יעקב ברדוגו: הקול שמאחורי הקלעים ועל המסך – האם השפעתו דועכת?

השבוע, שמו של יעקב ברדוגו הדהד במסדרונות התקשורת והפוליטיקה הישראלית, והפך לאחד הנושאים המחופשים ביותר בגוגל ישראל עם היקף חיפושים משוער של למעלה מ-10,000. בין דיוני רייטינג, סקרי מתפקדים וחיפוש נואש אחר מועמדים איכותיים בליכוד, נראה שברדוגו – דמות תקשורתית ופוליטית מובילה – ניצב בפני צומת דרכים משמעותית. האם הקול הברור והנחרץ שהתרגלנו לשמוע נמצא בנסיגה, או שמא מדובר בהתארגנות מחודשת לקראת הקרב הבא?

יעקב ברדוגו על המסך: מבט על נתוני הרייטינג

הדיווחים האחרונים אינם מבשרים טובות עבור ברדוגו במישור הטלוויזיוני. על פי נתוני הרייטינג של תוכניות השעה שבע, נראה כי רצועת השידור בה הוא מופיע בערוץ 14, "שבע עם יהודה שלזינגר ויעקב ברדוגו", נאבקת על מקומה. התוכנית השיגה 3.3% רייטינג בלבד ו-110 אלף צופים, נתון המציב אותה הרחק מאחורי המתחרים. קשת 12, עם גדעון אוקו, מובילה בפער ניכר עם 8.1% רייטינג, ואפילו רשת 13 מקדימה את ערוץ 14 עם 4.5% רייטינג. אפילו אילה חסון בכאן 11, שחוותה "שפל כואב במיוחד ברצועה עם 1.7% בלבד", מהווה קריאת השכמה לכל הגורמים המעורבים.

ממומן סקירה: מתלי נירוסטה לאביזרי טיגון אוויר Ninja Crispy FN101 (סט 3 יחידות) AliExpress לצפייה בביקורת ←

נתוני הרייטינג הללו אינם עניין של מה בכך בעולם התקשורת הישראלי, עולם שבו כל נקודת אחוז שווה זהב ומשפיעה על תקציבים, פרסומות ויוקרה. היחלשות בנתוני הצפייה יכולה להעיד על שחיקה מסוימת באטרקטיביות של הפורמט, או אולי על רוויה מסוימת בקרב קהל היעד המסורתי. עבור דמות כמו ברדוגו, שנוכחותו הטלוויזיונית היא חלק בלתי נפרד מזהותו הציבורית, ירידה זו מחייבת בחינה מעמיקה.

היעדרות מסקרי הליכוד: האם ברדוגו מחוץ למשחק הפוליטי?

מעבר למסך, נראה שברדוגו נעדר גם מהזירה הפוליטית במובן המפלגתי. סקר שנערך בקרב מתפקדי ומצביעי הליכוד, שבחן את רצונם לשריין אישים לרשימה, לא כלל את שמו של ברדוגו בין שמונת המועמדים המובילים. בין השמות שהוזכרו, כמו ינון מגל ועמית סגל, בלטה דווקא היעדרותו של ברדוגו. זוהי נקודה מעניינת, שכן ברדוגו נחשב מקורב מאוד לראש הממשלה בנימין נתניהו, וקולו נשמע לעיתים קרובות כקול המבטא את עמדות הליכוד באופן נחרץ, ולעיתים אף באופן אגרסיבי.

היעדרות זו יכולה להצביע על מספר מגמות אפשריות. ייתכן שמתפקדי הליכוד תופסים את ברדוגו יותר כפרשן תקשורתי מאשר כמועמד פוליטי מובהק, שראוי למקום ברשימת המפלגה. אפשרות נוספת היא שעל אף קרבתו לנתניהו, בסיס התמיכה הרחב בקרב מתפקדי הליכוד אינו חזק דיו כדי למקם אותו בסקרים מסוג זה. בכל מקרה, עבור אדם שנתפס כדמות משפיעה כל כך בזירה הפוליטית, זוהי אינדיקציה שעשויה לרמוז על פער בין התדמית הציבורית לכוח הפוליטי האמיתי בתוך המפלגה.

הקשר ההיסטורי: פרשן, פוליטיקאי או שניהם?

כאן טמון רובד מקורי שרוב הסיקור התקשורתי מפספס. דמותו של יעקב ברדוגו אינה תופעה חדשה בנוף התקשורתי-פוליטי הישראלי, אלא מייצגת המשך של מסורת ארוכה של עיתונאים, פרשנים ואנשי תקשורת שחצו או טשטשו את הגבול בין סיקור אובייקטיבי (או לפחות לכאורה כזה) לבין אקטיביזם פוליטי מובהק. בעבר היו אלו עיתונאים כמו שלום רוזנפלד, ששימש כיועץ לראשי ממשלה, או עיתונאים פוליטיים שהיו מזוהים באופן מובהק עם מפלגות או אידיאולוגיות. ברדוגו, בהיותו פרשן בעל עמדות פוליטיות ברורות ונחרצות, מייצג את שיא המגמה הזו בעידן הנוכחי, שבו קווי התיחום בין עיתונות לפוליטיקה הולכים ומיטשטשים. במובן זה, ייתכן שדווקא העמדה המובהקת שלו, שהייתה בעבר מקור כוח בקרב קהלים מסוימים, הופכת כעת לחרב פיפיות. היא מגבילה את יכולתו לפנות לקהלים רחבים יותר, ואולי אף מרחיקה אותו ממתפקדי ליכוד שמעדיפים "פוליטיקאים טהורים" על פני פרשנים מזוהים.

