"זאת בינוניות מושלמת": שירי ה-AI משתלטים על הפלייליסטים

בחר פורום
———
סקופים
הזעקה
פוליטיקה
ביקורת תקשורת
מסמכים
הקפה
משפטים
בית המדרש
עיתונות זרה
מודיעין

סיכום GPT:תקציר:המסר המרכזי: הטכנולוגיה כבר משנה את המוזיקה, אך המחלוקת היא על הגבול שבין כלי יצירה לבין תחליף ליוצר.

ממומן כבל טעינה גמיש USB לסדרות סמסונג A ו-M: פתרון בסיסי ובמחיר שווה AliExpress לצפייה בביקורת ←

המהפכה שכבר נשמעת באוזניות: הבינה המלאכותית משנה את עולם המוזיקה

הבינה המלאכותית כבר אינה רק הבטחה לעתיד. היא נכנסה לאולפני ההקלטות, לתוכנות ההפקה ולפלטפורמות הסטרימינג, ובמקרים רבים גם אל השירים שאנחנו שומעים מדי יום. כלים שבעבר דרשו שעות של עבודה מצד מלחינים, נגנים, זמרים ומפיקים יכולים כיום ליצור בתוך דקות סקיצה מוזיקלית, עיבוד, קולות רקע ואפילו שיר שלם.

ההתפתחות המהירה הזאת מעוררת בתעשיית המוזיקה שילוב יוצא דופן של התלהבות וחשש. מצד אחד, הבינה המלאכותית מציעה ליוצרים יכולות שלא היו זמינות להם בעבר. מצד אחר, ככל שהטכנולוגיה משתפרת ומאפשרת לייצר מוזיקה בכמויות עצומות ובעלות נמוכה, מתחדדות שאלות הנוגעות לזכויות יוצרים, לפרנסת אמנים, לשקיפות כלפי הקהל ולמשמעותה של יצירה אנושית בעידן שבו גם מחשב יכול להלחין ולשיר.

לפי הנתונים שהוצגו בסרטון, שיעור משמעותי מהמוזיקה החדשה המתפרסמת כיום כבר מושפע בדרך כלשהי מכלי בינה מלאכותית. בסרטון נטען כי מדובר בכ 44 אחוז מהמוזיקה החדשה, וכי מדי יום מועלים לפלטפורמות השונות עשרות אלפי שירים שנוצרו במידה כזו או אחרת באמצעות מערכות אוטומטיות. נתונים מסוג זה ממחישים את קצב השינוי, גם אם הגבול בין מוזיקה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית לבין מוזיקה שרק נעזרה בה אינו תמיד ברור.

זו למעשה אחת הבעיות המרכזיות של הדיון. המונח "מוזיקה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית" יכול לתאר מצבים שונים לחלוטין. במקרה אחד אדם כותב, מלחין ומבצע שיר ומשתמש בתוכנה רק כדי לשפר את הצליל. במקרה אחר המערכת מייצרת עיבוד או קולות רקע. בקצה הרחוק יותר נמצאים שירים שבהם המילים, הלחן, העיבוד והקול נוצרים כמעט לחלוטין באמצעות מחשב.

מפיקים ואמנים רבים אינם מתנגדים לעצם השימוש בטכנולוגיה. מבחינתם מדובר בכלי עבודה נוסף. כפי שתוכנות עריכה דיגיטליות וסינתיסייזרים שינו בעבר את עבודת האולפן, גם מערכות בינה מלאכותית יכולות לקצר תהליכים ולאפשר לאמן לבחון במהירות רעיונות שונים.

מערכת כזאת יכולה, למשל, להציע בתוך זמן קצר כמה גרסאות של ליווי מוזיקלי, ליצור סקיצה ראשונית, לסייע בעיבוד או להפיק קולות רקע. במקום להשקיע שעות בניסיון טכני ראשוני, היוצר יכול להגיע במהירות לשלב שבו הוא מחליט מה מתאים ליצירה ומה אינו מתאים לה.

המחלוקת מתחילה כאשר הכלי הופך בהדרגה ליוצר עצמו.

