זהבה שאול ז"ל: פרידה מאמא לביאה
אני כואב לצד משפחת שאול האצילית את לכתה של זהבה, הלביאה החד-פעמית שהייתה, שבדרכה הצנועה, בעיניה החודרות כחול ועמוק, ידעה לדרוש ולבקש לפעמים יותר ממה שיכולנו. המעגל נסגר, ודומני כי הציפייה של זהבה עכשיו היא שנהיה מאוחדים ונחזור לישראליות הטובה והמיטיבה שכל כך ראויה לעם הזה וללוחמיו
הכתבה מספידה את זהבה שאול ז"ל, אמו של לוחם גולני סמ"ר אורון שאול ז"ל שנהרג בקרב בשג'אעיה במבצע צוק איתן ב-2014 וגופתו נחטפה על ידי חמאס. הכותב, ששימש כראש מחלקת שבויים ונעדרים באמ"ן, מתאר את הקשר האישי עם זהבה ואת מאמצי ההשבה של אורון, שהיו מורכבים בשל העובדה שחמאס החזיק באורון כסוד ביטחוני, הנגישות המודיעינית הנמוכה לעזה, והסטגנציה במשא ומתן. הוא מציין כי "הסיכוי להבקעה נמוך למדי" וכי תפיסת ה"כניעה באמצעות הפעלת לחץ" מול חמאס הייתה שגויה, וכי כישלון סינוואר בשחרור אסירים במו"מ היה זרז למתקפת 7 באוקטובר. הכותב מציין כי כניסת צה"ל לעזה בעקבות הטבח שינתה את יכולות המודיעין ואפשרה פריצת דרך בעניינו של אורון. הוא מביע כאב על לכתה של זהבה, "הלביאה החד-פעמית שהייתה", ומקווה לאחדות בעם.
התקציר וההקשר בעמוד זה נכתבו במערכת דין אונליין על בסיס הכתבה במקור; ציטוטים, אם ישנם, מובאים מהמקור. הכתבה המלאה וכל הזכויות עליה שמורות למקור. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.