ומי ישלם על קריסת נתב"ג?

בעקבות קריסת נמל התעופה בן גוריון (נתב"ג) ביום חמישי האחרון, שהובילה לעיכובים, עומסים ונזקים כלכליים כבדים, עולה השאלה מי יישא באחריות ובפיצויים. שרת התחבורה ורשות שדות התעופה הודיעו על הקמת ועדות בדיקה, בעוד שיו"ר ועד העובדים טוען כי העובדים קרסו תחת העומס ולא שבתו, בניגוד לטענת ההנהלה. הדין הישראלי, על אף הגנתו על שובתים, אינו מעניק חסינות מוחלטת מפני תביעות רשלנות בגין נזקים לצדדים שלישיים, במיוחד כשמדובר בשירותים חיוניים. פסיקות קודמות של בית המשפט העליון, כמו בפרשת מפעלי רכב אשדוד (1987) ובמקרה טביעת הנער בראשון לציון (1999), קבעו כי שובתים יכולים לחוב ברשלנות גם אם השביתה חוקית, אם נגרם נזק צפוי ובלתי מידתי לציבור. בית המשפט הבהיר כי השובתים "בחרו לנצל עמדה של שליטה על משאבי ציבור, שנקרתה להם, מתוך אמונה שהכול מותר". אם יתברר כי קריסת נתב"ג נבעה משביתה פראית ולא מוכרזת, עשויה להיפתח הדרך לתביעות רשלנות נגד העובדים וגורמים נוספים, שכן זכות השביתה אינה מקנה זכות בלתי מוגבלת לגרום נזק צפוי לצדדים שלישיים שאינם צד לסכסוך.