יותר מס על אופציות, פחות על שכר: התוכנית שרוקמים ברשות המסים להייטק

צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן בימים אלה שינויים משמעותיים במיסוי עובדי ההייטק, לקראת תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנת 2027. בין החלופות שנבחנות: הגדלת המס על אופציות לעובדים, לצד הפחתת המס על השכר. את עבודת המטה מוביל "צוות השלושה", המורכב ממנהל רשות המסים שי אהרונוביץ', הממונה על התקציבים מהרן פרוזנפר והכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון.

● לידיעת מפוטרי ההייטק: הטיפים שיאפשרו לכם למקסם רווח מהאופציות שקיבלתם ● הרווחים קפצו, ועובדי הבורסה קיבלו אופציות בשווי של כמעט 12 מיליון שקל

ברקע עומד הצורך בהגדלת הכנסות המדינה. אמנם ההכנסות ממסים גדלות מעבר לתחזיות, אך ההוצאות הביטחוניות ממשיכות להגדיל את יחס החוב־תוצר. למרות ההכרזות האופטימיות והגירעון הנמוך יחסית במחצית הראשונה של השנה, באוצר עדיין מקווים לעמוד ביעד הגירעון שנקבע בתקציב – 4.9% מהתוצר. זאת, משום שהרבעון הראשון של השנה התנהל תחת תקציב המשכי, ולמערכת הממשלתית לוקח זמן להוציא את התקציב לפועל. ההערכה היא שבמחצית השנייה של השנה ההוצאות יגדלו משמעותית.

מנגד, הגזירות הכלכליות שהושתו על הציבור בשנים האחרונות ומאז פרוץ המלחמה היו קשות: מהקפאת מדרגות מס הכנסה ועד העלאת דמי הביטוח הלאומי. לכן, דרך האמצע שאליה מכוונים באוצר היא לנסות להקל במס על האדם העובד לצד חיפוש אחר מקורות חדשים לגביית מסים.

function addEventClick(elem, did) { var time = new Date(); var id = $(elem).attr('id'); dataLayer.push({ 'event': 'user click', 'eventInfo': { 'did': did, 'user_ID': user_id, 'promoID': id, 'time stamp': time } }); }לא רק ההייטק על הכוונת: התוכניות הנוספות שנבחנות להגדלת ההכנסות
בניסיון להגדיל את הכנסות המדינה, ברשות ובמשרד האוצר בוחנים בחודשים האחרונים צעדים נוספים. בין השאר, נבחנת הקטנת ההפרשות לפנסיה, כשבכירים במשרד האוצר מקדמים מהלך כזה. צעד זה יוביל לצמצום הטבות המס שניתנות כיום לחיסכון הפנסיוני.במקביל, צוות אחר סבור שיש לבצע שינוי ברפורמת "חשבונית ישראל", כך שכל חשבונית תידרש לקבל הקצאה מרשות המסים כחלק מהמאבק בהון השחור והרחבת בסיס המס.
בתוך כך, ברשות המסים בוחנים גם את רפורמת הרווחים הכלואים, במטרה להקל על השקעות בנדל"ן למשרדים. עבודה נוספת שנעשית נוגעת לרפורמת הארביטראז' שהציג האוצר לאחרונה, שמטרתה ליישר את מגרש המשחקים בין מכשירי החיסכון השונים.
לרוב, ממשלה חדשה נוהגת לאמץ חוק הסדרים נרחב הכולל רפורמות רבות. לצד הרפורמות בתחום המיסוי, באוצר מקדמים גם רפורמות מבניות גדולות בתחום החינוך וההון האנושי, וכן שינויים בביטוח הלאומי ובחברת רכבת ישראל. כל אלה צפויים להתמודד עם לחצים רבים, ובבוא העת הממשלה תצטרך לבחור אילו מאבקים ואילו רפורמות יקודמו בפועל.
בנוסף, כפי שנחשף בגלובס במאי, ברשות המסים בוחנים גם מהלך הנוגע ליוצאי יחידות טכנולוגיות בצה"ל, ובראשן 8200, שבמסגרתו ייתכן כי יוטלו מגבלות מס על חברות ומיזמים שיקימו בעשור שלאחר שחרורם.קראו עוד

