ים-יבשה: ניתוח העליות והירידות של מכבי תל אביב הקיץ

ימי אמצע הקיץ של סוף יולי העמידו במבחן חדש ונפיץ את היחסים השבריריים גם ככה בין מכבי תל אביב לאוהדים שלה. בזמן שהפועל תל אביב שמרה על קצב של החתמה מרשימה אחת ליום-יומיים בדרך לסגל של תשעה-עשרה זרים איכותיים בכל עמדה, מכבי עמדה עד לפני שבועיים בסך הכל על חמישה זרים בלבד. אוגוסט דפק בדלת ועדיין היו חסרים לה שני סנטרים חדשים וגארד מוביל.אף אחד לא ניסה אפילו לתת תשובות מול ריבוי הטענות על עוד קיץ של בנייה מזדחלת, והמקום שבו השתקף הניתוק של מכבי מהסנטימנט הכועס כל כך של הקהל הנאמן שלה היה העמודים הרשמיים של המועדון ברשתות החברתיות. הציפייה הבסיסית מקבוצה בימים של משבר אמון חריף היא פשוט לשתוק: להוריד פרופיל, לדבר כמה שפחות ולעשות כמה שיותר.אלא שבמקום הכי נמוך ועגום של הקיץ הזה, עוד לפני ההכרזה המאוחרת מדי על החוזה החדש של איפה לונדברג, מכבי הודיעה על תחילתו של שיתוף פעולה עם מי עדן. התגובות כמעט כתבו את עצמן: "קבוצת כדורסל עם שישיות מים ובלי שחקנים", "וולקאם מי עדן" והשאלה המתבקשת: "אתם עושים בכוונה?".מכבי הייתה עד שלב מאוחר מאוד הקיץ כמו קבוצת כדורגל שמשחקת באפאטיות מרגיזה גם כשהיא בפיגור 2:0, אבל לא עושה כלום כדי לפרוץ את הבונקר של היריבה שלה גם רגע לפני תוספת הזמן. וזה עוד במשחק שהיא דווקא פתחה בסערה המושלמת. ההחתמה המהירה והנכונה של בונזי קולסון והשארת אושיי בריסט בחוזה משודרג התחברו לנוקאאוט הנדיר על הפועל תל אביב עם המחטף המדהים של ים מדר.

מכבי נישאה על גבי מומנטום ייחודי ולא מוכר שלא הורגש במחוזותיה מאז אביב 2023, והרוויחה אותו ביושר. היא הייתה חייבת למקסם אותו עם מסכת קצרה, אינטנסיבית וממוקדת של ארבע החתמות: הארכת החוזה ללונדברג, השארת לוני ווקרהחתמת גארד דומיננטי במקומו וצירוף שני סנטרים חדשים, אחד מהם בכיר. באורח כמעט פלאי, היא עמדה בשלוש מתוך ארבע המטרות האלה וסגרה קיץ טוב מאוד במונחיה, הכי טוב מאז קיץ הארכת החוזים של בולדווין-בראון-קולסון. ואם לחזור לאנלוגיית הכדורגל: הבקיעה שני גולים בתוספת זמן של 10 דקות וסחטה שוויון שכולו ניצחון.הנרטיב המרכזי של הקיץ הזה היה שמכבי צריכה לשמר את הגרעין שהביא לה דאבל ולחזק אותו במקומות הנכונים כדי להפוך מקבוצת תחתית קצרה ושבירה למועמדת שמתדפקת על הכניסה לפלייאוף היורוליג. כל הסימנים מראים שהיא עמדה במשימה, איכשהו. להלן ההסברים.

ממומן ביקורת על אוזניות הספורט האלחוטיות Choice AOC LP75: גיימינג, ספורט ועמידות במים בחבילה אחת? AliExpress לצפייה בביקורת ←

איזו תוכנית לתואר שני במנהל עסקים מציעה הכי הרבה קורסי בחירה?

