ימי הזוהר והשפל: 75 שנות רכבת הרים ביחסי ישראל-טורקיה
שלושה ימים לפני שהסתיימה שנת 1949, בשעה 5:30 בבוקר, הגיעה מכונית של משרד החוץ לביתו הירושלמי של אליהו ששון. ששון עמד לצאת מגבולות המדינה לקראת שליחות היסטורית, כציר ישראל הראשון לטורקיה. הוא ירד מביתו, הניח את חפציו במושב האחורי והתכונן לנסיעה ללוד, אך המכונית סירבה להניע. רגע רדף רגע, 15 דקות חלפו, והרכב עמד במקומו. ששון התקשר בבהילות לשדה התעופה וביקש להשהות את המטוס עד שיגיע, ובינתיים הוזמנה מכונית חלופית. אלא שכשרצה להוציא את חפציו מהמכונית התקועה, נשבר המפתח של הדלת האחורית והמטען ננעל בפנים. בלית ברירה, עזב את ירושלים בלעדיהם ועלה על המטוס לטורקיה בלא המזוודות. השליחות ההיסטורית שנפתחה בשורת תקלות, עיכובים ומטען שנשאר מאחור, נראית כמעט כמו משל נבואי למורכבות ולטלטלות שמלוות את הקשר בין שתי המדינות מהיום הראשון ועד ימים אלו, שבהם הוא נמצא בשפל העמוק ביותר שידע.כשנתיים לפני ששתי המדינות כוננו ביניהן יחסים דיפלומטיים, הצביעה טורקיה באו"ם נגד תוכנית החלוקה של ארץ ישראל – והנה כעת…
היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לטורקיה, שנמשכים 75 שנה, מתוארים כ"רכבת הרים" או "נדנדה" המאופיינת בתנודות חדות בין שיתוף פעולה אסטרטגי לבין התרחקות פוליטית-אידיאולוגית. טורקיה הייתה המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה בישראל במרץ 1949, אך היחסים ידעו עליות ומורדות, כולל תקופת "עידן זהב" בשנות ה-90. עליית ארדואן לשלטון ב-2002 סימנה מפנה שלילי, שהתעצם עם אירועים כמו משט המרמרה ב-2010.
הם תמיד התייחסו אלינו כפי שמתייחסים אל פילגש ולא כפי שמתייחסים אל בן זוג בנישואים מוכרזים וגלויים.
כיום, בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", היחסים נמצאים בשפל חסר תקדים, כשטורקיה תומכת בחמאס ומקדמת מהלכים אנטי-ישראליים. למרות זאת, הקשרים הדיפלומטיים לא נותקו רשמית, והסחר הכלכלי ממשיך להתקיים, מה שמעיד על מורכבות היחסים הנעים בין אינטרסים גאו-פוליטיים וכלכליים עמוקים לבין רגישות מוסלמית וצורך פוליטי.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.