הסכם הגרעין הסעודי הוא לא מתנה, אלא שחמט גיאו-פוליטי מתוחכם
כשהתקשורת הציגה את האישור האמריקאי כ"צ'ק פתוח" וכמתנה לבן סלמאן בנתיב עוקף ישראל, קריאת המפה חושפת תמונה הפוכה. סעודיה ירדה מהגדר, כשמאחורי המהלך יש הסכמה למהלך עצים מול איראן, דחיקה של סין ורוסיה החוצה, והנחת היסודות לסדר האזורי החדש
המאמר מנתח את אישור טיוטת "הסכם 123" לגרעין אזרחי בין ארה"ב לסעודיה, וטוען כי בניגוד לתפיסה הרווחת, אין מדובר ב"מתנה" אמריקאית ללא תמורה. ההסכם, שאושר על ידי הנשיא טראמפ, מאפשר לסעודיה לבנות כורים גרעיניים ומתקן העשרת אורניום עצמאי, אך מכפיף אותה למנגנון שליטה אמריקאי הדוק בכל הקשור להקמה, תפעול וניהול המתקנים. הכותב מציין כי סעודיה למעשה הפקידה את ליבת התשתית האנרגטית והטכנולוגית שלה בידי ארה"ב, מה שמונע דחיקה של סין ורוסיה מהממלכה.
- ההסכם אינו כולל חובת חתימה על "הפרוטוקול הנוסף" של סבא"א.
- ההסכם הוא חלק ממהלך אסטרטגי רחב יותר שנועד לנעול את סעודיה בציר המערבי ובמסדרון IMEC.
- ההתקרבות הסעודית לציר טורקי-סורי-פקיסטני הייתה "ספין מבריק" שנועד להלחיץ את וושינגטון.
- המעורבות הישראלית בהסכם עברה ל"שקט מכוון" והתקדמות מדורגת מאחורי הקלעים.
הכותב, סא"ל עמית יגור, מסכם כי סעודיה בחרה צד וננעלה בארכיטקטורה הגיאופוליטית של ארה"ב, וכי המפתח לביטחון ולעתיד האזורי עובר דרך וושינגטון וירושלים.
התקציר וההקשר בעמוד זה נכתבו במערכת דין אונליין על בסיס הכתבה במקור; ציטוטים, אם ישנם, מובאים מהמקור. הכתבה המלאה וכל הזכויות עליה שמורות למקור. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.