טיוח חוקתי
החוק שמונע מאדם שהוגש נגדו כתב אישום לכהן כראש ממשלה אינו אלא כיסוי זמני. רק מנגנון מאוזן, שיבטיח חסינות מפני טענות רדיפה, יחזק את יסודות המשטר
המאמר דן בהצעות החוזרות ונשנות לחוקק את "חוק הנאשם" בישראל, שימנע מנאשם בפלילים לכהן כראש ממשלה, ומציג את הדילמה הדמוקרטית והחוקתית הכרוכה בכך. מצד אחד, חסימת מועמד פוגעת בזכות הציבור לבחור ומרסקת את חזקת החפות, ומעניקה כוח רב מדי ליועץ המשפטי לממשלה. מצד שני, השארת המצב הקיים עלולה לשחוק את אמון הציבור במוסדות השלטון עקב ניגוד עניינים מובנה כאשר נאשם מנהל את המדינה.
דמוקרטיה אינה רק שרטוט הנדסי קר המבוסס על ספירת פתקי הצבעה. היא מחזיקה מעמד בזכות המלט הבלתי נראה של אמון הציבור ביושרת מוסדותיה.
המאמר מציע פתרון מאזן: הקמת מועצה ציבורית, שתורכב מנשיא המדינה, משפטנים בכירים בדימוס ואישי ציבור, שתקבל את ההחלטה על הפעלת החוק לאחר שימוע חסוי של התשתית הראייתית. מודל זה, בדומה למנגנונים קיימים בדמוקרטיות אחרות כמו ארה"ב וצרפת, נועד להעניק לגיטימציה דמוקרטית למהלך הפלילי ולמנוע טענות לרדיפה פוליטית, ובכך לחזק את יסודות המשטר ולשמור על יציבותו.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.