חקיקה קשה אבל הכרחית
זה אמור היה להיות ברור שנאשם בפלילים לא יוכל להרכיב ממשלה, אבל בהיעדר הסכמה על רבים מכללי המשחק הפוליטי, "חוק הנאשם" יהיה לכל הפחות מסר של תיקון לציבור ואפקט מצנן להנהגה
המאמר דן בצורך בחקיקה שתמנע מנאשמים בפלילים לכהן כראש ממשלה או שרים בישראל, נוכח היעדר מסורת אתית שלטונית והתערבות בג"ץ בנושא. בעוד שבמדינות דמוקרטיות אחרות התפטרות במקרים כאלה היא מובנת מאליה, בישראל סוגיות אתיות נשחקות והופכות לנושאים לדיון משפטי בלבד. בג"ץ, שהתמודד בעבר עם סוגיית דרעי-פנחסי, קבע כי "אין זה סביר ששר שנגדו הוגש כתב אישום בעבירות שיש עימן קלון ימשיך בכהונתו".
למרות זאת, בהחלטת "11:0" בעניין בנימין נתניהו, בג"ץ נמנע מלהתערב בזכות לבחור ולהיבחר, וקרא ב-2020 "להסדיר לעתיד לבוא בחקיקה מתאימה את הסוגיה הנוגעת להטלת מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת הנאשם בעבירות חמורות שיש עימן קלון". ציפייה זו לריסון לא התממשה, ובמקום זאת התרחשה "התקפה רבת חזיתות על שלטון החוק ועל הדמוקרטיה".
לכן, מוצע לחוקק את "חוק הנאשם" לצד ביטול חוקי המהפכה המשפטית, למרות הקושי שבחקיקה כזו והאתגרים בגיבוש סעיפיו, כגון באיזה שלב משפטי ובאילו עבירות יחול החוק, ומי יקבע זאת. המאמר מדגיש כי "הניסיון בן ארבע השנים האחרונות של ראש ממשלה בכלל ונתניהו בפרט המנהל משפט במקביל, היה נורא", ומציין כי חקיקה זו תהווה "מסר של תיקון לציבור וסוג של סמל לשינוי ואפקט מצנן להנהגה".
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.