האתגר האמיתי כאן הוא להבין האם הציבור הישראלי – ובמיוחד ציבור הבוחרים של הליכוד – עדיין מעריך את השילוב הזה. האם הוא רואה בו נכס, או שמא הוא מבקש הפרדה ברורה יותר בין מי שמסקר את הפוליטיקה לבין מי שמבקש להיות חלק ממנה באופן פעיל? נתניהו, כפי שעולה מהדיווחים, "מחפש בנרות אנשים איכותיים לרשימתו", ונראה כי רשימת הסירובים מתארכת. השאלה היא האם ברדוגו, אם היה נכלל בסקר כזה, היה נתפס כ"איכותי" מספיק לטעמו של המנהיג, או שמא דווקא דמותו המפולגת מדי פוגעת בפוטנציאל הזה.

השלכות רוחב: מערכת תקשורתית-פוליטית במשבר זהות

הסיפור של יעקב ברדוגו אינו רק סיפור אישי, אלא סימפטום של תופעה רחבה יותר במערכת התקשורתית-פוליטית בישראל. הירידה ברייטינג של ערוצים מסוימים, יחד עם חיפוש נואש אחר מועמדים שיחזקו את הרשימות הפוליטיות, מצביעים על משבר אמון ומשבר זהות. אם הליכוד, מפלגת השלטון, מתקשה למצוא מועמדים "איכותיים", ואם ערוצי תקשורת מזוהים פוליטית מתקשים למשוך קהל, זה מעיד על בעיה עמוקה יותר מפרשן בודד או מפלגה אחת. זהו סדק באותה מכונת רעל שהוזכרה בדיווחים אחרים, המכונה שנתניהו מתריע מפניה כשהוא טוען שלא "העירו אותו בזמן ב-7 באוקטובר" ומשתמש בה נגד יריביו הפוליטיים כמו איזנקוט. אולי הציבור רווי, מחפש אמת ונתונים במקום סיסמאות ופרשנות מוטה, ובמובן זה, קשייו של ברדוגו עשויים להיות אות אזהרה למערכת כולה.

• רוויה תקשורתית-פוליטית: הציבור הישראלי מגיע לנקודת רוויה מפרשנים מזוהים פוליטית ומחפש קולות אובייקטיביים יותר.
• הגבול המטושטש: היטשטשות הגבול בין עיתונאי לפוליטיקאי פוגעת באמינות ובתמיכה משני הצדדים.
• אתגר הליכוד: קשיי הליכוד למצוא מועמדים "איכותיים" משקפים משבר עמוק יותר במפלגה ובאמון הציבורי בה.
• השפעת הרייטינג: נתוני רייטינג נמוכים מצביעים על חוסר יכולת למשוך קהלים רחבים, גם בקרב קהלי יעד מסורתיים.
• חיפוש אחר 'פנים חדשות': הציבור והמפלגות מחפשים דמויות חדשות או כאלו שאינן מזוהות באופן מובהק עם פלג מסוים.

"כולם מזהים את הבעיה הגדולה שהליכוד נמצא בה: פחות מ-3 חודשים לבחירות, ולמפלגה אין קמפיין, או משהו שדומה לזה. הסוגייה שנחשבת לבטן הרכה של מצביעיו נותרה חסרת מענה."

"ברשת 13, התוכנית 'אזור בחירה' הגיעה למקום השני עם 4.5% ו-166 אלף צופים, והקדימה את ערוץ 14, שם התוכנית 'שבע' עם יהודה שלזינגר ויעקב ברדוגו השיגה 3.3% ו-110 אלף צופים."

למה לשים לב עכשיו

הימים הקרובים יהיו קריטיים עבור יעקב ברדוגו ועבור המערכת כולה. האם נראה שינויים בפורמטים הטלוויזיוניים בהם הוא מופיע? האם ינסה למצב את עצמו מחדש בזירה הפוליטית או התקשורתית? חשוב לעקוב אחר תגובת ערוץ 14 לנתוני הרייטינג, ואחר האופן שבו הליכוד ינסה למלא את שורותיו במועמדים חדשים. מעבר לכך, יש לבחון את המגמה הרחבה יותר: האם אנו עדים לתחילתו של שינוי עמוק באופן שבו הציבור הישראלי צורך חדשות ופוליטיקה, שינוי המעדיף אמינות ואיזון על פני נאמנות והזדהות מוחלטת?

האם הקרב על הרייטינג והקרב על אמון הציבור הם בעצם אותו קרב, והאם יעקב ברדוגו הוא רק הראשון לזהות את הסדקים באסטרטגיה שהייתה מוצלחת כל כך עד כה?