הפוטנציאל הגדול והסיכונים שבדרך: הדלת לוול סטריט נפתחת לבנקים הישראליים

המפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשווילי, הפיץ טיוטת חוזר למערכת הבנקאית שתאפשר לבנקים לפרסם דוחות כספיים לפי כללי החשבונאות המקובלים בארה"ב (US GAAP), כך נחשף בגלובס השבוע.

● אחרי הקאמבק של יולי ורגע לפני הדוחות: באיזה בנק כדאי להשקיע ● דרמה בעולם ההשקעות: כל מנהלי התיקים בישראל יוכלו לפרסם תשואות

למהלך כזה, ככל שיושלם, יש משמעות מעשית נרחבת עבור שוק ההון הישראלי. עבור הבנקים זוהי הסרה של אחד החסמים המרכזיים שעמדו עד כה בפני רישום כפול של מניותיהם בבורסות בניו יורק, ואילו עבור הבורסה והמשקיעים המקומיים מדובר בהשלכות רוחב על תמחור המניות ועל דפוסי המסחר הבינלאומי בהן.

כדי להבין את משמעות הצעד צריך לחזור לתקינה החשבונאית שלפיה מדווחים הבנקים הישראלים את דוחותיהם. בשונה מיתר החברות הציבוריות בישראל, שמדווחות לפי התקינה הבינלאומית (IFRS), הבנקים מדווחים לפי הוראות הדיווח לציבור של המפקח על הבנקים. זו מסגרת שמאמצת בעיקרה את כללי הדיווח החלים על הבנקים בארה"ב, לרבות תקני FASB והוראות SEC, אך אינה זהה להם במלואה.

הפער בין מסגרות הדיווח מערים קשיים על רישום מניות הבנקים למסחר בוול סטריט. לפי כללי הרגולציה בארה"ב, תאגיד זר המבקש להירשם למסחר נדרש לדווח לפי אחד משני תקני החשבונאות המרכזיים, US GAAP או IFRS. כל מסגרת דיווח אחרת מחייבת עבודת התאמה יקרה ומורכבת, וטיוטת החוזר של המפקח נועדה בדיוק לגשר על הפער הזה.

מבחינת שוק ההון, המשמעות היא פוטנציאל להרחבת בסיס המשקיעים במניות הבנקים, סקטור שנשלט כיום בעיקר על ידי הגופים המוסדיים המקומיים והציבור הישראלי. אמנם כאשר משקיעים מחו"ל פוקדים את הבורסה בתל אביב הם רוכשים לא אחת את מניות הבנקים, המהוות מבחינתם "שער כניסה" לכלכלה הישראלית, אך רישום כפול עשוי לשנות את כללי המשחק. מצד אחד, מהלך כזה יגביר את נגישות המניות למשקיעים בעולם, אולם הוא עלול לשחוק את כוחו של השוק המקומי.

עבור לא מעט קרנות השקעה אמריקאיות, שחלקן מוגבלות ברכישת ניירות ערך שאינם נסחרים בארה"ב, תהיה זו הזדמנות ראשונה להיחשף ישירות למניות הבנקים. ייתכן שבסופו של דבר, בדומה למהלך העברת שבוע המסחר לימים שני עד חמישי שהגדיל את הסחירות בבורסה כולה, גם צעד כזה עשוי להגדיל את הסחירות היומית במניות הבנקים בשתי הזירות.

רו"ח עמית פדרמן, סמנכ"ל וראש תחום מוסדות פיננסיים בחברת הדירוג מידרוג, מתייחס לכך ומציין כי "ככל שהמהלך יאפשר רישום כפול של הבנקים הישראליים בבורסות בארה"ב, מדובר בהתפתחות חיובית שעשויה להרחיב את בסיס המשקיעים, לשפר את סחירות המניות ולהגדיל את החשיפה של המערכת הבנקאית הישראלית למשקיעים בינלאומיים".

