זבובי ענק, בקבוקי שתן ודלתות ששוקלות שבעה טון: מבט אל תוך מנהרות חיזבאללה

עודכן לאחרונה: 18.7.2026 / 10:27

מפקד הפלגה ההנדסית המיוחדת ס'-2, סא"ל ד', חושף בריאיון בלעדי לוואלה את הקרב שמתנהל עמוק מתחת לפני הקרקע. הפלגה, שבעבר התמחתה בסילוק פצצות, הפכה מאז 7 באוקטובר, בשל העומס במלחמה, למומחית באיתור, מיפוי והשמדה של מנהרות אסטרטגיות ברצועת עזה ובדרום לבנון. מה מחכה ללוחמים בתוך מנהרות חיזבאללה, מהו הרגע שאף אחד מהם לא ישכח, מי הוא הצוות הרגיש ביותר בפלגה ומה משימתו?המפקד מספר כיצד פינו דלתות הדף ששוקלות טונות, איך הוחדרו בלילה אחד עשרות משאיות עם חומרי נפץ למרחב שורץ מחבלים ורחפנים, מה מסתתר מאחורי רשת המנהרות שבנו האיראנים – ולמה הוא משוכנע שאסור לעצור את המבצע דווקא עכשיו."כשיש לך את רגע ה'אאוריקה', הרגע שבו אתה מוצא את המנהרה, רגע ההצלחה ופיצוח החידה – זה כמו כלה ביום חתונתה", חשף סא"ל ד'. "אני אומר לך, כשאני פגעתי בול במנהרה בעיירה מג'דל זון בדרום לבנון, אני צרחתי. כולנו צרחנו מאושר. חמישה ימים חיפשנו את המנהרה הזו", סיפר בגאווה סא"ל ד'.רגעים אחרי מתחיל השלב השני – והוא מורכב ומאתגר לא פחות: "זו היתה מנהרה משמעותית. מטורפת. איראנית. שלוש מטר גובה על שלוש וחצי מטר רוחב. זה לא מנהרות הכרמל אבל זו מנהרה רחבה ביחס לאחרות. נוחה. גם בהיבטים של נשימה והנגישות אליה", סיפר סא"ל ד', שמוגדר כאחד המפקדים המוכשרים של חיל ההנדסה ועתידו עוד לפניו.

הכניסה אל המנהרה לא מבוצעת דרך דלתה המקורית, כי יתכן והיא ממולכדת:או במקרים מסוימים פתחי המנהרה הותקפו על ידי חיל האוויר: "תחשוב שבמקרה הזה רצפת המנהרה בגובה מטר הייתה מלאה בפלדה כתוצאה מתקיפת חיל האוויר – יותר משנה לפני", הסביר. "חלק מהפלדה נפלה מהתקרה והקירות, ואנחנו היינו צריכים לפנות את הכול כדי להיכנס פנימה. אחר כך צריך להתמודד בהתקדמות בתוך המנהרה עם ארבע דלתות הדף שכל אחת מהן שוקלת חמישה ושבעה טון והן קורסות ועפות". "היינו צריכים לעבור למבצע של קילוף הדלתות הכבדות כדי לייצר נגישות לשאר החלקים של המנהרה. זו הגדולה של יהל"ם – מביאה פתרון לבעיות מבצעיות מורכבות", התגאה סא"ל ד'.מפקד פלגת ס'-2 לא הרחיב על האופן בו פינו מתוך המנהרה את דלתות ההדף הכבדות, אך ציין כי שולבו פתרונות שנרכשו במיוחד למבצע כולל ציוד מכני הנדסי קטן הרחק מגבול ישראל-לבנון ובעומק שטח האויב מתחת לפני האדמה. במנהרות אחרות, קטנות יותר, היו צריכים לוחמי היחידה לפעול בהליכה שפופה ובתנאים מורכבים יותר.

איזו תוכנית לתואר שני במנהל עסקים מציעה הכי הרבה קורסי בחירה?