ככל שניתן לייצר שירים שלמים באמצעות הוראות קצרות, גובר החשש מפני הצפה של שוק המוזיקה בתוכן שנוצר בכמויות עצומות. בניגוד לאמן אנושי, מערכת ממוחשבת אינה זקוקה לחודשים של כתיבה, חזרות והקלטות. היא מסוגלת לייצר גרסאות רבות בזמן קצר מאוד.

מבחינת תעשיית המוזיקה מדובר גם בשאלה כלכלית. כאשר כמות הולכת וגדלה של מוזיקה אוטומטית מתחרה על תשומת הלב ועל ההכנסות מסטרימינג, חלקם של יוצרים אנושיים עלול להצטמצם. לפי אחת ההערכות שהובאו בסרטון, השימוש הגובר בבינה מלאכותית עלול לפגוע בשנים הקרובות בחלק ניכר מהכנסותיהם של יוצרים ובעלי זכויות, כאשר הוזכר שיעור של כרבע מההכנסות עד שנת 2028.

אלא שהבעיה הכלכלית אינה מסתכמת בתחרות על מספר ההאזנות. אחת הסוגיות הרגישות ביותר היא השאלה על איזה חומר אומנו המערכות שמייצרות את המוזיקה החדשה. אם תוכנה למדה מתוך מאגר עצום של שירים קיימים, עולה השאלה האם היוצרים המקוריים היו צריכים להסכים לכך והאם הם זכאים לתשלום כאשר יצירותיהם משמשות לאימון המערכת.

הבעיה נעשית חריפה עוד יותר כאשר ניתן לחקות את קולו או את סגנונו של אמן מוכר. מבחינה טכנולוגית הולך ונעשה קל יותר ליצור ביצוע שנשמע כאילו זמר מסוים שר אותו, גם אם אותו זמר מעולם לא הקליט את השיר ולא נתן לכך את הסכמתו.

מציאות זו מעלה שאלות משפטיות שדיני זכויות היוצרים המסורתיים לא תוכננו להתמודד איתן. מי נחשב לבעל הזכויות בשיר שנוצר בעיקר בידי תוכנה? האם ניתן להגן משפטית על קולו המזוהה של זמר? ומה הדין כאשר מערכת יוצרת שיר הדומה מאוד לסגנון של אמן מסוים מבלי להעתיק יצירה אחת במדויק?

לצד הסוגיות המשפטיות קיימת גם שאלת השקיפות. כאשר המאזין אינו יודע כיצד נוצר השיר, קשה לו להחליט האם הדבר חשוב לו. בסרטון נטען כי רוב המאזינים מתקשים להבחין בין מוזיקה שנוצרה בידי בני אדם לבין מוזיקה שנוצרה או עובדה באמצעות בינה מלאכותית.

מכאן נובעת הדרישה הגוברת לסימון. אחת האפשרויות הנידונות בתעשייה היא לחייב או לעודד פלטפורמות לציין כאשר יצירה נוצרה במידה משמעותית באמצעות בינה מלאכותית. סימון כזה לא בהכרח ימנע את הפצתה, אך הוא יאפשר למאזין לדעת מה מקור היצירה ויקל על התמודדות עם התחזות, חיקוי קול ושאלות של זכויות יוצרים.

במדינות שונות כבר מתקיימים דיונים על חקיקה, כללים והסדרים חדשים שנועדו להתמודד עם התופעה. גם איגודי יוצרים וגופים העוסקים בזכויות יוצרים מבקשים לקבוע כללים ברורים יותר לגבי שימוש ביצירות קיימות לצורך אימון מערכות ולגבי הפצה מסחרית של תוצרים שנוצרו באמצעותן.

עם זאת, לצד הוויכוח המשפטי והכלכלי מסתתרת שאלה עמוקה יותר: האם מכונה יכולה באמת ליצור אמנות?

מבחינה טכנית, התוצאות הולכות ומשתפרות. מערכת ממוחשבת יכולה ליצור מנגינה נעימה, עיבוד מדויק וקול משכנע. היא יכולה ללמוד דפוסים מתוך כמויות אדירות של מוזיקה וליצור שילובים שנשמעים מקצועיים לחלוטין.

