבטוח בעולם" עשרות שנים קדימה. לא מדובר רק בהצעה קורצת, אלא באינדיקציה מדאיגה נוספת לסערה אפשרית שמתבשלת בשווקים. עד כמה ההבטחה הזו באמת משתלמת, מה היא מאותתת למניות בוול סטריט ואיך היא משפיעה גם על המשקיעים והחוסכים הישראלים?

● קריסה במניות תאיים על יציבות המדינות: האזהרה החריפה של הבנק האירופי● נתניהו וקושנר לא הצליחו לפרוץ את המבוי הסתום. עכשיו הם מנסים לקנות זמן

ממומן ביקורת על אוזניות הספורט האלחוטיות Choice AOC LP75: גיימינג, ספורט ועמידות במים בחבילה אחת? AliExpress לצפייה בביקורת ←

העלייה הנוכחית מתרחשת על אף נתונים כלכליים אחרונים בארה"ב, שבמצב אחר היו צפויים לדחוף את התשואות מטה: המכירות הקמעונאיות ביולי היו החלשות ביותר מאז מאי 2025, ונתוני שוק העבודה האחרונים הצביעו אף הם על התקררות הפעילות. אז מהן הסיבות?

למה שקורה בתוך ארה"ב, כפי שנתאר בהמשך, יש חלק גדול בכך, אבל זה לא מסביר הכול. תשואות החוב במדינות שונות, ובראשן יפן, קפצו אף הן מסיבות כמו עלייה ביחס החוב, הרחבות פיסקליות וחוסר ודאות פוליטי. הן השפיעו גם על השוק האמריקאי. הסבר נוסף הוא קצב האינפלציה בארה"ב, שכבר מעל 5 שנים נמצאת מעל היעד העליון של הבנק הפדרלי (הפד). בסקירה שפרסמו בכירי איילון חברה לביטוח, תמיר הרשקוביץ, סמנכ"ל בכיר ומנהל אגף השקעות, ואמיר סולומונוביץ, מנהל השקעות חו"ל במחלקת עמיתים, הם שמים זרקור על הציפיות לאינפלציה: "הערכת השוק כי רמות האינפלציה יוותרו גבוהות לאור אי־יכולת להגיע להסכמות סביב מצר הורמוז וכל ירידה במחירי הנפט היא תיקון לקראת גל עליות נוסף".

עד כה, הגורמים ידועים. אבל כעת נכנס למשוואה משתנה חדש – חברות הטכנולוגיה בוול סטריט. ענקיות כמו גוגל, מטא, אנבידיה, מיקרוסופט ואמזון משקיעות סכומי עתק בדאטה סנטרים, שבבים, מערכות חשמל ותשתיות חישוב שנדרשות לבינה מלאכותית (AI). חלק מההשקעות האלה ממומן מהתזרים העצום שלהן, אך חלק הולך וגדל מגיע משוק האג"ח.

באיילון מצביעים על סדרי הגודל העצומים של גיוס החוב: גל ההנפקות חצה את ה־1.1 טריליון דולר חוב מונפק במחצית הראשונה של השנה, ובכך נשבר שיא ההנפקות הקונצרני של המחצית הראשונה של 2020. "רק שאז", מזכירים הרשקוביץ וסולומונוביץ, "הריבית הייתה 0.25% – ואילו כיום היא 3.75%".

באופן מסורתי, זינוק בתשואות האג"ח מייצר תחרות ישירה לשוק המניות ומספק למשקיעים נתיב השקעה בטוח ואטרקטיבי. אלא שנכון לעכשיו, המדדים המובילים בוול סטריט נושקים לשיא ולמרות התנודתיות, לא ניכרת מנוסה של משקיעים מהמניות לחוב. באיילון מסבירים זאת בכך ש"המשקיעים העולמיים הפכו למנייתיים יותר בעקבות הנסיקה בשיעורי הצמיחה בשוקי המניות בעולם לאור ההיקף האדיר בהשקעות ב־AI והתייעלות ועלייה בפיריון, בשילוב עליות שערים חדות במשך 4 שנים. לצד זאת, ההערכות לשיעורי צמיחה ואינפלציה גבוהים מהצפוי בשנים האחרונות הופכות את אפיקי האג"ח לפחות אטרקטיביים".

בדויטשה בנק מזהירים כי התמחור הנוכחי בשווקים אינו מותיר כמעט מרווח לטעויות, ומצביעים על סיכון מרכזי: הכלכלה האמריקאית עשויה להישאר חזקה מדי, באופן שימנע מהריבית לרדת ואף יאלץ את הפד להדק מחדש את המדיניות המוניטרית. לפי כלכלני הבנק, השווקים מתמחרים שילוב חריג של צמיחה עמידה, שיאים במניות והידוק מרוסן מצד הבנקים המרכזיים – שילוב שיתקשה להחזיק מעמד.

גם לדמותו של נגיד הבנק המרכזי האמריקאי, קווין וורש, יש כאן תפקיד מרכזי. וורש נכנס לתפקיד במאי עם דימוי ניצי יחסית והצהרות חדות על כך שאין יעד אינפלציה "רך" מעל 2%. באיילון כותבים כי "הטון הניצי מצד וורש מדגיש את הנחישות שלו להוריד את האינפלציה", אך הם מסמנים כאן את חוסר השקיפות של הפד מול השוק כגורם שמוסיף אי־ודאות לשווקים. הפער הזה, בין המסר הרשמי של וורש לבין הדרך שבה השוק מפרש אותו, זכה לתשומת לב זה מכבר: מצד אחד, יו"ר הפד מדגיש עצמאות פוליטית ומחויבות להורדת האינפלציה. מצד שני, הוא מצמצם את השימוש ב־forward guidance – אותה הכוונה מוקדמת שהשווקים התרגלו לקבל מהפד – ומסרב להתחייב מראש למסלול ריבית ברור.

