וואלה תפצה עיתונאית שפונתה ב-7 באוקטובר ממפלסים ופוטרה בשל "היעדרויות מהמערכת"
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק לטובת העיתונאית מיטל קויפמן, זאת לאחר שתבעה את מעסיקתה לשעבר, וואלה שבבעלות אלי עזור, בשל פיטוריה בניגוד להוראות החוק להגנה על עובדים בשעת חירום. וואלה תפצה את קויפמן ב-53 אלף שקל – כך פסקו השופטת אריאלה גילצר-כץ ונציגת הציבור עירית פיליפ.
● בלעדי | מוטי שרף יוצא ממיזם החדשות PUSH ומוכר את המניות לפי שווי של 10 מיליון שקל● הפרסומת שנפסלה לשידור בארץ, אך תעלה בקרוב באנגליה ובארה"ב
קויפמן, שעבדה כעורכת מדור וואלה סלבס משנת 2021, התגוררה בקיבוץ מפלסים ופונתה מביתה יום לאחר ה-7 באוקטובר 2023. חצי שנה לאחר מכן, קויפמן זומנה לשימוע ובהמשך פוטרה.
וואלה טענה כי "הפיטורים נבעו מטעמים מקצועיים וענייניים שהחלו עוד קודם לאירועי המלחמה, ולכן החוק לא חל בנסיבות העניין", ולדבריה קויפמן פוטרה בשל "מיעוט נוכחות במערכת ובישיבות".
קויפמן תבעה את וואלה בסך 100 אלף שקל, ובית הדין קיבלה את התביעה בחלקה. השופטת ונציגת הציבור קבעו כי הנתבעת ציינה במכתב הפיטורים "היעדרויות מהמערכת" בתור הנימוק המרכזי, כך שהיא מושתקת מלהתכחש לכך, ויש לראות בפיטורים ככאלה שהושפעו מהשלכות הפינוי, לפחות באופן חלקי. בשעת חירום, קבע בית הדין, המעסיק מחויב ברגישות יתרה ובתום-לב מוגבר כלפי עובד מפונה.
בכל מה שקשור לנימוקים המקצועיים, הנתבעת סירבה להעיד את העורך הראשי דאז ערן טיפנברון, שקיבל את החלטת הפיטורים – דבר שנזקף לחובתה מבחינה ראייתית ומקים חזקה שבעובדה שעדותו הייתה פועלת לרעת הנתבעת, נכתב בפסק הדין.
בית הדין אף התייחס לשינוי הדרישות מעורכי המדורים בוואלה לגבי יעדי הטראפיק. בפסק הדין תואר כיצד המדור תחת ניהולה של קויפמן שבר שיאים לפני המלחמה, וב-2024 הוקפצו היעדים באופן שרירותי מ-250 אלף צפיות ביום ל-450 אלף צפיות ביום.
וכך נכתב בפסק הדין: "התנהלותה של הנתבעת – אשר בחרה להכפיל את היעדים הנדרשים מהתובעת מיד לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, ותוך שבוע בלבד לשלוח לה מייל התראה על אי-עמידה בהם – מעידה על קביעת רף דרישות בלתי ריאלי המציב את העובדת המפונה בפני כישלון ידוע מראש.
"על כן, מדובר במדדים שרירותיים שאינם משקפים נאמנה את תפקודה של התובעת, אשר בפועל אף הציגה מגמת שיפור מובהקת עם עלייה של כ-150% בכמות הצפיות במדור בחודש מרץ 2024. הקפצת היעדים בעיצומה של המלחמה, בשילוב הנימוק בדבר היעדרות פיזית, מלמדים כי הנתבעת לא נהגה בתום-לב מוגבר ולא שקלה את מכלול נסיבות הפינוי והמצב הנפשי שנגרם בעקבותיו".
מנכ"ל וואלה דאז, עידן אלרום (המשמש כיום כמנכ"ל זמני של רשת 13), העיד בבית הדין ונשאל אם חוסר שביעות-הרצון מקויפמן נמשך כבר משנת 2022, מדוע פיטרו אותה דווקא במצב רגיש כמו לאחר הפינוי. הוא הגיב: "מתי יצא הזימון לשימוע?", ענו לו: "במרץ", והוא ציין כי מדובר בחצי שנה אחרי. "זו הרגישות שלנו", אמר.
לגבי סוגיית הקפצת היעדים, אלרום אמר כי "לצערי אירועים מאג'וריים כמו מלחמה מייצרים הרבה טראפיק לאתרי חדשות, ולכן אנחנו עושים עדכון של היעדים. עם כל הצער שבדבר, זה תהליך שעשינו לשורה אדירה של מדורים, וכנראה גם למדור סלבס שמיטל הייתה אמונה עליו, וצריך להתאים את היעדים של החברה למציאות שבשטח".
בית הדין לא אישר את הסעד הממוני שהתבקש, זאת בשל העובדה ששכרה של קויפמן שולם במלואו, והיא השתלבה מהר בעבודה חדשה. לגבי הנזק הבלתי ממוני, התביעה התקבלה בחלקה – בית הדין הורה לוואלה לפצות את קויפמן ב-45 אלף שקל, מה שמשקף "את הפגיעה הקשה שנגרמה לה עקב פיטוריה בתקופת הפינוי, תוך הפרה של חובת תום-הלב המוגברת של המעסיק".
לצד זאת, בית הדין בית הדין פסק כי וואלה תשלם לקויפמן גם שכר-טרחת עורך דין והוצאות משפט בסך 8,500 שקל.
מוואלה לא נמסרה תגובה.
לחיצה על הנושא תוסיף אותו לרשימת "הנושאים שמעניינים אותי", שםניתן לקרוא ולנהל את ההתראות כשמתפרסמת כתבה בנושא.
לצפייה בכתבות וניהול הנושאים, יש ללחוץ על כפתור בסרגל העליון
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.