אלא שמבקרי השימוש המוגזם בטכנולוגיה טוענים כי יכולת טכנית אינה זהה ליצירה אנושית. מערכת בינה מלאכותית אינה חווה אהבה, אובדן, פחד, געגוע או תשוקה. היא מסוגלת לזהות כיצד בני אדם מבטאים רגשות במילים ובצלילים ולחקות את הדפוסים האלה, אך אין מאחוריהם חוויה אישית.

מכאן גם הטענה שמוזיקה שנוצרה באופן אוטומטי יכולה להיות מלוטשת מאוד ובכל זאת להישמע ריקה. לא משום שהצלילים אינם נכונים, אלא משום שהיצירה אינה נובעת מחוויה שהיוצר ביקש לבטא.

מנגד, ההבחנה אינה פשוטה כפי שנדמה. אם אדם משתמש בבינה מלאכותית כדי ליצור חומר ראשוני, בוחר מתוכו, משנה אותו, מוסיף מילים, מחליף את העיבוד ומחליט כיצד תיראה התוצאה הסופית, עדיין קיימת בתהליך בחירה אמנותית אנושית משמעותית. במובן זה הבינה המלאכותית אינה בהכרח מחליפה את האמן, אלא משנה את הכלים שבאמצעותם הוא עובד.

לכן השאלה המרכזית של השנים הקרובות כנראה לא תהיה האם תהיה בינה מלאכותית במוזיקה. היא כבר נמצאת שם. השאלה תהיה כמה שליטה יישאר בידי האדם, כיצד יוגנו היוצרים שעל עבודתם נשענת הטכנולוגיה, ועד כמה הציבור יוכל לדעת כיצד נוצרה המוזיקה שהוא שומע.

האתגר של תעשיית המוזיקה יהיה למצוא את הגבול בין ניצול היתרונות העצומים של הטכנולוגיה לבין הפיכתה למנגנון של ייצור המוני שמצמצם את מקומו של היוצר האנושי.

הבינה המלאכותית יכולה להלחין, לעבד, לחקות קול ולהפיק בתוך דקות תוצאה שבעבר חייבה אולפן שלם. אבל מוזיקה אינה רק תוצאה טכנית. היא גם הדרך שבה אדם מספר לאנשים אחרים משהו על עצמו ועל העולם.

ייתכן שבעתיד כבר לא יהיה טעם להבחין באופן מוחלט בין מוזיקה "אנושית" לבין מוזיקה "ממוחשבת", משום שרבות מהיצירות ישלבו בין השתיים. דווקא משום כך, השאלה החשובה תהיה מי מוביל את תהליך היצירה.

אם הבינה המלאכותית תישאר כלי שמרחיב את האפשרויות של המוזיקאי, היא עשויה לפתוח תקופה חדשה של יצירתיות. אם היא תהפוך לתחליף זול ליצירה אנושית, תעשיית המוזיקה עלולה לגלות שהצליחה לייצר יותר שירים מאי פעם, אבל איבדה בדרך חלק מהדבר שבגללו בני אדם רצו להקשיב למוזיקה מלכתחילה.

אם תרצה, אני יכול גם להפוך אותה לגרסה עיתונאית יותר בסגנון כתבת מגזין של "הארץ", "ידיעות אחרונות" או "גלובס", עם פתיח חד יותר ופחות ניסוח של סיכום טכנולוגי.

וכל אלו המקשקשים בכתבה שהם עובדים לצד הAI וכל החרטה הזה, חיים בסרט פשוט.Suno ודומיו יוצרים להיטים מטורפים בשניות, הרבה יותר טובים מהיצירות הבינוניות והמביכותשל היוצרים ה"אנושיים".

יוטיוב בחודשים האחרונים מלא ביצירות AI שזוכות למליוני צפיות, כאלו שנוצרותוך כמה שניות בידי הAI! תארו לכם כמה שעות האזנה הולכים אליהם לטובת זמרים מהעבר.

היוצרים המוזיקאים ואפילו הזמרים, הולך להיות נישה נחמדה מהעבר ותו לא.

עם הזמן תראה יצירות עוד יותר מורכבות ומדהימות

וגם בנוגע למוזיקה עברית ישנה, שמעתי כמה יצירות ב Suno פשוט מהממותסטייל הזמרים הכי טובים שלנו מהעבר. לצערי היוזר מחק אותם לפני כמה ימיםאז אין לי לינק לתת לך.