התוצאה עלולה להיות תנודתיות גבוהה יותר באג"ח: אם המשקיעים ישתכנעו שוורש יילחם באינפלציה גם במחיר של ריבית גבוהה לאורך זמן, התשואות הקצרות והבינוניות עשויות להישאר גבוהות; ואם הם יחששו שהמסרים המעורפלים או הלחץ הפוליטי יפגעו באמינות הפד, דווקא התשואות הארוכות עלולות לעלות בגלל פרמיית סיכון גבוהה. במילים אחרות, וורש צפוי להשפיע על הריבית פחות דרך החלטה אחת ויותר דרך מבחן אמון מתמשך: האם השוק מאמין שהפד שלו עצמאי ונחוש מספיק כדי להחזיר את האינפלציה ליעד.

וכל אלה, כמובן, יושבים על הגורם הבסיסי: החוב התופח של ממשלת ארה"ב. החוב הפדרלי של ארה"ב כבר נע סביב 38 טריליון דולר, והגירעון השנתי עדיין נמדד בכמעט 2 טריליון דולר. במקביל, תשלומי הריבית על החוב הפכו בעצמם לסעיף תקציבי ענק – בקצב שנתי שמתקרב לטריליון דולר. המשמעות לשוק האג"ח ברורה: וושינגטון לא רק נדרשת לממן הוצאות חדשות, אלא גם למחזר חוב ישן בריבית גבוהה בהרבה מזו שהייתה נהוגה בעידן הכסף הזול. ככל שהאוצר האמריקאי מציף את השוק בעוד ועוד אג"ח, המשקיעים דורשים פיצוי גבוה יותר כדי לקנות אותן – וזה מתגלגל ישירות לעלייה בתשואות הארוכות.

על פניו, מדובר בהצעה קורצת, נעילת תשואה שנתית של יותר מ־5% לטווח ארוך. אלא שלפני שממהרים לפעול, יש כמה משתנים שכדאי לקחת בחשבון: ראשית, התשואה הגבוהה היא נומינלית ומשקפת בין היתר חשש מאינפלציה דביקה, שעלולה לשחוק משמעותית את התשואה הריאלית.

שנית, עבור המשקיע המקומי נוסף סיכון מטבע משמעותי בשל התנודתיות בשער הדולר־שקל, לצד עלויות מסחר ודמי ניהול. כשמחברים את כל אלה, התמונה סביב מה שנחשב ל"נכס הבטוח בעולם" הופכת למורכבת בהרבה.

גלי ההדף של הזעזועים בשוק האג"ח האמריקאי לא יפסחו על ישראל. לפי נתוני משרד האוצר האמריקאי, ישראל החזיקה ביוני אג"ח של ממשלת ארה"ב בשווי של כ־111 מיליארד דולר. אחד הגורמים הישראלים עם החשיפה המשמעותית לשוק האג"ח האמריקאי הוא בנק ישראל: ב־2025, מתוך תיק יתרות מט"ח עצום של 230 מיליארד דולרים, הבנק הקצה כמעט 40% לאג"ח ממשלתיות של ארה"ב, ועוד 10% לאג"ח קונצרניות בארה"ב.

עד כה, שוק האג"ח הישראלי הראה עמידות. כך, מזכירים הרשקוביץ וסולומונוביץ מאיילון, האג"ח בישראל הן בעלות הביצועים הטובים בעולם הן בגזרת האג"ח הממשלתי והן הקונצרני: מדד תל בונד 60 עלה בכ־3% ו־5.5% מתחילת השנה ובשנה האחרונה אל מול תשואות שליליות עמוקות במדדי הקונצרני המקבילים בעולם. תמונה זהה ניתן לראות גם במדדי האג"ח הממשלתי העולמי אל מול הישראלי.

אבל לא לעולם חוסן. "כשהתשואות עולות בעולם, קשה לראות את ישראל מתנהגת שונה לאורך זמן", מנתח עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים. המנגנון פשוט: כאשר משקיעים יכולים לקבל תשואה גבוהה במדינה בטוחה יחסית כמו ארה"ב, הכסף עשוי לזרום לשם. תנועות ההון הללו, לפי קליין, עלולות להוביל לעליית תשואות גם בישראל.

עבור הציבור הרחב, המשמעות המרכזית היא התייקרות מחיר הכסף. "ברגע שהתשואות עולות, מחיר הכסף עולה", אומר קליין. "המשכנתא עולה, יותר קשה לקחת הלוואה". ערוץ נוסף עובר דרך שוק המט"ח. אומנם כרגע השקל נמצא בטריטוריה חזקה במיוחד, אבל קליין מסביר שההתפתחויות בשוק האג"ח עשויות לשנות את המגמה.

לחיצה על הנושא תוסיף אותו לרשימת "הנושאים שמעניינים אותי", שםניתן לקרוא ולנהל את ההתראות כשמתפרסמת כתבה בנושא.

לצפייה בכתבות וניהול הנושאים, יש ללחוץ על כפתור בסרגל העליון