"זורקים אותנו לרחוב": נכה, מתמודד נפש ואימא לילדים ישארו ללא בית

דיירי דיור ציבורי מרחבי הארץ מדווחים על צווי פינוי שהחלו להישלח אליהם לבתים בחודשים האחרונים, אחרי הקפאה של חמש שנים. ל'דבר' הגיעו ארבעה סיפורים, מקרי רווחה מובהקים, שלמרות ההבטחות – הולכים להתפנות בקרוב מביתם.

"יש לי בן חייל ועוד שני ילדים קטנים, בני 11 ו-12. אין לי לאן ללכת", אומרת ל'דבר' מורן עמרם (40), המתגוררת עם משפחתה בדירת דיור ציבורי בבית שמש, שבה גרו סבתה ואימה עד מותן. לאחר שגרה בה רוב חייה, ועקב מצבה הכלכלי הקשה, ניסתה לקבל עליה זכאות, אך סורבה בטענה שלא יכולה להיות דיירת ממשיכה לדיירת ממשיכה (כפי שהייתה אימה). ביום שני ההוצאה לפועל צפויה לפנות אותה, אף שהמדינה מכירה במצבה הקשה. "לאחר מאבקים ממושכים דחו לי את הפינוי בחודשיים כדי שאסתדר ואשכור דירה, אבל לא הסתדרתי. אין לי צ'קים, אף אחד לא רוצה להשכיר לי. אני הולכת לרחוב".

אסף פריינטה (44), מתמודד נפש מטבעון, מגדל לבד את בנו בדירה שאימו התגוררה בה והוא טיפל בה במשך שנים עד מותה. זמן קצר לאחר מותה קיבל מעמידר מכתב שלפיו הוא שוהה בדירה שלא כדין, ולמרות בקשות חוזרות להכרה בזכויותיו, על כלל בעיותיו הנפשיות – עמידר דחתה אותו, והוא צפוי להיות מפונה מדירתו בשבוע הבא. "אם לוקחים לי את הדירה הזאת, לוקחים גם לילד שלי את הבית", אומר פריינטה. "אני עם בעיות נפשיות. בקושי מתפקד. מה הם רוצים שבן אדם יעשה? אם לוקחים לי את הבית, אני לא אשרוד".

שחר לוי, 50, נשוי ואב לשלושה. מתמודד עם סוכרת ולקות ראייה קשה, וחי מקצבת נכות שחלק גדול ממנה הולך לתרופות. 12 שנה הוא נאבק על זכאותו להמשיך לגור בדירה שבה גרה אימו עד מותה. אף שקיבל כבר זכאות, היא נשללה ממנו לאחר העלאה זמנית במשכורת של אישתו, וכעת הוא צפוי להיות מפונה מביתו בנובמבר. "זה אבסורד. רק במצב שלא יהיו לנו הכנסות נהיה זכאים לדירה. המדינה יודעת את מצבי, והוכחתי שלא אצליח להחזיק דירה עם קצבאות ושכר נמוך".

אבישג פראוי (47), שגרה בדירה בחולון עם שניים מילדיה הקטינים, אמורה להיות מפונה

בעוד שבועיים. היא דיירת ממשיכה בדירה של סבתה, שגרה בה רוב חייה. סבתה קיבלה את הדירה מהמדינה לאחר שניצלה מהטבח בקריית שמונה ב-1973. פראוי מפרנסת יחידה שאינה מקבלת מזונות, בקשיים כלכליים כבדים ומתקשה למצוא דירה בשוק השכירות. לטענתה, ביקשה כמה פעמים מהמשרד ואף פנתה לשר השיכון חיים כץ שיבחן את המקרה שלה, בטענה נעשה לה עוול משפטי בבדיקת הזכויות שלה. "הגעתי למצב שאני בבית חולים בגלל הלחץ הנפשי. אני באמת מנסה לגדל את שני הילדים שלי ולהישאר עם הראש מעל המים. מה אני מבקשת? איזושהי אופציה חלופית, משהו. הם רוצים לפנות אותי לאן? לרחוב? אני יכולה לחיות ברחוב עם שני ילדים?"

הפינויים הצפויים של השלושה, ועוד עשרות רבות, התחדשו בחודשים האחרונים עם מה שנראה כמו סיום תקופת הקפאת הפינויים שהחלה בנובמבר 2021. שר השיכון דאז, זאב אלקין, החליט על הקפאתם של כ-1,000 פינויים לטובת בחינה מחדש של המקרים בוועדה מיוחדת שתכלול נציגות של משרדי השיכון והרווחה והחברות המשכנות. "ביחד נקיים חשיבה משותפת על מדיניות משותפת", אמר אלקין. "עד שנחשוב – לא נפנה בכפייה".

לטענת ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן), שכיהן בזמנו כיו"ר ועדת הכלכלה שפעלה לשינוי מדיניות הפינויים, עד כניסתה של הממשלה האחרונה לתפקיד, הוועדה הספיקה לבדוק מאות מקרים ולתמוך במקרים שבהם ניכר שנדרשת התערבות רווחתית ומיצוי זכויות. "לצערי, מרגע שגולדקנופף נכנס למשרד, ההסכמות על אופן מימוש הפינויים הופרו", אומר ביטון ל'דבר'. לדבריו, ההישג המרכזי בהקמת הוועדה היה הסכמה מצד כל הגורמים על מודל משולב של משרדי הרווחה והשיכון שילווה את המשפחה, גם אם תפונה. "בכל מהלך של פינוי יהיה מעורב נציג של משרד הרווחה, שיבחן את המקרה וימליץ למשרד השיכון אם נכון לבצע את הפינוי: להביא בחשבון גם את מצבו הנפשי והרווחתי של הדייר. אבל כל זה נפל כי לא קם מנהיג במשרד שיגיד: 'זו עמדת השר, כך אני רוצה שתעבדו'".

משיחות של 'דבר' עם פעילים ואנשי רווחה שעקבו אחר הוועדה, הם אינם יודעים מה עלה בגורל עבודתה בשנים האחרונות ולא ברור אם המקרים של לוי, פריינטה ועמרם נבדקו, ואם כן, מדוע לא קיבלו מענה ראוי למצבם. "משרד השיכון ועמידר רומסים את דיירי הדיור הציבורי עם צווי פינוי שמתקבלים ברובם בלי שלדיירים יש אפילו אפשרות הוגנת להתגונן", אומר דני גיגי, מנכ"ל פורום דיור ציבורי. "רוב ההחלטות לזרוק אנשים מהבתים שבהם חיו לפעמים כל חייהם מתקבלות במעמד צד אחד, כשמשרד השיכון ועמידר מפעילים מערכת משומנת של עורכי דין בשכר שדורסים את זכויות הדיירים".

משרד השיכון: "הוועדה שאליה מתייחסת פנייתך עסקה בתעדוף הטיפול במקרים, ואינה מוסמכת לעכב או למנוע הליכי פינוי. הליכי הפינוי מתבצעים בהתאם לכללים, להחלטות הגורמים המוסמכים ולסדרי העדיפויות שנקבעו במסגרת עבודת הוועדה, תוך בחינת כל מקרה בהתאם לנסיבותיו. מטעמי שמירה על צנעת הפרט, משרד הבינוי והשיכון אינו מתייחס למקרים פרטניים או לנסיבותיהם האישיות של פונים".

ח"כ יצחק גולדקנופף (יהדות התורה) לא הגיב לדברים עד מועד פרסום הכתבה.