בשיתוף הקריה האקדמית אונו

ככל שהלוחמים מתקדמים ומטהרים את המנהרות, מתחיל השלב שאותו אף אחד לא ישכח ומהווה את המעבר החד מהשמחה לנקודה הנמוכה ביותר במבצע: "כשאתה סורק את המנהרה אתה רואה מזון ומים, ואחר כך בקבוקי שתן. שקיות שבהן המחבלים עשו את כל הצרכים שלהם, אוכל מקולקל ופג תוקף. אתה יכול לדמיין שזה כמו להיכנס לקבר עם ערמות של זבובי ענק וריח הזוי – אתה יכול להתחרפן, תיאר סא"ל ד'. "אחרי שהתוואים זוכו ממחבלים ומטענים כל הלוחמים נכנסים בשלב הזה עם מיגון על הפנים וחליפות לבנות, כי יש במנהרות הללו כל מיני דברים שיכולים לפגוע בעור ובנשימה". מעבר לדרמה שמתרחשת בבטן האדמה, מעל פני הקרקע נפרסת רשת ביטחון המבצעית הרגישה ביותר במבצע: צוות חילוץ והצלה מיוחד של יהל"ם, שממתין לאורך כל המבצע לכל תרחיש של הסתבכות או צורך בפינוי מיידי מעומק המנהרה."אני מאשר באופן אישי את ההכנות ודרכי הפעולה של הצוות המיוחד לחילוץ", סיפר סא"ל ד'. "הצוות מתמחה בין היתר לא רק בלוחמת תת קרקע אלא גם באמצעי טיפוס, גלישה וחילוץ. עם חבלים מיוחדים וכננות. הלוחמים ביהל"ם יודעים להשתמד בחבלה, לסלק פצצות, להפעיל רובוטים, רחפנים – אלא גם לחשב מתמטית משקל של לוחם ומה צריך לעשות בהתאם כדי לחלץ אותו. זה ממש לא להניף אצבע ולראות לאן מנשבת הרוח. זו אחריות כבדה. לראות בעיניים את תרגולת החילוץ מהמנהרה זה מטורף", הסביר המפקד.

אחרי המיפוי והטיהור מגיע רגע השיא של המבצע: השמדת המנהרה. השלב הזה כולל בתוכו אתגר הנדסי ומבצעי אדיר. שינוע מאות טונות של חומרי נפץ אל עומק השטח, בזמן שהלוחמים חשופים לאיומי נ"ט, רחפנים ועיניים בוחנות של מחבלי חיזבאללה במרחב. "תדמיין שבאחד הלילות נכנסו מישראל 140 משאיות עם 84 טון חומר מיוחד, ואותו פורקים שוב בלילה אחד 50 חיילים. בהתחלה חשבו שזה ייקח ארבעה ימים. אבל הלוחמים עשו את זה בריצה ובנחישות. רצים מקצה המשאית לקצה המנהרה – לילה שלם. מוטיבציה אדירה. אני מתרגש לספר על זה. זה נותן הרבה רוח. הלוחם יודע מהו משמיד. הוא יודע מה עשו מחבלים באמצעות המנהרה הזו ולמה צריך להשמיד אותה", חידד סא"ל ד'. במלחמה הזו, לוחמי פלגת ס'-2 כבר אינם רק יחידה הנדסית. הם הפכו למעבדה חיה של לחימה תת-קרקעית. עם שפת קוד משלהם ומוקדי ידע שמתמחים במיפוי רשתות מנהור סבוכות, וכיום הם מובילים את התפיסה המבצעית של מערכת הביטחון כולה בממד התת-קרקעי. "אנחנו כבר מזמן לא מסתכלים על המנהרות של חיזבאללה כרכיב הנדסי בודד, אלא כמערכת של 'נכסים'. קח למשל את המנהרה במגד'ל זון . מדובר בתוואי באורך 538 מטרים שהושמד. זה היה נכס אסטרטגי שאחסן אמצעי לחימה וכלל סדנה להרכבת כטב"מים של היחידה האווירית 127 בחיזבאללה. זו האסטרטגיה שלהם: בידול בין הנכסים התת-קרקעי".

לדברי סא"ל ד', רשת המנהור של חיזבאללה רחבה ומגוונת: "יש מנהרות שנחפרו בהרים לאורך קילומטרים. חלקן משמשות כחמ"לים המרכזים את המצלמות שפוזרו מעל הקרקע מהן מנהל חיזבאללה את הלחימה נגדנו. אחרות משמשות כנקודות שיגור מהירות, ואחרות מיועדות לתצפית". המשותף לכולן, הוא מדגיש, הוא הפיכתן למרחבים תת-קרקעיים לשהייה ממושכת: "כולן בנויות כאתרי שהייה ארוכה עם מיטות, מזרנים ואספקת מזון שחלקן יספיק לחודשים. מתמרים ועד קופסאות שימורים. יש שם כמעט הכול: גלוני מים, תשתיות חשמל, גנרטורים ואפילו פנלים סולאריים. בתוך העולם הזה נמצאים הנכסים הערכיים ביותר שלהם. אנחנו יודעים בדיוק מה הם ואיפה הם ממוקמים. חלקם נמצאים בגובה ששולט על היישובים שלנו", הסביר מפקד הפלגה. "חיזבאללה הגיב לפעילות שלנו בזמן אמת", הבהיר. "ראינו מנהרות שעברו הסבה מתפקוד אחד לאחר, כי לקחנו להם מנהרות והשמדנו אותן או פתחים חדשים שהם חפרו במקום אלו שחיל האוויר חסם בתקיפות. הם מנהלים לחימה תת-קרקעית. המנהרות הן לא סתם בונקרים, הן נקודות שיגור לרקטות, טילי נ"ט, רחפנים וכטב"מים. לכן, לרוב המנהרות שאיתרנו יש כמה פתחים, כשלכל אחד תפקיד מבצעי שונה", הסביר הסא"ל. "חיזבאללה גם מיהר לרוקן מנהרות מאמצעי לחימה ברגע שהבינו שאנחנו בדרך אליה. באחת המנהרות איתרנו שמונה טון מטעני חבלה וחמישים כטב"מים. מדובר בגריעת יכולת אבל לצורכי מחקר".

