יש כסף, אין מורים: למה תקציב החינוך לא מגיע לכיתות?
תקציב החינוך בישראל עומד על כ-6% מהתמ"ג ועד לפני המלחמה כמעט השתווה לתקציב הביטחון. ובכל זאת, בפועל ההשקעה לכל תלמיד נמוכה יחסית, שכר המורים מפגר אחרי מקבילותיו ב-OECD, וההסכמים הקיבוציים הנוקשים מונעים מהמערכת גמישות ניהולית בדיוק כשהיא הכי זקוקה לה. פרופ' איריס בן דוד הדר מאוניברסיטת בר אילן, מסבירה למה הבעיה היא לא רק כסף — וכיצד קיצוצים "שוויוניים" על הנייר מעמיקים בפועל את הפערים בין המרכז לפריפריה
הכתבה דנה בתקציב החינוך בישראל ובאופן ניהולו, תוך השוואה למדינות ה-OECD. פרופ' איריס בן דוד הדר מאוניברסיטת בר אילן מסבירה כי למרות שההשקעה הכוללת בחינוך בישראל גבוהה (כ-6% מהתמ"ג), האוכלוסייה הצעירה הגדולה גורמת לכך שההשקעה לתלמיד בפועל נמוכה יחסית. היא מציינת כי "כשבאים לבדוק אם תקציב החינוך מספיק גדול, צריך להבחין בין גודל התקציב לבין התקציב שמגיע לכל תלמיד בפועל".
- ההשקעה לתלמיד בגני ילדים ובחינוך היסודי גבוהה יחסית, אך בחינוך העל-יסודי היא נמוכה יותר בהשוואה בינלאומית.
- שכר המורים בישראל נמוך, ועומד על כ-67% משכרם של עובדים בעלי הכשרה דומה, בניגוד למדינות כמו ספרד וגרמניה.
- הכתבה מדגישה את הצורך לבחון לא רק את גודל התקציב, אלא גם את יעילות ניהולו.
© כל הזכויות על הכתבה המקורית שמורות למקור. דין אונליין מציג כותרת, תקציר וקישור בלבד. דירוג האובייקטיביות מחושב אוטומטית ומהווה הערכה בלבד.
דיון
אין עדיין תגובות — היו הראשונים להגיב.