בשיתוף הקריה האקדמית אונו

זו אולי הגזרה שמלמדת בצורה הכי מובהקת על כך שמכבי החדשה משנה קונספציה – מקבוצה שחושבת קודם כל התקפה, ויכולה בזכות תמיר בלאט ולוני ווקר לסיים התקפות מחוף לחוף גם תוך 5-4 שניות, לרביעיית גארדים שתוכל גם לנשוך, להסתער ולשם שינוי לשחק בשני צידי המגרש. למעשה, זו הפעם הראשונה בקדנציה של עודד קטש שבה כל אחד מארבעת הגארדים המובילים שלו נחשב גם לשחקן יוצר טוב ומעלה בהתקפה וגם לשומר סביר ומעלה. נתחיל מים מדר. אחרי שהתפזר העשן מהסאגה הארוכה מדי, מכבי מקבלת ממנו מוצר שונה בתכלית מזה שהתרגלה לקבל מתמיר בלאט, כמעט בכל אספקט. בשונה מבלאט מדר הוא פחות מוסר מובהק ומפעיל גבוהים איכותי, והרבה יותר גארד ורסטילי שמסוגל גם לחדור, גם לשמור וגם לייצר לעצמו נקודות ביותר דרכים. התקרה שלו גבוהה הרבה יותר, מציתה את הדמיון כמעט, והרעב להצלחה יהיה בשמיים. זו לגמרי צריכה להיות עונת הפריצה של מדר כשחקן משמעותי באמת שלוקח קבוצה על הגב גם ביורוליג, וכל התנאים מסביב נתפרו עבורו בדיוק למשימה הזו: מאמן שייתן לו את הגב שהיה חסר לו, גארדים שלא יאפילו עליו וגבוהים תנועתיים שיוזנו ממנו אבל לא יהיו לגמרי תלויים בו.מדר, כמו לונדברג, רק צריך להישאר בריא. זה "רק" די גדול, וזה אולי סימן השאלה הראשון בקו האחורי של מכבי, ששמה הרבה מהביצים שלה השנה על הכשירות של שני שחקנים עם היסטוריית פציעות. בשונה ממדר, לונדברג אינו טעון הוכחה ביורוליג: הוא מגיע אחרי עונת שיא כברומטר הבלעדי של הקבוצה הקודמת, שעומד יחד עם מכבי על מאזן של 6:10 וחולל את המפנה בעונה שהידרדרה במהירות לתהום. בדומה למדר, גם הוא צריך להוכיח שהוא יכול להיות מנהיג יציב לאורך עונה שלמה וסוחטת של 38 משחקי יורוליג לפחות. לונדברג של העונה שעברה היה הגורם המאזן שעשה קצת מהכל: קלע, מסר, חטף, הגביר והאט קצב. השנה, כשהוא בשיא הקריירה שלו, לונדברג צריך לתת קצת יותר מכל דבר. בטח תחת ההנחה הרווחת שאחרי ג'יילן הורד הוא ישחק את כמות הדקות השנייה הכי גבוהה במכבי.

זה נכון אפילו יותר לגבי ג'ימי קלארק. קלארק של הסיבוב הראשון בעונה האחרונה היה עוד מאותו שחקן בוסרי שמכבי בישלה על אש קטנה, ושילמה עליו שכר לימוד קבוע. קלארק של הסיבוב השני היה כל מה שמכבי חלמה עליו כשהביאה אותו מבני הרצליה. קשה לתפוס את הפער בין הופעת האימים שלו שחתמה את עונת 20242025, במשחק 2 בסדרת הגמר נגד הפועל ירושלים (6 איבודים ו-2 נקודות ב-16 דקות), לבין סדרת ההופעות שלו בחלק השני של עונת היורוליג החולפת.קלארק התבגר כמנהל משחק ושיפר את הקליעה ואת קבלת ההחלטות. היו ערבים בעונה הזאת שהוא ממש לקח על עצמו, בכניסות חזקות לסל ורגעים מרהיבים של פליימקר אמיתי (דובאי, פרטיזן, הכוכב). אין סיבה שהעונה, בחסות העומק המשודרג של מכבי, הוא לא יהפוך לשחקן שלם ובוגר אפילו יותר שממנן טעויות ובמקביל שומר על הדומיננטיות והקליעה. סימן השאלה השני המשמעותי נוגע לקיטון וואלאס, המחליף כביכול של לוני ווקר. דגש על כביכול – כי מדובר בשחקן שלא מזכיר את ווקר בשום פרמטר. וואלאס הוא לא סקורר חסר מצפון, אפילו לא קרוב. הוא לא יהיה האיש למשימות מיוחדות שיעשה סל מכלום בהתקפות תקועות, והיעדר הניסיון האירופי הוא תמיד סיבה לדאגה.אבל הוא ממשיך את הקו שמכבי נקטה בו הקיץ, ומשלים רביעיית גארדים שתרחיב את הרפרטואר של קטש ותדע לשחק אחד עם השני כמעט בכל חמישייה. הגיוני לחשוב שקטש ירצה על המגרש כמעט בכל רגע נתון את קלארק ולונדברג בחמישיות שונות. וואלאס אולי יתאים יותר לציוות עם קלארק כדי לפנות אותו יותר לתפקיד הסקורר שפינה ווקר. רק שאלה אחת עדיין לא נותנת לאוהדים מנוח, וראוי שתישאל גם כאן: האם מכבי שוב לא הולכת על חבל דק מדי בבחירתה לא להביא גארד נוסף כגיבוי מהספסל למקרי פציעות, למשל – קיילר אדוארדס אחד?

