חביבה ושדי לא ידעה שהקשיש הסיעודי שבו טיפלה רצח בעבר 3 בני אדם. עד שהיה מאוחר מדי. כעת תביעה נגד בטל"א וחברת הסעוד.

בחר פורום
———
סקופים
הזעקה
פוליטיקה
ביקורת תקשורת
מסמכים
הקפה
משפטים
בית המדרש
עיתונות זרה
מודיעין

"לא הגיוני שהיא נשלחה לעבוד אצל רוצח", אומרת דפנה כהן, ונזכרת שוב ברגעי האימה שבשיאם שוחחה עם שמעון גוטמן שבו טיפלה אחותה חביבה ושדי, ובו היא נאלצת כעת להיתקל שוב ושוב בביהמ"ש כשהוא זחוח והיא בסערת רגשות. כעת, בתביעה תקדימית נגד ביטוח לאומי וחברת הסיעוד, המשפחה נלחמת לחולל שינוישירה קדרי-עובדיה

התשובה הקצרה היא שהנוהג הישן נשבר בשנת 1993, עם כניסת עזר ויצמן לתפקיד נשיא המדינה. בשנת 2001 הוחלף הנוהג במנגנון חוקי מסודר ומחמיר יותר.

משנות החמישים ועד 1993 נהגו נשיאי המדינה לקצוב בדרך כלל מאסר עולם על רצח לתקופה של 24 שנים. לעיתים נקצבו 25 שנים או תקופות אחרות, ולכן נוצרה בציבור האמירה שמאסר עולם הוא למעשה 25 שנה.

לאחר הקציבה היה האסיר רשאי לבקש שחרור לאחר ריצוי שני שלישים:

1. קציבה ל 24 שנים אפשרה בקשת שחרור לאחר 16 שנים.

2. קציבה ל 25 שנים אפשרה בקשה לאחר 16 שנים ושמונה חודשים, כלומר בערך 17 שנה.

גם אז השחרור לא היה זכות אוטומטית. תחילה הנשיא היה צריך לקצוב את העונש, ולאחר מכן ועדת שחרורים הייתה צריכה לאשר את השחרור. אבל בפועל שני השלבים נעשו בתדירות גבוהה מספיק כדי ליצור תחושה שמדובר במסלול כמעט קבוע.

הנשיא עזר ויצמן התנגד לתפיסה שמאסר עולם הוא רק שם אחר ל 24 שנות מאסר. הוא הפסיק את הקציבה השגרתית והחליט לבחון כל מקרה בנפרד, לעיתים לקצוב לתקופה ארוכה יותר ולעיתים לא לקצוב כלל.

בשנת 2002 דחה בג״ץ את טענתו של אסיר שלפיה הנוהג הוותיק מחייב גם את הנשיאים הבאים. בית המשפט קבע שגם אם התקיים מנהג לקצוב ל 24 שנים, אין בכוחו להגביל את שיקול דעתו החוקתי של הנשיא. (https://www.president.gov.il/clemency/)

ההסדר שנחקק בשנת 2001

חוק שחרור על תנאי ממאסר הקים ועדת שחרורים מיוחדת שתבחן בקשות לקציבת מאסרי עולם ותמליץ לנשיא.

ההתנהלות הרגילה כיום היא:

1. מאסר עולם הוא באמת מאסר בלתי קצוב. כל עוד הנשיא לא קצב אותו, הוא עשוי להימשך עד סוף חיי האסיר.

2. אסיר המרצה מאסר עולם אחד יכול לפנות לוועדה לאחר שבע שנות מאסר. הוועדה אינה רשאית להמליץ על תקופה קצרה מ 30 שנה.

3. מי שמרצה כמה מאסרי עולם מצטברים יכול לפנות רק לאחר 15 שנים. בפועל הקציבה עשויה להיות ארוכה בהרבה מ 30 שנה.

4. אם הוועדה אינה ממליצה לקצוב את העונש, היא חוזרת לדון בעניינו בדרך כלל אחת לשנתיים.

