הציבור זז ימינה אבל הקואליציה נחלשת: התעלומה של המנדטים האבודים

למרות נטיית הציבור הישראלי ימינה לאחר המלחמה, גוש הקואליציה נחלש בסקרים, מה שיוצר דיסוננס המדיר שינה מעיני ראשי מפלגות הימין. ההערכה היא שישנם 15–25 מנדטים של ימין שאינם מוכנים להצביע למפלגות הקיימות (הליכוד, הציונות הדתית ועוצמה יהודית), מה שהופך את הסקרים ללא יציבים. הליכה ימינה זו באה לידי ביטוי בשלושה מישורים: מסורת ויהדות, תפיסה ביטחונית נוקשה, ואהדה להתיישבות ביהודה ושומרון. ממצאי סקרי עומק מצביעים על כך שהרכב רשימת הליכוד והברית עם החרדים הם הגורמים העיקריים להתרחקות מצביעי הימין מהקואליציה, בנוסף לכעס על אירועי 7 באוקטובר ויוקר המחיה.

• מפלגות האופוזיציה מנסות לאגף את הממשלה מימין באמצעות קו תקיף ולוחמני, ותקיפת הממשלה על החיבור עם החרדים.
• גדי איזנקוט, נפתלי בנט ואביגדור ליברמן, למרות ניסיונותיהם להציג תדמית ימנית, נחשבים כמי שתמכו בעבר בפתרונות שמאלניים או בוויתורים טריטוריאליים.
• אפשרות למפלגה ימנית חדשה, שתיתן מענה למצביעי הימין המתלבטים בכל התחומים, כולל גיוס חרדים, נבחנת כפתרון אפשרי, אך נתניהו חושש מאחוז החסימה.
• עופר וינטר מוזכר כדמות ימנית מובהקת, המבקר בחריפות הן את הממשלה והן את האופוזיציה, ומדגיש את חוסר אמונו במנהיגי האופוזיציה.

על ליברמן אמר: "הוא איש ימין, אבל הוכיח שיהיה מוכן לעשות הכל כדי למנוע ממשלת ימין, כולל לשבת עם רע"מ ומועצת א־שורא, רק כדי להעיף את נתניהו וממשלת הימין מהשלטון."