בניסיון להגדיל את הכנסות המדינה, ברשות ובמשרד האוצר בוחנים בחודשים האחרונים צעדים נוספים. בין השאר, נבחנת הקטנת ההפרשות לפנסיה, כשבכירים במשרד האוצר מקדמים מהלך כזה. צעד זה יוביל לצמצום הטבות המס שניתנות כיום לחיסכון הפנסיוני.

במקביל, צוות אחר סבור שיש לבצע שינוי ברפורמת "חשבונית ישראל", כך שכל חשבונית תידרש לקבל הקצאה מרשות המסים כחלק מהמאבק בהון השחור והרחבת בסיס המס.

בתוך כך, ברשות המסים בוחנים גם את רפורמת הרווחים הכלואים, במטרה להקל על השקעות בנדל"ן למשרדים. עבודה נוספת שנעשית נוגעת לרפורמת הארביטראז' שהציג האוצר לאחרונה, שמטרתה ליישר את מגרש המשחקים בין מכשירי החיסכון השונים.

לרוב, ממשלה חדשה נוהגת לאמץ חוק הסדרים נרחב הכולל רפורמות רבות. לצד הרפורמות בתחום המיסוי, באוצר מקדמים גם רפורמות מבניות גדולות בתחום החינוך וההון האנושי, וכן שינויים בביטוח הלאומי ובחברת רכבת ישראל. כל אלה צפויים להתמודד עם לחצים רבים, ובבוא העת הממשלה תצטרך לבחור אילו מאבקים ואילו רפורמות יקודמו בפועל.

בנוסף, כפי שנחשף בגלובס במאי, ברשות המסים בוחנים גם מהלך הנוגע ליוצאי יחידות טכנולוגיות בצה"ל, ובראשן 8200, שבמסגרתו ייתכן כי יוטלו מגבלות מס על חברות ומיזמים שיקימו בעשור שלאחר שחרורם.

תת־צוות העוסק בענף ההייטק בוחן את הסוגיות הללו, שמתחדדות בענף ממספר סיבות: ההייטק הוא הקטר של המשק, והכבדה לא מידתית עליו ועל עובדיו עלולה לפגוע בתוצר, בעידן שבו ישראל משמשת בעיקר כמקור הפיתוח, בעוד שהייצור והמכירה נעשים בחלק גדול מהמקרים בחו"ל, לצד התפתחות ה־AI וגלי הפיטורים בענף. מנגד, מגזר ההייטק אחראי לכ־18% מהתמ"ג, לכ־60% מהיצוא, לכשליש מצמיחת התוצר בישראל מאז 2017, ותשלומי מס ההכנסה ממנו מהווים כ־24% מכלל תשלומי המס הישיר בישראל.

על רקע זה, בשבוע שעבר אמר מנהל רשות המסים כי בכוונת הרשות לבחון את הגדלת המס על אופציות שמקבלים עובדי ההייטק כתגמול נוסף על השכר. עד כמה משמעותי רכיב תגמול זה ניתן ללמוד מההערכה שלפיה שווי האופציות שמחזיקים עובדי ההייטק בישראל, ושנמצאות "בתוך הכסף", הוערך בסוף השנה שעברה בכ־150 מיליארד שקל, לפי מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים (לא כולל אופציות של חברות פרטיות). בשוק מספרים שמאז הסכום אף המשיך לגדול.

