זה מה שיש – שב איתנו כאן

המאמר דן באתגרים העומדים בפני מפלגות הימין-מרכז הקטנות בישראל, במיוחד סביב סוגיית השותפות עם מפלגות ערביות והצורך בבניית רוב ציוני רחב. על רקע המלחמה והתנהלות הממשלה, עולה השאלה האם מפלגות אלו יסכימו לשבת עם רע"מ ומנסור עבאס, בניגוד לעמדת הליכוד הפוסלת זאת. הכותבת מדגישה את ההבדל בין הישענות על מפלגות לא-ציוניות לבין ממשלה עם רוב ציוני הכוללת שותפים מקרב קבוצות המיעוט, וטוענת כי זהו אינטרס ציוני להגדיל את הבסיס הציוני ולהפוך אותו לאטרקטיבי גם לקבוצות מיעוט.

הכתבה מציינת את המהלך המרגש של ריצה משותפת אפשרית בין מנסור עבאס ליואב סגלוביץ', שכן סגלוביץ' נחשב לדמות ציונית-ממלכתית ועבאס מוכן לפעול נגד הזרם למען עיצוב מפה פוליטית חדשה עם גבולות ברורים. הכותבת מדגישה כי "פסילה קטגורית של מפלגות ערביות פוגעת ביכולת הבסיסית לנהל מדינה עם קבוצת מיעוט כל כך גדולה בתוכה" וכי יש לאפשר שותפות פוליטית למרות פערי נרטיב היסטורי. היא קוראת למפלגות הציוניות להבין את גודל השעה מול אזרחי ישראל הערבים ולנצל את הבחירות הקרובות ליצירת אופק חדש, תוך התייחסות להזנחה הפושעת של החברה הערבית והשפעותיה השליליות.