באשר למבנה הרשת, מסביר סא"ל ד, כי היא לא רציפה כפי שניתן היה לחשוב בראשית התמרון הקרקעי: "המנהרות כיום מקוטעות. אני מאמין שבתפיסת העולם שלהם, הם היו שואפים לחבר הכול כדי לאפשר תנועה רציפה מקצה לקצה, אבל יש לקיטוע הזה היגיון מבצעי – ברגע שמצאנו תוואי אחד, זה לא מבטיח שחשפנו את השני. למרות היתרון הזה מבחינתם, אני משוכנע שהשאיפה האסטרטגית שלהם היא לייצר רשת אחת גדולה ושלמה. חסינה מבחינתם לתקיפות מהאוויר". עוד סיפר מפקד הפלגה, כי מהנדסי חיזבאללה ואיראן השקיעו בתכנון ובמעשה כדי להסתיר את מיקומי המנהרה והפתחים שלה. "מבחינתנו כל מנהרה כזו, כל נכס, הוא מרחב לחימה לכל דבר שמאפשר להם לתקוף את היישובים שלנו או לתצפת ולתקוף את צירי הכניסה מישראל ללבנון או העלייה לרכסים בלבנון. הם דאגו לבנות את זה בהיגיון באופן ששולט אל האזור. עכשיו אנחנו כאן. לכן, אני חושב שאנחנו מאוד מאוד קרובים לפגוע בחיזבאללה בצורה קשה מאוד, כי אנחנו ממש יושבים על מרכז העצבים שלו, וכשנשלים את המשימה הזאת זה יהיה לא מכה בכנף – זו תהיה פגיעה משמעותית בקרוב מאוד", הבהיר. הדרך לפירוק תשתיות הטרור של חיזבאללה עוברת דרך ניסיון מצטבר של עשרות שנים. "כל מנהרה זו חידה. והיכולת שלנו לאתר אותה כוללת הרבה שכבות של מידע. לפעמים רק מצביעים על המרחב ואנחנו צריכים לחפש ולמצוא. לפעמים אנחנו ממש מסיירים בשטח עם רחפנים ולפעמים רגליים על הקרקע. יש רגעים שאנחנו מצליבים הרבה פרטים כמו היסטוריה גזרתית, הסתובבות של פעילים, פרט חריג, זו ממש עבודת נמלים. היום הכלים שלנו מתקדמים מאוד. כמפקד צוות לפני עשור היתה לי רק מפה ושקפים. היום אנחנו מקבלים כלים שאין לגדוד רגיל ומתבססים על יכולת של אוגדות". השמדת המנהרות אינה מסתכמת בפיצוצים נקודתיים. היא חלק ממאמץ אסטרטגי של צה"ל שכולל את נטרול היתרון התת-קרקעי שבנו האיראנים וחיזבאללה מאז 2006. ההישג המצרפי שנצבר עד כה מבהיר כי עבור חיזבאללה הן הפכו בתוך חודשים ספורים למלכודות מוות. "אני חושב שפגענו בו אנושות. השמדנו לו שלוחות שלמות. אנחנו יושבים על כמה נכסים מאוד חשובים שלו. היותר משמעותיים. אנחנו מגרזנים אותו, ואני רק כולי תקווה שיאפשרו לנו לדחוף קדימה – הכי קדימה". "אנחנו במומנט מטורף. על הקצה של כל מיני דברים. אל תעצרו אותנו. תנו לנו לאכול את כל הדבר הזה שהם בנו שם. ההישג האמיתי יקבע בסוף. רק הוא ייקבע אם אנחנו נוריד להם את השאלטרים ועבור הלוחמים שלי? אני רוצה שיזכרו את הנחישות של היחידה. זה שאנחנו פועלים בכל מיני מקומות. באלף מאמצים. אם יכולתי לספר לך בכמה מקומות הייתי בתקופה הזאת, נקרא לזה בכל הגלובוס, מקומות שדרכתי בהם. תראה איזו השפעה יש ליחידה", חתם.