לצד זאת מדגיש פדרמן את הצד השני של המטבע באומרו כי "מנגד, חשיפה רחבה יותר לשווקים הבינלאומיים עשויה להגביר את רגישות מניות הבנקים לסנטימנט הגלובלי ולהתפתחויות גיאופוליטיות הנוגעות לישראל, ובהתאם גם להוביל לתנודתיות גבוהה יותר במחירי המניות. בסופו של דבר, היקף ההשפעה יהיה תלוי במידת העניין שיגלו המשקיעים הבינלאומיים במניות הבנקים הישראליים".

function addEventClick(elem, did) { var time = new Date(); var id = $(elem).attr('id'); dataLayer.push({ 'event': 'user click', 'eventInfo': { 'did': did, 'user_ID': user_id, 'promoID': id, 'time stamp': time } }); }מה כולל המהלך של בנק ישראל?
השינויבנק ישראל יאפשר לבנקים לדווח לפי כללי החשבונאות האמריקאיים (US GAAP)המשמעותמסיר מכשול מרכזי לרישום כפול של מניות הבנקים בוול סטריטהפוטנציאליותר משקיעים זרים, יותר סחירותהאתגריותר תנודתיות, עלויות רגולטוריות, ולא בטוח שיש מספיק ביקוש שיצדיק זאת

השינויבנק ישראל יאפשר לבנקים לדווח לפי כללי החשבונאות האמריקאיים (US GAAP)המשמעותמסיר מכשול מרכזי לרישום כפול של מניות הבנקים בוול סטריטהפוטנציאליותר משקיעים זרים, יותר סחירותהאתגריותר תנודתיות, עלויות רגולטוריות, ולא בטוח שיש מספיק ביקוש שיצדיק זאת

הטיוטה מגיעה בעיתוי מעניין עבור הסקטור. לאחר תשואת חסר ממושכת, מדד הבנקים הפך ביולי לשיאן החודשי של הבורסה המקומית עם עלייה של כמעט 10%, לעומת עלייה של 2% בלבד בת"א 35. את הראלי הובילו מזרחי טפחות שזינק ב־12.5% והבינלאומי עם 10%. מתחילת השנה מדובר בפער ניכר, שכן מדד הבנקים עלה ב־5% לעומת 14% בת"א 35.

מכפילי ההון שבהם נסחרים הבנקים (1.67 במזרחי טפחות, 1.62 בבינלאומי, 1.54 בלאומי, 1.49 בהפועלים ו־1.14 בדיסקונט) גבוהים היסטורית, ומשקיעים זרים שייחשפו לסקטור יידרשו לתמחר אותם מול הבנקים באמריקה ובאירופה. מנגד, התשואה להון של המערכת, הנעה באזור 14% עד 15%, גבוהה מזו של רוב המקבילות בעולם.

בשלב זה מדובר כאמור רק בטיוטת הוראה, אך לרוב כשהמנכ"לים של הבנקים פוגשים טיוטה מסוג זה הם מתיישרים איתה, ולעיתים קרובות היא אף קולעת בדיוק לתוכניותיהם. בבנקים סירבו להתייחס בינתיים לנושא, ובכירים ציינו בשיחות עם גלובס כי רק לאחר שיראו את הטיוטה המלאה ישקלו לעשות כך.

גם לאחר אימוץ החוזר יידרשו הבנקים להיערכות רגולטורית ותפעולית מורכבת מול רשות ניירות הערך בארה"ב, על העלויות הכרוכות בכך. בשוק מעריכים כי בנק שיבחר ללכת במסלול הזה יעשה זאת רק לאחר שיתבררו היקף הביקוש מצד משקיעים זרים ומידת הפרמיה שהם יהיו מוכנים לשלם. בינתיים, מערכת הבנקאות תעמוד השבוע במרכז תשומת הלב עם פתיחת עונת דו"חות הרבעון השני, כאשר בנק הפועלים יספק את יריית הפתיחה.

גורמים במערכת הפיננסית מוסרים לגלובס כי "בנק ישראל מוביל את המהלך הזה כבר שנה. לפי ההערכות, הבנק מעוניין שהבנקים יעשו התאמות בכללי החשבונאות כדי לפתוח אופציות מול השוק בארה״ב. המשקיעים האמריקאים רואים את הפוטנציאל. אם המניות ייסחרו בארה"ב, זה יכול להגדיל את היצע המשקיעים. לצד זאת, נבחנים היבטים נוספים הכוללים עלויות, משאבים ניהוליים והתאמות רגולטוריות".

לחיצה על הנושא תוסיף אותו לרשימת "הנושאים שמעניינים אותי", שםניתן לקרוא ולנהל את ההתראות כשמתפרסמת כתבה בנושא.

לצפייה בכתבות וניהול הנושאים, יש ללחוץ על כפתור בסרגל העליון