כאן כבר אין ממש סימני שאלה וגם אין הרבה מה להרחיב, אז נסתפק בהצהרה חותכת שנגבה מיד עם הסבר קצר: אין הרבה קבוצות העונה ביורוליג שייהנו מסוללת פורוורדים כל כך מגוונת כמו שתהיה לקטש העונה. בריסט וקולסון מרכיבים את עמדה 3 הכי טובה שהייתה למכבי כבר שנים רבות, ומביאים שילוב של קשיחות בלתי נגמרת, קליעה לשלוש וריבאונדים. מכבי, בסבירות גבוהה, תהפוך בזכותם לאחת מקבוצות הריבאונד הטובות במפעל. בחמישיות אפשריות של שניהם עם מדרקלארק הם יוכלו להפעיל לחץ על כל המגרש במודל של שלישיית פרקינס-פארגו-אידסון מעונת 2011 תחת דייויד בלאט, ובחמישיות סטנדרטיות יותר הם ישלימו אחד את השני בצורה שכבר גורמת לאוהדי מכבי להתחיל לפנטז.ג'יילן הורד סיים את העונה שעברה כריבאונדר הטוב ביורוליג (7.1 למשחק), ואם יתחיל את העונה הבאה מהמקום שבו סיים את הקודמת – בסדרת המשחקים הכי טובה מאז שהגיע לישראל – מכבי תיזכר מיד למה מדובר בהארכת החוזה הכי חשובה והכי פחות מדוברת של הקיץ הזה. עד הפציעה, טי.ג'יי ליף הראה שיש לו כל מה שצריך כדי להיות 4 מחליף שמביא ערך מוסף גם ביורוליג, וגור לביא, כשיחזור יחד עם ליף מהפציעה שלו, יצטרך להמשיך להביא את הניצוצות בדקות שיקבל מהספסל. אי אפשר היה לבקש כיסוי הרמטי יותר של העמדות האלה.

ההחתמה של דניאל תייס, שהתאפשרה רק בזכות הקריסה של וילרבאן אל תוך עצמה, הצילה את מכבי הקיץ. כבר כמה שנים שמכבי מחפשת בנרות סנטר ברמתו, שחקן מוכח שיודע לעשות מה שרק גבוהים מעטים יודעים לעשות באוויר הדליל של היורוליג: להתגלגל בדיוק לאן ומתי שצריך בפיק-אנד-רול, לשמור טוב על הטבעת, לקחת 5-6 ריבאונדים במשחק ולהוות איום כלשהו מרחוק. תייס נתן למונאקו את כל החבילה הזו במשך עונה וחצי מצוינות (10.2 נקודות ו-5.1 ב-21 דקות). לראשונה מאז ג'וש ניבו בעונת 2023-24, ובחסות טוני פארקר, יש למכבי סנטר יורוליג אמיתי שהוא לא רומן סורקין. לראשונה מאז אותה עונה, יש למכבי קו קדמי שאפשר לסמוך עליו ל-40 דקות. עם עוד כוכבית אחת על הגיל המתקדם של תייס. סורקין נשאר בעונה שעברה בודד בצריח. הסיטואציה העגומה שנקלע אליה נתנה לו את הבמה לספק את עונת היורוליג הכי מרשימה של שחקן ישראלי גבוה בכל הזמנים, אבל לא הביאה את מכבי לאזור הפלייאוף. הנוכחות של תייס אמורה לתת לסורקין אוויר ולדייק את הדקות שלו (בחמישיות גבוהות, לפרקים קצרים, הם גם יוכלו לשחק יחד), ואת שניהם יגבה שחקן רעב כמו ארמנדו בייקוט שיכול להפוך די מהר לסנטר מחליף ראוי – בטח תחת מאמן שיודע הרבה יותר איך להפיק מגבוהים כמוהו את המיטב כמו קטש.

אי אפשר לסכם את הקיץ של מכבי בלי לדבר על מאבקי השליטה שליוו אותו מיומו הראשון. עכשיו זה מסריח: משפחת רקאנטי לא מדברת, אריק שטילמן מדבר כל הזמן (אבל לפחות מדבר, ובפרק האחרון של "דאבל דריבל" גם חשף פרטים שומטי לסתות – לא פחות – על מה שנעשה ולא נעשה במועדון). ובתווך, בזמן שהכדורים שורקים מעליהם, אוהדי מכבי מביטים בעיניים כלות על המועדון שלהם הופך לתינוק ששני הוריו הגרושים מושכים בו כל אחד ביד אחרת. והם רק רוצים שקט. אבל אחרי שנים רבות של סטנגציה טרגית בחלונות הגבוהים של מכבי, הלוחות הטקטוניים שעליהם יושב המועדון הזה זזים עכשיו, התהליכים העכורים שמתרחשים ומציפים ריחות לא נעימים מעל פני השטח הם סימן למשהו טוב שיכול ואולי עומד לקרות. בפעם הראשונה מזה שנים, הנהלת מכבי בקבעונה ארוך השנים משנה את פניה, את צורתה ואת תכולתה, ועוברת עדכון גרסה שהיה מתבקש כבר לפני שנים ארוכות. על המגרש יש אינדיקציות ראשונות לכך שדברים מתחילים להשתנות. אולי גם מחוצה לו מתרחשת לנגד עינינו תנועה דומה. איך שזה לא ייגמר, ובסוף זה ייגמר, זו לכשעצמה הבשורה הדרמטית באמת של קיץ 2026.