הקרב האמיתי: לא איראן, אלא האוטוסטרדה הכלכלית של העולם
בזמן שהעין הציבורית משועבדת לחילופי מהלומות טקטיים בעזה ובלבנון, מאחורי הקלעים מתחולל מאבק איתנים בין הציר האמריקאי-הודי לבין "המסדרון" הטורקי-סיני. זו הבחירה האמיתית שישראל צריכה להציב על השולחן של ממשל טראמפ
המאבק האסטרטגי האמיתי במזרח התיכון מתנהל על השליטה בצמתי סחר עולמיים, ולא על סכסוכים מקומיים. קיימות שתי תוכניות יריבות: ציר IMEC, נתיב סחר ימי ויבשתי המחבר את הודו, המזרח התיכון ואירופה, בגיבוי ארה"ב, האמירויות, יוון וישראל; ו"המסדרון האמצעי" הסיני-טורקי, זרוע יבשתית של יוזמת "החגורה והדרך" הסינית, בהובלת טורקיה וסין. נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, פועל להפוך את טורקיה לחוליה מרכזית בסחר בין מזרח למערב באמצעות מהלכים בקווקז וניסיונות להחיות את המסילה החיג'אזית, במטרה לעקוף את ישראל ולבסס את אנקרה כמרכז לוגיסטי. עם זאת, פרויקטים אלו נתקלים בקשיים מימוניים ובחוסר יציבות אזורית.
האיום האידיאולוגי: עבור בית המלוכה הסעודי, ארדואן ותנועת "האחים המוסלמים" שלו הם לא שותפים - הם איום קיומי.
הודו היא שחקן מפתח עבור ארה"ב בפרויקט ה-IMEC, כבלם מול סין וכמנוע צמיחה חדש, כאשר נמל חיפה, המנוהל על ידי חברת "אדאני" ההודית, מהווה נקודת קצה אסטרטגית. ישראל צריכה להציג אסטרטגיה ברורה לממשל האמריקאי, המבוססת על חשיבותה של הודו, הסכנה הסינית, הצורך בפיקוח על השקעות, ועיצוב מחדש של גבולות האזור.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.