5. הנשיא הוא שמחליט אם לקבל את ההמלצה ולקצוב את העונש. (https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%A9%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%A2%D7%9C-%D7%AA%D7%A0%D7%90%D7%99_%D7%9E%D7%9E%D7%90%D7%A1%D7%A8)

ומה קורה לאחר הקציבה

לאחר שהנשיא קצב את העונש, האסיר יכול לבקש שחרור על תנאי לאחר שריצה שני שלישים מהתקופה שנקצבה.

לכן, אם העונש נקצב ל 30 שנה, נקודת הזמן המוקדמת ביותר להגשת בקשת שחרור היא לאחר 20 שנה. זו רק זכאות לבקש דיון, לא זכות להשתחרר.

ועדת השחרורים המיוחדת בוחנת מסוכנות, תהליך שיקום, התנהגות בכלא, קבלת אחריות, הבנת חומרת המעשה, חוות דעת מקצועיות, מידע משטרתי, תשלום פיצויים ותוכנית השיקום לאחר השחרור. גם עמדת משפחת הנרצח מובאת בפני הגורמים המחליטים. התנהגות טובה היא אפוא תנאי חשוב, אך בהחלט אינה מספיקה לבדה. (https://www.gov.il/BlobFolder/reports/annual-reports-pardons/he/pardons-2024.pdf)

מקרים חמורים במיוחד

מאז תיקון החוק בשנת 2014, כאשר בית המשפט קובע שהרצח בוצע בנסיבות חריגות בחומרתן, הוועדה אינה יכולה לדון בהמלצה לפני שחלפו 15 שנים, ואינה יכולה להמליץ על פחות מ 40 שנות מאסר. במקרה כזה נקודת הזמן המוקדמת ביותר לבקשת שחרור לאחר שני שלישים היא 26 שנים ושמונה חודשים.

לגבי רצח או ניסיון רצח שנקבעו כמעשה טרור, החוק משנת 2019 מונע שחרור על תנאי מיתרת המאסר. קיימים גם הסדרים מיוחדים בנוגע לרצח ראש ממשלה ממניע פוליטי.

עד כמה הקציבה אוטומטית כיום

הנתונים מלמדים שהיא רחוקה מאוד מכך. בשנת 2024 הועברו לנשיא 51 חוות דעת בעניין קציבת מאסר עולם. רק שמונה היו חיוביות ו 43 היו שליליות. באותה שנה טיפלה מחלקת החנינות ב 89 בקשות לקציבה במסגרת 12 ישיבות ועדה. בשנת 2025 ניתנו שמונה החלטות נשיאותיות חיוביות בעניין קציבת מאסר עולם. (https://www.president.gov.il/wp-content/uploads/2026/01/%D7%90%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%95-%D7%9C%D7%A9%D7%A2%D7%94-14-%D7%9E%D7%A6%D7%92%D7%AA-%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-2025-1.pdf)

החשוד כבר ריצה מאסר בעבר, לאחר שהורשע ברצח של שלושה בני אדם בעקבות פיצוץ של חבילת נפץ שמלכד בסניף הדואר בגבעתיים בשנת 1980.

החשוד שנעצר הובא לחקירה בתחנת המשטרה, שממשיכה לבחון את נסיבות המקרה. שכנים בבניין סיפרו לכאן חדשות כי "מדובר בבן אדם שקט ותמהוני". אחד מהם סיפר: "ראיתי שוטרים בכניסה לבניין ושאלתי מה הם מחפשים. הם אמרו שבאו בשביל נעדרת והם לא ידעו אם הוא (החשוד) בבית. עליתי לבית שלו, דפקתי בדלת והוא פתח. הוא אמר שמחפשים את המטפלת שלו אבל לא אמר שהוא עשה משהו".ושדי נעדרה מאז יום שני בבוקר ולפי הודעת המשטרה, שביקשה עזרה בחיפושים, היא נראתה לאחרונה באזור 8:20 בבוקר ברחוב איסלנד בקרית מנחם בירושלים. לבסוף היא נמצאה בבית המטפל שלה אתמול בערב – ברחוב איסלנד.

לפי מה שסיפר אחד השכנים לכאן חדשות, השוטרים הגיעו כבר בבוקר ולקחו את החשוד לחקירה – אך רק בצהריים, כשחזרו שוב, עלו לדירות ושעה לפחות אחרי זה מצאו את גופתה בביתו.