כיום, בדרך כלל ניתן לממש את האופציות כ־90 יום לאחר סיום ההעסקה. מומחים הסבירו לגלובס כי לפי פקודת מס הכנסה, כדי ליהנות מהטבת המס נדרש שהמניות יוחזקו בידי נאמן במשך 24 חודשים ממועד ההקצאה. מכירה מוקדמת מוציאה את האופציות ממסלול ההטבה, וכל הרווח הופך להכנסה מעבודה החייבת במס של עד 50%, ובתוספת ביטוח לאומי ומס בריאות מגיע למס אפקטיבי של עד 62%. זאת, לעומת מס רווחי הון של 25%. התוצאה: המימוש נדחה – וכך גם קופת המדינה נפגעת.

function addEventClick(elem, did) { var time = new Date(); var id = $(elem).attr('id'); dataLayer.push({ 'event': 'user click', 'eventInfo': { 'did': did, 'user_ID': user_id, 'promoID': id, 'time stamp': time } }); }מה בוחנים באוצר וברשות המסים, ומהן התמורות?
המקלהגדלת המס על אופציות לעובדי הייטק
והגזרים■ הפחתת המס על השכר■ הקלות נוספות לעידוד ההייטק וקרנות השקעה ■ השארת חלק מהאופציות במסלול מס רווחי הון (25%)

המקלהגדלת המס על אופציות לעובדי הייטק

והגזרים■ הפחתת המס על השכר■ הקלות נוספות לעידוד ההייטק וקרנות השקעה ■ השארת חלק מהאופציות במסלול מס רווחי הון (25%)

זו הסיבה העיקרית שבצוות של האוצר ורשות המסים בוחנים כעת לשנות את הכללים ולתמרץ מימוש מוקדם. אם נסתמך על מקרי העבר, כמו למשל ברפורמת הרווחים הכלואים, עצם הכוונה להעלות את המס על האופציות בעתיד עשויה להביא לגל מימושים שיתגלגל גם לתוספת מסים נכבדת לקופת המדינה.

גורמים ששוחחו עם גלובס הצביעו על כך שהמיסוי במתכונת הנוכחית "מעוות", משום שלטענתם מדובר למעשה בתחליף שכר שיש למסות אותו כשכר. בצוות מעריכים שנכון להיום יש מיליארדי שקלים "כלואים" וערכם ממשיך לעלות, אך הם אינם ממומשים. במצב הקיים, בעת המימוש המיסוי אינו מדורג כמו המס השולי ואין לו תקרה. "יכול להיות מצב שעובד ירוויח 100 מיליון שקל וישלם מס של 25%", אמר אחד מהם לגלובס.

בכל אופן, גם אם המהלך יצא לפועל, מדובר במקל שלצדו ינסו לייצר גם גזרים. כלומר, ליצור חבילת חקיקה שלמה בנושא ההייטק, שתכלול לפי ההערכות חקיקה לעידוד קרנות השקעה בהייטק והורדת המס השולי (נכון ל־2026, מדרגות המס מגיעות עד 50% לבעלי הכנסות גבוהות מאוד), שכן עובדי הייטק מגיעים במהרה למדרגת המס המקסימלית.

פתרון נוסף שנבחן הוא שינוי במתווה המס, כך שעל חלק מהאופציות ישולם מס שולי כהכנסת עבודה, בעוד שעל עליית הערך העתידית עד לעזיבת מקום העבודה יחול מס רווחי הון של 25%. חלופות נוספות כוללות הקדמת מועד תשלום המס או יצירת מנגנון שלא ידחה את חבות המס עד למועד המימוש.

אמנם ההחלטות הללו רחוקות עדיין מהסכמות ויצטרכו לזכות להסכמת השרים הממונים בממשלה הבאה, שכן יש בצד ההטבות גם לא מעט גזירות. אולם בינתיים, באוצר וברשות המסים עמלים על שורה של רפורמות גדולות ומשמעותיות.

לחיצה על הנושא תוסיף אותו לרשימת "הנושאים שמעניינים אותי", שםניתן לקרוא ולנהל את ההתראות כשמתפרסמת כתבה בנושא.

לצפייה בכתבות וניהול הנושאים, יש ללחוץ על כפתור בסרגל העליון